ריטלין לא עוזר לכולם: האם יש תרופה חלופית שתעזור?

עבור 15% מהילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב הטיפולים התרופתיים שנכללים בסל התרופות אינם מתאימים. כתוצאה מכך, ההורים נאלצים לרכוש תרופות יקרות ביבוא אישי, או פשוט לוותר על הטיפול.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

בישראל ישנם אלפי ילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב המטופלים בריטלין ונגזרותיו, שנכללים בסל התרופות או בביטוחים המשלימים של קופות החולים, והטיפול אינו מתאים להם. לפיכך, ההורים נאלצים להוציא סכומים גדולים על תרופות חלופיות המיובאות מחו"ל.

מי צריך ריטלין?

ריטלין: איך הוא משפיע וכמה הוא עולה?

"לקחתי ריטלין כדי ללמוד ונכנסתי לדיכאון קשה"

"גם למחלות לב יש יותר מתרופה אחת"

לאה (שם בדוי) אימא לילד בן 11 שמאובחן עם הפרעות קשב מספרת על המצוקה, "הילד שלי כבר אובחן לפני שנתיים עם הפרעת קשב וכל הרופאים אמרו לנו שהוא זקוק לטיפול תרופתי שיטפל בבעיה, אבל ידי כבולות מלעזור לו".

קשה לתאר את התסכול, היא אומרת ומנסה להקביל את הקושי לטיפול בהפרעות או מחלות אחרות ואומרת "כמו שהמדינה מסבסדת לחולי לב או חולי סוכרת מגוון של תרופות, למה היא לא דואגת לילדים שלנו? הרי לא היו נותנים כאן שלמחלת לב תהיה רק תרופה אחת נכון?? אז למה מציבים את ההורים במדינת ישראל במקום הזה, כי אנחנו שותקים ומעדיפים להתמודד עם המצוקה בין כותלי הבתים?!".

מעבר לכך, מתמודדים הורים רבים גם עם הקושי הכלכלי שבמימון התרופות. "אני צריכה לשלם 1400 שקל לתרופות לחודש", היא מציינת. "למזלי אני צריכה לממן מכיסי רק עבור ילד אחד. אני לא רוצה לחשוב איך מתמודדות משפחות שיש להם 2 ילדים ואפילו יותר שמאובחנים עם הפרעת קשב ושהריטלין לא מתאים להם".

היא מסבירה, כי מאחר והם מייבאים את התרופות מחו"ל ההורים נתונים לחסדי בתי המרקחת הפרטיים, כאשר תכנון לא נכון של בית המרקחת, כל שביתה הכי קטנה בנמלים, וטעויות בירוקרטיות וטופסולוגיה משפיעים עליהם.

כ-50 אלף ילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז

בישראל ההערכה היא שכ-50,000 ילדים סובלים מהפרעת קשב, כאשר כ 60% מהילדים שמאובחנים יישארו עם ההפרעה גם כשיתבגרו. לדברי ד"ר אריה אשכנזי סגן מנהלת מכון להתפתחות הילד בשיבא, "הפרעת קשב נובעת מתהליכים כימיים נוירופיזיולוגיים במוח שאינם תקינים. התופעה לא חולפת בסוף שבוע, בשבתות ובחגים והיא נמשכת כל הזמן.

"מעבר לטיפולים הוליסטיים והדרכות של ההורים, הטיפולים היחידים שעוזרים לטיפול בבעיית הקשב הם הטיפולים התרופתיים. היום אנחנו יודעים ש - 15% מהילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז מתגלים כלא מתאימים לטיפול בתרופות שהחומר הפעיל שלהן הוא מתילפנידאט, כלומר הריטלין ונגזרותיו.

"בנוסף, ישנו אחוז לא מבוטל של ילדים, המספרים מדברים על 5%, שהריטלין ונגזרותיו גורם להם לתופעות לוואי מאוד משמעותיות, החל מעצבנות מאוד גדולה, מצבי רוח, ירידה בתיאבון, הפרעות שינה, טיקים ועוד".

"התרופות השפיעו על שמחת החיים"

במקרה ח' ממרכז הארץ שהבן שלה אובחן עם הפרעות קשב כשהיה בכיתה ב', התרופות השפיעו מאוד לרעה על שמחת החיים. "הילד הפך למדוכדך שחווה דיכאונות בגיל מאוד צעיר", היא מספרת. "לא הייתי מסוגלת לעשות לו את זה, לא יכולתי לשלוח לבבית הספר ילד חרד".

