לא מוצאים בן זוג בגלל בררנות? יש לזה טיפול

הם פוגשים בן זוג ומתחילים להתלבט: אנחנו מתאימים? השיער שלה מוזר? הוא שמן מדי? עכשיו יש לזה שם רשמי: הפרעה טורדנית-כפייתית במערכות יחסים. "זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" מציג את הטיפול, כזה שמערב את ההורים ואפילו את ג'ניפר אניסטון

סמדר שירפורסם: 06.04.14 , 18:29

מלי (שם בדוי),‬ בת ‭,36‬ היא אקדמאית, בעלת עמדה בכירה, נאה ומטופחת. היא חולמת על בית, משפחה וילד. מעולם לא חסרו לה מחזרים, ובימים אלה היא מנהלת זוגיות עם גבר שהיא מגדירה "רציני‭,"‬ אבל היא חוששת שגם הקשר הזה לא יוביל אותה לחופה. אמא שלה טוענת שזה מפני שהיא יותר מדי בררנית. חברותיה, שכבר מחתלות ילד שני, טוענות שרווקותה נובעת מזכוכית המגדלת שבעזרתה היא מחפשת ומוצאת את הפגמים שיש בכל גבר ובכל סוג של קשר.

"לפני שלוש שנים, כשהלחץ הסביבתי גבר, הלכתי בפעם הראשונה בחיי לטיפול פסיכולוגי כדי להבין מה לא בסדר איתי‭,"‬ היא מספרת. "האם בגילי אני כבר חייבת להתפשר? להנמיך את רף הציפיות? להתחתן עם מישהו שאני לא בטוחה שמתאים לי במאה אחוז? הפסיכולוגית הראשונה אמרה לי, 'לא, את עוד תמצאי את האחד והיחיד שבו תתאהבי'.‬ גם השנייה, שחפרה בהיסטוריה המשפחתית שלי והשתתפה איתי בלבטים, לא האיצה בי להתחתן רק כדי שתהיה לי טבעת, אבל שתיהן לא קירבו אותי למטרה‭."‬

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

עוד על מערכות יחסים:

לפני חודשיים, בהמלצת חברה, הגיעה מלי ל"קוגנטיקה" (המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי) ושטחה את סיפור חייה באוזני הפסיכולוג הקליני ד"ר דני דרבי, ולהפתעתה הוא העמיד אותו ב"מבחן הפיל הוורוד‭."‬ דרבי הציף את מסך המחשב בציורים של פילים ורודים, ביקש ממנה לבחור אחד מהם ולצרוב אותו בזיכרונה. לאחר מכן הורה לה לא לחשוב עליו וגם לא לחשוב על כך שאסור לה לחשוב עליו במשך שלוש דקות.

"אני לא יכולה‭,"‬ מלי נשברה. "הפיל הוורוד לא יוצא לי מהראש. אני חושבת עליו ללא הפסקה!". שיחה ארוכה ושאלונים שמילאה הובילו את ד"ר דרבי לאבחנה שמלי סובלת מהפרעה טורדנית-כפייתית במערכות יחסים, ROCD, ראשי תיבות של Relationship Obsessive Compulsive Disorder‬ – תחום חלוצי שהוא חוקר יחד עם שותפו ד"ר גיא דורון ביחידת מחקר שהקימו בחוג לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי וגם בקליניקה הפרטית שלהם.

אם היו אומרים לי לא לחשוב על פיל ורוד, גם אני הייתי חושבת רק עליו.

"כולנו סובלים ממחשבות טורדניות, אבל לא לכולנו יש ‭,"OCD‬ הוא מסביר. "אצל אחד המחשבה שאולי הוא לא כיבה את הגז מובילה לבדיקות חוזרות, ולאחר המחשבות על חיידקים גורמות לשטוף את הידיים חמש פעמים בצאתו מהשירותים. אצל רבים הפעולות האלה מתבצעות בלי לחבל באורח החיים התקין. התופעה הטבעית מתחילה להפריע כשאדם מסוים לא מצליח להגיע למכונית כי הוא חזר הביתה מאה פעמים כדי לבדוק שלא שכח לנעול את הדלת. במקרים מסוימים הוא 'רק' מאחר לפגישה חשובה, ובמקרים חמורים יותר הוא מפסיד יום עבודה‭."‬

ואיך זה מתבטא במערכות יחסים?

