אם תרצו, ניפגש עם אבו מאזן
החלטת התאחדות הסטודנטים לצאת לרמאללה היא מימוש מלא ומדויק של תפקידה וייעודה. אני מזמין את פעילי "אם תרצו" לנסוע גם כן
עוד בערוץ הדעות של ynet:
השעטנז של פירון / מזל שיניאק
סטודנטים, מה איבדתם ברמאללה? / לב סולודקין
אנו עדים לאחרונה למגמה מדאיגה בה כל ביקורת ציבורית על מדינת ישראל ועל צה"ל מוגדרת מיד על-ידי פעילי ימין כ"בגידה" וכ"גיס חמישי", וכל החלטת ממשלה שאינה לרוחם גוררת קיטונות של שנאה, דה-לגיטימציה והסתה כלפי השמאל, למרות העובדה שמ-2001 עומדות בראש ישראל ממשלות ימין. כל דיאלוג, שפירושו הכרה בקיומו של צד נוסף במחלוקת או סכסוך, נפסל אפריורית. פגישה עם מנהיג ערבי היא "פרובוקציה שמאלנית", המנצלת קשרים של בעלי שררה באגודות הסטודנטים ונועדה לצורך קידומם האישי.
ממשלת הימין בישראל מנהלת זה ארבעה חודשים משא ומתן עם הרשות. קווי היסוד של הממשלה קוראים לפעול לקידום פתרון של שתי מדינות לשני עמים. אין שום דבר שמאלני בתמיכה בקווים אלה. הבעת תמיכה בשלום איננה צעד פוליטי, כי אם ערכי. ניתן לא להסכים על גבולות, על מחוות ועל סידורי ביטחון - אולם לקרוא לעצם התמיכה בשלום צעד פוליטי, ולהזדעק כאילו הוחלט לחרב את ישראל ולהגישה על מגש הכסף ל"פלסטינים יורשי הארץ", מצביע על בעיה שורשית ועל אובדן דרך במצפן הפנימי שלנו כחברה. זו עדות לכך שמניעים נוספים שוכבים מתחת ל"פוליטיזציה" שגויסה בעל כורחה לדיוננו זה.
המתנגדים ליציאת המשלחת שוגים בתפישתם את תפקידה של התאחדות הסטודנטים. הם מוחים על בזבוז זמן על פגישות עם מנהיג ערבי בזמן שהברזיות אינן תקינות, המחירים בקפיטריות פשוט שערורייתיים, ושעוד סטודנט לא קיבל מלגה. הדיכוטומיה הזו שגויה בתום לב במקרה הטוב, ודמגוגית ומגמתית במקרה הרע. כל המטרות החשובות שצוינו לעיל הן מתפקידיהן של אגודות הסטודנטים.
התאחדות הסטודנטים הארצית אינה מתעסקת בפעילות שכזו, ותפקידה לייצג את הסטודנטים אל מול המל"ג, להיאבק להורדת שכר הלימוד, להתאים תקנים למצב בשוק, ועוד משהו קטן, אולי סמוי מן העין, והוא מתן אופי ערכי לדמות הסטודנט. החלטת ההתאחדות לצאת לרמאללה היא מימוש מלא ומדויק של תפקידה וייעודה. מתן אפשרות לסטודנט להידבר, להכיר, לשאול שאלות, ולפעול למען השלום ופתרון הסכסוך - הוא דבר מבורך. ראוי גם להגיד, שבימים שבהם ישראל כמעט הוחרמה מהתוכנית החשובה בהיסטוריה של האקדמיה של שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, מפגש שכזה יכול רק להועיל להסברה הישראלית.
אשר לדמותו של אבו מאזן. יו"ר הרשות לא הוזמן לקבל תואר דוקטור לשם כבוד, ולא לקבל צל"ש. אם ההתנגדות להידברות נוכח רקע ביוגרפי של אדם הייתה קובעת לאורך ההיסטוריה, אף סכסוך לא היה נגמר.
אני קורא לפעילי "אם תרצו" להפסיק לזלזל באינטליגנציה שלנו, להצהיר קבל עם ועולם שהם מתנגדים להידברות עם מנהיג ערבי ולתהליך השלום. מי ייתן ופעילותם הפוליטית תהיה "פוליטית" ברוח ההתאחדות הארצית, ותקהה בקרבם את תחושת האטימות, המיליטריזם והצורך בהנצחת הסכסוך, כאילו היה הדלק המניע אותם. אף שערה משערות ראשם לא תיפול אם יעלו על אוטובוס, יסעו לרמאללה, ויביעו את דעתם בצורה מנומסת וראויה, כיאה לסטודנט ישראלי צמא דעת, איש שיחה, שוחר שלום, שמחפש את ההזדמנויות בחיים כדי להפוך את העולם שלנו לטוב יותר.
יובל גוטביר, סטודנט לרפואה בשנה ב' באוניברסיטת בן גוריון.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
מתן פלג, מנהל משימות ארצי בתנועת "אם תרצו" מסר בתגובה: "ראשית, בלי קשר לדעות פוליטיות, המהלך של יו"ר התאחדות הסטודנטים אורי רשטיק להוציא בשיתוף פעולה עם מפלגת העבודה 200 סטודנטים לרמאללה, נראה כניצול ציני של סטודנטים לטובת התקווה כי על-ידי כך תיסלל לו הדרך לג'וב הבא במפלגה בה הוא חבר מגיל 23. זו הסיבה שיותר מ-20 יושבי ראש אגודות סטודנטים, שמגיעים מהשמאל ומהימין, פנו יחד אל רשטיק בשבוע האחרון במחאה על המהלך.
שנית, עלייה לרגל אל מנהיג הרשות הפלסטינית, שלא עשה דבר למען השלום כשבנימין נתניהו הכריז על הקפאת הבנייה ביהודה ובשומרון, ולא חצי דבר למען השלום כשממשלת ישראל שחררה עשרות מחבלים, ולא עשה דבר למען השלום באמצעות שינוי תכני הלימוד ברשות הפלסטינית המסיתים לרצח יהודים ומלמדים כי היהודים הם קופים - מעלה את החשש כי יו"ר ההתאחדות אינו רק עסקן פוליטי, אלא עסקן פוליטי שבמקרה הטוב ניתן להגדיר כנאיבי".
לפנייה לכתב/ת 