ח' מוסיפה שבנה סבל מריבאונדים (אי שקט בתום נטילת התרופה). קיבלתי ילד שמפחד מכל דבר, החל ממברג קטן על הרצפה. זו הייתה חוויה מאוד קשה. ניסיתי כמעט כל תרופה שמציעה קופת החולים, אבל לא ראינו שום שיפור במיקוד של הילד".

גם חיים (שם בדוי) אב לילד עם הפרעות קשב שאובחן שהיה בן 8 בערך מספר חוויות דומות. "הייתי פונה לילד והוא לא היה עונה, הוא היה פשוט נעלם, ובוכה מכל דבר קטן, רגיש הרבה יותר ממה שהוא. בהתחלה לא הבנו שזה קורה בגלל התרופות, אבל כשהתחיל לדבר לעצמו ולעשות תנועות ידיים מוזרות, הבנו שמשהו לא בסדר".

"התרופות גרמו לילד לדכדוך ולדיכאון"(צילום: shuttestock)

צורך בטיפול חלופי

התרופות הראשונות שפותחו לטיפול בהפרעות קשב התבססו על חומר פעיל המכונה מתילפנידאט, בראשן הריטלין. בארץ מקובל להתחיל את הטיפול התרופתי להפרעות קשב עם קבוצת תרופות אלה בין היתר בשל הזמינות שלהן בסל התרופות. לפני למעלה מ 17 שנים הוחלט להכליל את הריטלין קצר הטווח בסל הבריאות.

לדברי ד"ר אשכנזי, החומר הפעיל מתילפנידאט נמצא כיום בכמה צורות במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים: ריטלין IR שמשפיע לארבע שעות, ריטלין SR שמשפיע ל- 6-8 שעות, ריטלין LA שמשפיע ל- 8 שעות וקונצרטה שמשפיעה ל- 12 שעות.

לאורך השנים פותחו טיפולים נוספים שבסיסם חומרים פעילים אחרים לטיפול בילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב. טיפולים אלו יכולים להוות פתרון יעיל עבור אותה קבוצת ילדים שאינם מתאימים לטיפול במתילפנידאט.

מעבר להיעדר השפעה או תופעות לוואי בין אם קלות או קשות, היום עלה הצורך לטיפול בעל טווח ארוך יותר שיתאים גם לימים ארוכים בהם יש צורך בריכוז מעבר לזמן בית הספר. בשנים האחרונות גדל השימוש בקבוצת התרופות ממשפחת האמפטמינים שהיסטורית השימוש בה עתיק יותר מהשימוש במתילפנידאט.

לדברי ד"ר אשכנזי "בעוד שבישראל ברירת המחדל לטיפול תרופתי בילדים עם הפרעת קשב היא הריטלין ונגזרותיו, בארה"ב כל האופציות הטיפוליות פתוחות בפני הרופא והוא יכול לבחור בטיפול מקבוצה האמפטמינים או בטיפול מקבוצת המתילפנידאט. בישראל כאמור קיים קושי רב להשיג טיפולים מקבוצת זו עבור הילדים, ואלו הזקוקים ל 'אדרל' או 'וויוואנס' נאלצים לייבא אותן באופן אישי מחו"ל"".

בישראל כאמור קיים קושי רב להשיג טיפולים מקבוצת זו עבור הילדים, ואלו הזקוקים ל 'אדרל' או 'וויוואנס' נאלצים לייבא אותן באופן אישי מחו"ל".

התקווה החדשה

וויוואנס (Vyvanse) מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי( FDA), מאז שנת 2007, לטיפול בילדים ובמבוגרים מגיל 6 ומעלה. לאחרונה אושרה התרופה גם על ידי רשויות הבריאות באירופה. החומר הפעיל בתרופה הוא ממשפחת הסטימולנטים, ושונה מהחומר הפעיל בריטלין- מתילפנידאט, לכן, ייתכן ויהיו פחות תופעות לוואי בטיפול עם וויואנס.