"אנשים שסובלים מהתופעה מביעים ספקות חוזרים ונשנים לגבי מערכת היחסים: האם אני אוהב את בת הזוג שלי? האם היא אוהבת אותי? האם מערכת היחסים 'נכונה'?‬ בהמשך הם בוחנים את ההופעה החיצונית של הפרטנר: אולי השיער שלו לא מספיק צפוף? אולי החזה שלה לא מספיק זקור? ואז מגיעים הלבטים לגבי התכונות הפנימיות: האם הוא מספיק חכם? האם היא שנונה? כולנו עסוקים בדילמות האלה, אבל מדובר באנשים שעוסקים בהן באחוז משמעותי משעות הערות שלהם ומהזמן שהם מבלים עם בני הזוג שלהם, אנשים שנעים כמו מטוטלת בכל פעם שהם מתקרבים לנקודת ההכרעה. הם לא מסוגלים להתחייב, ובאותה מידה פוחדים שאם ינתקו את הקשר, סופם להתחרט. הגיע אליי זוג שכבר 17 שנה מתנדנד בלך-ושוב, בזיגזג‭."‬

בגלל פייסבוק

הרעיון למחקר עלה בעקבות עבודה שוטפת עם מטופלים שלא מצליחים ליצור קשרים זוגיים או לשמר אותם. דרבי העלה השערה שאלה אנשים בעלי הפרעה טורדנית-כפייתית, ולפני שלוש שנים, כשלא מצא לה עדויות בספרות המקצועית, פתח עם ד"ר דורון במחקר. החידוש העיקרי במחקרם הוא בהתבוננות על חיבוטי נפש במערכות יחסים מפרספקטיבה של ‭.OCD‬

במרכז שלהם (שלאחרונה קיבל הכרה אקדמית כמקום התמחות, המאפשרת להם להכשיר בו פסיכולוגים קליניים) החלו השניים להגדיר את מאפייני התופעה. "מעולם לא הסתכלו על האנשים האלה כעל סובלים ‭,"OCD-מ‬ מסביר דרבי. "ראו בהם אנשים דפוקים שלא מסוגלים להחליט, ורבים מהם עברו טיפולים פסיכולוגיים במשך שנים בלי לצאת מהפלונטר‭."‬

איך ההפרעה משפיעה על בני הזוג של הכפייתיים?

"יש לה אפקט מידבק, הקרבה לאדם שכל הזמן מתלבט מולידה ספקות בצד השני. בנוסף לכך, בני הזוג לא יכולים שלא להיפגע. הם שואלים, 'עד מתי תבחן אותי? זה סימן שאתה לא מספיק אוהב אותי' ולא אחת הם אלה שיוזמים את הפרידה, שהצד השני מגיב אליה בחרטה עזה‭."‬

האם מי שסובלים מ־OCD במערכות יחסים סובלים מכך גם בתחומים אחרים של החיים?

"רבים מהם כן, אבל לא כולם‭."‬

מה הגורמים להתפתחות ההפרעה הטורדנית הזאת? המחקר האיכותני, שעדיין נמצא בחיתוליו ופורסם בכמה כתבי עת מדעיים, הצביע על כמה גורמים אפשריים. "ראינו אנשים שחוו זוגיות רעה של הוריהם, עד לדרגה שהם אמרו, 'הלוואי שההורים היו 'נפרדים'. זה לא אומר שכל הילדים שגדלו עם הורים מסוכסכים או גרושים יפתחו הפרעה טורדנית באהבה, אבל היא עלולה להחמיר אצל אלה שנולדו עם נטייה לאובססיביות.

"גם תרבות השפע תורמת למצב. מחקרים מתחום הכלכלה ההתנהגותית הוכיחו שההיצע הרחב מקשה את הבחירה. כשאותם אנשים יושבים מול פייסבוק, שמעניק להם אשליה של זמינות אינסופית, הם לא יכולים להסתפק בציפור האחת שיש להם ביד - הם חושבים שמעבר לדלת מחכה להם אהבה יותר טובה, שתהפוך אותם ליותר מאושרים. הם לא מסוגלים לחיות עם הספק, לא מפסיקים לחפור בעצמם, וגם אחרי שמיסדו את הזוגיות, הם ממשיכים לתהות אם טעו בבחירתם. זה מתיש אותם, את הפרטנר שלהם ואת כל סביבתם.

"הפרעה טורדנית-כפייתית, שאינה מטופלת או שטופלה לא נכון, עלולה להחמיר עם השנים. אנשים מגיעים אליי אחרי שניסו לעזור לעצמם בעזרת פסיכולוגים, רבנים, מכשפות, תרופות, טיפול יחידני וזוגי, ולא פתרו את הבעיה‭."‬

ובמה הטיפול שלך שונה?

"המטרה שלי היא להפחית את הרעש של האובססיה, כדי שהמטופל יוכל לחיות עם הספק, כמו כולנו, וכך לראות מה יש ומה אין לו במערכת היחסים‭."‬

איך עושים את זה?

