דליפת שתן אחרי הלידה: מה הטיפול היעיל
נשים רבים סובלות לאחר הלידה משינוי בחוזק השרירים שעלולים לגרום לנזקים מיידיים וגם ארוכי טווח. איך ניתן להתגבר על אחת הבעיות המושתקות שקיימות באמצעות טיפול תרופתי והתנהגותי?
נשים רבות חוות לאחר הלידה שינויים בחוזק השרירים האחראיים לדליפת שתן. התופעה נובעת מסיבות שונות (לידה מכשירנית או ארוכה, לידה מרובת עוברים, גנטיקה וכו) ומשפיעה על תפקוד השרירים החל ממתן השתן ועד להפרעות בחיי המין.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
מניין הנשים החוות דליפות שתן קטנות עומד היום על כמעט 30%, ואילו הן אינן מודעות לכמה שבעייתן היא שכיחה. בכל עיטוש או שיעול, הלחץ התוך בטני בגופן עולה וגורם לדליפה קטנה הגוררת עמה תחושת אי נוחות ובושה.
עוד כתבות בריאות במדור פארם נט
צרבת: איך לטפל ולנסות למנוע את הבעירה
כאבי מחזור: למה זה קורה ומהו הטיפול
לא סתם עצב: האבחון והשיטות להעלים דיכאון חורף
הסיבות להיחלשות השרירים
ענבל גיא, פיזיותרפיסטית אורוגניטלית בסטודיו FLY לפילאטיס, גארודה ותנועה, מסבירה: "שרירי קרקעית האגן עוברים טראומה חזקה, אצל נשים היולדות לידה וגינאלית. נוצר מתח כאשר ראש התינוק יוצא החוצה כנגד השרירים הללו. הבעיה שכיחה: נשים העוברות התערבות מכשירנית כמו ואקום זירוז, או לידה מוארכת, לשריריהן נגרמת החלשה ומתיחה מאוד משמעותית".
היא מוסיפה: "ישנם עוד גורמים המערערים את יציבות קרקעית האגן כמו חתכים בזמן הלידה, קרעים באזור שלפוחית השתן או פי הטבעת. בנוסף, במהלך ההיריון מופרשים הורמונים הגורמים לרפיון שרירים כללי המסייע בגדילת הבטן, לכן לרוב נשים עלולות לחוות דליפות.
"תופעה נוספת הנמצאת מתחת לפני השטח היא אי נעימות בקיום יחסי מין לנשים לאחר הלידה. חוסר השליטה בשרירים עלולה להשפיע על קושי בקיום יחסי מין. נשים רבות לאחר לידה חוות כאבים באזור האגן פנימי והחיצוני".
טיפול תרופתי שעוזר
קרולין עוף, רוקחת סופר-פארם, מסבירה: "בטיפול חשוב לדעת האם הסיבה נובעת מזיהום בשלפוחית השתן או כתוצאה ממאמץ או שיעול. בדרך כלל דליפת שתן נוטה להיות פחותה ותחלוף מעצמה. חשוב להשתמש בתה פטל אדום במהלך ההריון כהכנה ללידה ובתקופה שאחרי הלידה, שכן הוא עשיר בוויטמינים ומינרלים סידן ומגנזיום, ומאזנים את טונס שרירי הרחם.
ישנן תרופות שקיימות מחייבות ייעוץ רופא ומרשם רופא כמו Detrusitol , היא בעלת פעילות אנטימוסקרינית הנועדה לטיפול במצבי פעילות יתר של שלפוחית השתן. לא ניתן לקחת אותה במהלך הנקה.
תרופה שנייה spasmex , מפחתה התכווצות שריר שלפוחית השתן השפעה ברמה עצבית, במקרים בהם הבעיה לא נפתרת והאישה מתלוננת על אובדן איכות חיים יש לפנות למומחים בניתוחי רצפת האגן או אורוגניקולוגים.
הטיפול ההתנהגותי המתאים
בדרך כלל כאבים אלו נגרמים מטראומה או פגיעה בשריר הזה, מתח או עומס בקרקעית האגן. לעיתים, מתפתחת איזו נקודה שכואבת ביחסי מין, בחדירה או בתוך הנרתיק וזה מעיב על כל עניין ההנאה והסיפוק מיחסי מין. במקרים אלו אנו עובדים על הרפיית השרירים.
חשוב ללמד את הנשים איך להתנהג עם הגוף לאחר הלידה. כיצד לכווץ או להרפות את שרירי בטן העמוקים וכיצד לעבוד על יציבה נכונה מהרגע הראשון. חשוב לדעת איך להרים או להניק את התינוק, איך להרים את התיק איך לדחוף את העגלה, כדי לא להמשיך ולגרום לעומס ונזק.
השריר חלש וכשמעמיסים עליו אנו מחלישים אותו עוד יותר. זה בעיקר בא לידי ביטוי בפעולות היומיומית, וזה מתחיל כבר מרגע הלידה.
גיא מציעה 5 טיפים לנשים לאחר לידה:
1. ילדת? תתחילי לעבוד
ממש רגע אחרי הלידה מותר ורצוי להתחיל ולכווץ את שרירי קרקעית האגן כפעילות מונעת, את יכולה להתחיל לעשות את זה מיד לאחר הלידה. בכל פעם שמזדמן כווצי. פעילות זו תשמור על השרירים במתח הנכון ותעזור להחזיר אותם למצב תקין.
2. כווצי ככל שאת יכולה
הכיווץ צריך לבוא בכל פעילות מאומצת, אפילו במעט; לפני כל פעילות שמעלה את הלחץ התוך בטני הפעילי הכיווץ של שרירי קרקעית האגן, היי יצירתית ועשי זאת כשאת מרימה את התינוק, בזמן דחיפת עגלה. כווצי את שרירי קרקעית אגן ושרירי בטן העמוקים שהם שרירי ה-CORE.
3. שחררי
לא תמיד יש להיות במצב כפוץ, במיוחד בזמן הטלת השתן חשוב שלא לדחוף או לכווץ. כל דחיפה מאריכה את השריר ומרפה אותו. אז מצאי את הרגעים בהם כדאי דווקא להרפות ולשחרר.
4. תנשמי
קחי 2 דקות ועשי נשימות גדולות ועמוקות המגיעות מהבטן ומהסרעפת והרפי את השרירים. הנשימה קריטית במיוחד לאחר הלידה, אנו שוכחות לנשום כמו שצריך, ושרירי הסרעפת קשורים לשרירי קרקעית האגן. כשנושמים נכון יש גיוס נכון יותר של שרירי קרקעית האגן.
5. אל תשמרי את זה בסוד
אם את חווה דליפת שתן קטנה או גדולה, מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסטית המתמחה בקרקעית האגן. אל תתביישי ואל תחכי, קיים פתרון מניעתי לבעיה החל מכמה דקות לאחר הלידה וניתן לבצע פעילות לטיפול בה החל מ-6 שבועות לאחר הלידה.