התרופה מתחילה לפעול לאחר כשעה, וטווח ההשפעה הוא בין 12-13 שעות, כך שהיא מספיקה ליום שלם ואין צורך ליטול טיפול כמה פעמים ביום. כמו כן, התרופה מותאמת במיוחד לילדים קטנים הסובלים מקושי בבליעת כדורים, כיוון שניתן להמס את תוכן הקפסולה בכוס מים ולשתות מיד.

בנוסף, התרופה מגיעה בצורה לא פעילה (pro-drug) והופכת לפעילה רק במחזור הדם ולכן קיים חשש קטן לשימוש לרעה (abuse) ע"י הנוטל או בני משפחתו.

"זוהי תרופה מאוד יעילה שיש ניסיון רב אתה מאז שאושרה לפני למעלה משש שנים בארה"ב", ניסיון זה חולק אתנו דר' אשכנזי אשר חזר לפני שנתיים וחצי מארה"ב.

ח' מספרת כי "לאחר ניסיונות כושלים עם התרופות והטיפולים שניתן לקבל במסגרת קופת החולים, הכיר לנו הרופא המטפל את הוויוואנס. פתאום תופעות הלוואי פחתו משמעותית, הילד חזר לאכול ולהיות חיוני. בבית הספר דיווחו על התקדמות משמעותית בכיתה".

גם מני, שמתגוררת ברחובות ואימא לשניים, שאחד מהם ילד בן 13 עם בעיות קשב וריכוז מעידה על שיפור משמעותי עם התרופה. "בגיל שנה אובחנו סימנים ראשונים של בעיות קשב וריכוז, אבל האבחון הסופי היה בגן חובה. בגיל 5 התחיל לקבל ריטלין על מנת להתכונן לכיתה א'. הריטלין לא התאים, ובמהלך השנים הוא לקח תרופות שונות בייבוא אישי אבל לא בקביעות, כאשר היו חודשים שלמים שהילד פשוט נשאר מספר חודשים ללא שום טיפול".

כיום היא מספרת שהוא מטופל באדרל אולם מאחר והכדור גורם לו לתופעות לא טובות המליצו על וויוואנס, אבל אני לא יכולה לעמוד יותר בהוצאה הכספית הזו".

האם הטיפול התרופתי - הוא לעשירים בלבד?

בפני ההורים בישראל שנדרשים להשיג את הוויוואנס או כל טיפול אחר שאינו תלוי בחומר מתילפנידאט ניצבות שלוש בעיות מרכזיות. האחת, היא כמובן בירוקרטית. תרופות בייבוא אישי שאינן נכללות בסל התרופות ניתנות באמצעות טופס 29 ג'.

הבעיה השנייה היא הזמינות של התרופות. יתכן והתקבל אישור למתן התרופה, אבל על מנת לקבל אותה המשפחה צריכה לפנות לרופא אחת לחצי שנה, ומרגע קבלת המרשם יש להם 14 יום לגשת לבית המרקחת.

ההתמודדות עם תהליך בירוקראטי ארוך ומחסור שנובע מתכנון לא נכון של המלאי בבתי המרקחת הספורים שמייבאים את התרופות, רק מוסיפים לתסכול ולקושי של ההורים שפעמים רבות מרימים ידיים. אולם, באם המשפחה כבר הצליחה להערים על הקשיים הללו, נולד הקושי הבא- כסף. ולא מעט!

תרופות מחוץ לסל התרופות אינן מסובסדות על ידי קופות החולים ולרוב גם לא על ידי חברות הביטוח. לשם השוואה עלות הוויוואנס באופן פרטי עומדת על 850 שקלים עבור טיפול בילד אחד למשך חודש ימים, בעוד שריטלין ל 10 מיליגרם עולה 15 שקלים וריטלין SR 20 מיליגרם עולה 20 שקלים. זאת בנוסף להוצאות השוטפות הקיימות לגידול ילד עם הפרעות קשב, שלרוב זה כולל הוראה מתקנת, שיעורים פרטיים, חוגים מיוחדים ועוד.

"הפערים האלה פשוט לא הגיוניים" אומרת מני. "זה בלתי נתפס. כל נושא הטיפול התרופתי להפרעות קשב וריכוז נמצא בהזנחה משוועת והפך לנחת העשירים בלבד"."ברגע שלרופא יש אופציות טיפוליות נוספות זה עוזר לנו, להורים וכמובן לילדים. הטיפול התרופתי יכול לשנות את כל העתיד של הילדים הללו", מדגיש ד"ר אשכנזי.