"אני מסביר למטופל מה זה אובססיה ביחסים, כמו הפרעות טורדניות כפייתיות שלעתים קיימות בתחומים אחרים של חייו ושהוא לא מסוגל לשלוט בהן ולדכא אותן. כשהוא מבין שההתנהגות הלא מקובלת שלו במישור הזוגי נגרמת בגלל ‭OCD-שה‬ שלו תקף אותו, זה מקל עליו. זה מפחית ברגשות האשמה שמייסרים אותו וגם מגמד את סימני השאלה, שעד כה הוא ייחס לאישיות של הפרטנר‭."‬

גם אחרי שמיסדו את הזוגיות, הם ממשיכים לתהות אם טעו

להפסיק להתייעץ

השלב הבא הוא הימנעות מהחלטה במשך חצי שנה לפחות. "בתקופה הזאת ההנחיה היא לא להחליט לגבי הקשר הזוגי אלא ללמוד לחיות בו‭,"‬ מסביר הפסיכולוג. "במידת הצורך אנחנו פוגשים את בני הזוג של המטופל וגם את בני המשפחה. אם האמא של המטופלת נוהגת לומר לה, 'כדאי לך להתחתן איתו, לעולם לא תמצאי מישהו יותר טוב ממנו', נבקש ממנה לחדול מכך.

"זה הזמן לחסום טקסים שהמטופל ניהל בעבר כמו התייעצויות ממושכות עם הסביבה בחיפוש אחר אישור או התנגדות. אנחנו ממליצים לבני הזוג לבלות ביחד, לצאת לחופשות משותפות ולנהל שיחות אינטימיות בלי להתחייב לכאן או לכאן. העובדה שהחרב כבר לא מונחת על צווארם מספקת להם הקלה ומאפשרת להם לחוות את הקשר‭."‬

בשלב השלישי משתמשים בטכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות כדי לאתר מה מפחיד את המטופל בהמשך הקשר או ביציאה ממנו. "אנחנו גורמים לו להיחשף שוב ושוב לתסריטים האלה בלי לקבל הכרעה, רק כדי שיתרגל אליהם והפחד מהם יפחת. אפילו מציעים לו לצפות בקומדיות רומנטיות‭."‬

איך ג'ניפר אניסטון תצליח לעזור לו?

"לפעמים קומדיות רומנטיות מעוררות פחד מפני בחירה לא טובה, כי לא פעם מוצג בהן קשר שתואם הגשמת פנטזיה של זוגיות, ובכך מתעוררת ההתלבטות הפנימית. במקרה כזה נארגן למטופל מרתון של קומדיות רומנטיות, שיפעילו את הפחד הזה וילמדו אותו להתגבר על החרדה, בלי לברוח לאנשים אחרים כדי לקבל מהם אישור או הרגעה. "יש גם מקרים שבהם אנשים מפתחים סימנים שהם על גבול האמונות הטפלות, כמו, 'אם אראה מכונית אדומה, זה סימן שהוא אוהב אותי, ואם אראה מכונית כחולה, זה סימן שהוא לא',‬ ואנחנו מתרגלים את המצבים האלה כדי להיגמל מהם בהדרגה‭."‬

בשנה האחרונה, מאז החלו לפרסם מאמרים אקדמיים על שיטת הטיפול החדשה ‭,ROCD-ב‬ טופלו בקליניקה עשרות נשים וגברים בגיל 20 פלוס עד 40 ("‬זה הגיל שבו מצפים מאנשים ליצור קשר יציב, אבל יש הפתעות – לאחרונה קיבלנו מטופל בן 50 פלוס").‬ התרגול מתבצע פעם או פעמיים בשבוע במשך שישה-שמונה חודשים. "הטיפול משנה לאדם את התקליט ומתבטא בשינוי אורח החיים, ברכישת כלים חדשים וייתכן שבסיומו המטופל ירגיש צורך לבוא מדי פעם לשיחות חיזוק. לצד ההתמקדות במישור הזוגי, יש סיכוי גבוה שהמטופל יצליח להיגמל מהפרעות טורדניות בתחומים אחרים‭."‬

אפשר להיגמל מההפרעה הזאת לחלוטין?

"במרבית המקרים הנטייה לאובססיביות נשארת, אבל המטופל לומד להתמודד איתה כמו אדם שחולה בסוכרת. יש תקופות שבהן היא דועכת, ובתקופות של לחץ היא עלולה להתלקח מחדש‭."‬

מה נחשב להצלחה מבחינתך?

"ראיתי מטופלים שהתחתנו וכאלה שהחליטו להיפרד, הייתי עד למקרים שבהם אני הייתי נוהג אחרת, וזה בסדר, הרי לא אני אמור לחיות עם בן או בת הזוג שלהם. הצלחה היא כשבסופו של התהליך האדם מסוגל לבצע בחירה, להתחייב לה ולחיות איתה בלב שלם".