חבט בפרס, הפך את האינפלציה, סחף את המצביעים: ספי ריבלין, חיה פוליטית
תשדירי הבחירות בשנות השמונים - במה מרכזית שהשפיעה רבות על הלך הרוח הציבורי ועל נטיות הקהל - נשלטו באופן מוחלט על ידי ספי ריבלין. יממה לאחר מותו, נזכרו בליכוד ב"קופירייטר של עצמו שהפך את הגשש לחיוור"
הקומיקאי ספי ריבלין, שהלך שלשום (יום ד') לעולמו, לא הסתיר מעולם את עמדתו הפוליטית ואת תמיכתו בליכוד. במשך תקופה ארוכה היה "הפנים" של המפלגה, והופיע בתשדירי התעמולה בבחירות לכנסת בשנות ה-80, בזמן שבו זכו התשדירים לצפיית שיא והשפיעו בצורה עצומה על הלך הרוח הציבורי, ואפילו במערכת הבחירות האחרונה, כשלא יכול היה להביע דעה בקולו, צירף ריבלין מכתב תמיכה בליכוד וקרא להצביע עבור נתניהו..
ריבלין נחשב למעין "נשק שובר שוויון" של הליכוד, שעוצמתו הובילה את המערך לגייס את חברי "הגשש החיוור" לקמפיין בחירות 1984. שמונה שנים לאחר מכן, הביא חיים רמון להשעייתו של ריבלין מתוכנית הטלוויזיה "מוצ"ש", לאחר שהאחרון השתתף בכנס של הליכוד. "אם ריבלין מופיע אנחנו מפסידים פעמיים", אמר אז רמון, שביקש מהבדרן להצהיר כי הוא אינו פוליטיקאי. "פעם אחת כיוון שספי אפקטיבי, פעם שנייה כיוון שהוא מונע משמיר להופיע והופעה של שמיר היא לטובתנו".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
"איבדנו אמן ענק ואיש יקר". נפרדים מספי ריבלין
האם אתה חכם מנער בן 15? שאלון פיז"ה
"הוא פגע בדיוק וסחף את הקהל", נזכר השר לשעבר משה ניסים, ראש מטה ההסברה של הליכוד ב-1984. "הוא תמיד אמר שהוא גאה לומר שהוא בא מבית רוויזיוניסטי הדוק ודעותיו לא היו סוד. כשפנינו אליו וביקשנו ממנו להצטרף, הוא נענה מיד וזו הייתה הצלחה כבירה. היה לו קשר עין עם הציבור והציבור מאד אהב אותו, הוא לא כל כך הסתייע בקופירייטרים שלנו. הוא היה הקופירייטר של עצמו".
אותן בחירות המחישו את כוחו של ריבלין כמוביל קמפיין. "בגין פרש, היינו אחרי מלחמת לבנון, באינפלציה של 450% ובדרך לאלף אחוזים", הסביר ניסים. "לא היה איש שחשב שנזכה בבחירות הללו. ספי הבין את הבעיות, חיבר דברים יוצאים מן הכלל והצליח להנמיך את משמעות האינפלציה. הוא חיבר שיר שכותרתו 'פיטרתי את הפיליפינית'. רצה לומר: יש רווחה בישראל, הציבור חי חיים טובים. הוא הפך את האינפלציה לדבר כמעט חיובי. זה לא יאומן".
"חבט בשמעון פרס כמו תיל דוקרני"
"אבד לישראל יוצר גדול שהביא לחיינו הרבה צחוק, שובבות ורוח רעננה", ספד הנשיא שמעון פרס לריבלין, מבלי להזכיר את תחושות התקפותיו המילוליות באותן מערכות בחירות. "הוא חבט בפרס בצורה קשה אז, כמו תיל דוקרני", סיפר ניסים. "בזמנו פרס בז לו וזכר לו את זה, והשתמש נגדו במילים קשות. ריבלין חבט בו ולא חמל עליו בכלל, ואלו דברים שהיו מאד קליטים באותה תקופה. ריבלין עשה זאת בחן, ההופעות שלו היו מחשמלות".
גדעון גדות, ראש מטה הבחירות של הליכוד ב-1981, אמר אז כי "ההופעה של ריבלין בסרטונים אינה מכוונת רק להמון, היא מיועדת גם לעשירונים היותר גבוהים באוכלוסייה, מצביעי ד"ש, יוצאי ישראל, אירופה ואמריקה. בעלי השכלה גבוהה, אלה שקשורים לבורסה, להשקעות וחסכונות וכל היתר. אנחנו מחברים את הקטעים כשספי הוא בעצם היוצר הגדול ביותר. הוא בא מהבית עם רעיונות ובדיחות שהכין".
"לייצג את הליכוד לא היה בון טון"
בראיון ל"ידיעות אחרונות" בשנת 1981 אמר ריבלין כי "בגין הוכיח שאכן המדינה חשובה יותר, וזאת למרות שהוא מנשק ידי נשים, למרות שיש לו תכונות פולניות אחרות. הוא מהדינוזאורים האחרונים, לא פעם הוא מנע מלחמת אחים. למרות הפולניות, למרות הטקסיות, למרות נאמנותו ואהבתו עד כדי קידות לדגל. בעיני זה לא פסול לקוד לדגל, אדרבא".באותו ראיון לא התעלם ריבלין מהבעיות שנוצרו בתקופת שלטון הליכוד, אך סבר כי נכון לתת למפלגה להמשיך לנהל את המדינה. "אני תמיד מודאג, אני לא יכול להגיד שאני שלם לחלוטין עם המדיניות הכלכלית של הליכוד, חשתי אותה על בשרי. אני לא יכול להגיע לדירה משלי, אהבת העולם אלינו וכמות המחצבים שלנו קטנים, ובאידיאלים לא ממלאים מיכלי נפט באירופה. אבל מצבו של האדם ברחוב הוטב. ב-77' לא התלבטתי. השנה יש לי ספקות, יש עוד הרבה דברים שהם לא הספיקו לסיים אז מוכרחים לתת להם צ'אנס", הסביר.
רות פרמינגר, מנחת תשדירי התעמולה ששיתפה פעולה עם ריבלין, הבהירה כי "זה לא היה בון טון לייצג את הליכוד ואת דעותיו. ממש לא מקובל היה להיות מזוהה עם הצד הימני במפה הפוליטית. ואז הגיע ספי, שהיה מאוד נחשב ומוערך, ועשה משהו שהוא מאמין בו מכל הלב, אבל הברנז'ה לא קיבלה את זה. הוא לקח בחשבון שזה יכול לפגוע בו, היה אפשר להרגיש בגלי ההדף שנוצרו כשהבדרן ואיש התיאטרון המוערך הוביל את הקמפיין".
לדברי פרמינגר, "ספי היה כמעיין המתגבר. הוא ידע לתמצת תחושה של אנשים ביחס לנושא פוליטי בשלושה משפטים. היתה לו הבעה ומבט חודר והוא עשה את העבודה בצורה נפלאה".
ניסיון המערך להשיב מנה תעמולתית באמצעות הגששים לא צלח, וריבלין היה אפקטיבי יותר. "לא רק שהוא היה יעיל ותרם תרומה אדירה, הגשש החיוור היה כשמו כן הוא - חיוור לחלוטין ומאכזב. הם היו אמנים גדולים - עד היום אני מתפעם מהגשש - אבל לצורך הבחירות זה לא היה ברמה של ריבלין", נזכר ניסים.
"הוא היה פשוט אידיאולוג, אדם שנולד בבית רוויזיוניסטי ועשה את זה מתוך אידיאולוגיה. זה הכול", סיכם הגשש גברי בנאי. "הוא היה שחקן מעולה ובדרן בקנה מידה לאומי. זו אבידה גדולה, כואב הלב על הילד הזה".
לפנייה לכתב/ת 
