מה יקרה בעונה הבאה של "אימפריית הפשע"?

העונה החמישית של "אימפריית הפשע" אמנם עוד לא נכתבה, אבל היוצר טרנס ווינטר העריך שתהיה קפיצה של כמה שנים קדימה בעלילה. סביר להניח שווינטר יבחר לדלג מ-1924 לתקופה של 1929-1928, שהיתה לא פחות ממסעירה בכל הנוגע לעולם התחתון.

אם זה באמת מה שיקרה, בעונה הבאה אנחנו צפויים להיפרד מכמה דמויות, וגם לראות כיצד כמה מהמאפיונרים הזוטרים שהכרנו בעונות הקודמות הופכים לגנגסטרים רבי עוצמה לא פחות מנאקי תומפסון. 
 

בעונה הקודמת לא היה אפשר להתעלם מחולשתו להימורים של המאפיונר היהודי מניו יורק, ידידו-אויבו של תומפסון. אמנם כך הוא הרוויח חלק לא מבוטל מהונו (וגם היה מעורב לכאורה ב"מכירת" אליפות הבייסבול של 1919), אבל החולשה הזאת גם עלתה לו בחייו. 

ב-4 בנובמר 1928 נורה רוטשטיין למוות במלון במנהטן, ככל הנראה כנקמה על סירובו לשלם חוב הימורים של 300 אלף דולר, בטענה שהמשחק היה מכור. מספרים שגם כשגסס, סירב רוטשטיין להפר את הקוד של המאפיה ולחשוף מי ירה בו. מהמר בשם ג'ורג' מקמנוס הואשם ברצח, אך זוכה.

בסוף העונה האחרונה היינו עדים לפרישתו של ג'וני טוריו, בעקבות ניסיון התנקשות, והחלטתו להוריש את האימפריה השיקגואית שלו לאל קפון. קפון לקח את העסק לידיים וניהל מלחמת חורמה בכנופייה היריבה מצפון העיר, בהנהגת ג'ורג' "באגס" מוראן. ב-14 בפברואר 1929 (ולנטיין) החליט קפון שהגיע הזמן לנצח במלחמה הזאת.

ארבעה מאנשיו, שניים מהם מחופשים לשוטרים, ביימו "פשיטה" על מבנה שבו שהו אנשיו של מוראן, העמידו שבעה מהם עם הפנים אל הקיר וירו בהם למוות בדם קר. האירוע זכה לכינוי "הטבח של ולנטיין" ולפי ה"ניו יורק טיימס", היה זה טבח ששיקגו לא ראתה כמותו עד אז. מוראן לא היה במקום וחייו ניצלו, אך ארגון הפשיעה שלו ספג מכה קשה שממנה לא הצליח להתאושש.

דומה? אל קפון האמיתי - ובסדרה(צילום: גטי אימג'בנק)

ווינטר בטח יעשה מטעמים מהתקרית הזאת, ולא מן הנמנע שבגרסה הטלוויזיונית של "טבח יום ולנטיין" יהיה מעורב סוכן אכיפת היובש שהפך לפושע, נלסון ואן אלדן ואיליי תומפסון, אחיו של נאקי שבסוף העונה הרביעית נמלט לשיקגו לאחר שרצח את סוכן ה-FBI ג'ים טוליבר.

"טבח ולנטיין" הפך את קפון למלך הבלתי מעורער של העולם התחתון בשיקגו, אבל גם למטרה מרכזית של רשויות האכיפה. ואכן, שלושה חודשים לאחר מכן הוא נידון לתשעה חודשי מאסר בגין אחזקת נשק. ב-1931 הקריירה הפלילית שלו נגמרה כאשר נידון ל-11 שנות מאסר בגין עבירות מס, אבל זה כנראה כבר חומר לעונה השישית של "אימפריית הפשע".

במאי 1929 אירח נאקי ועידת פסגה ראשונה מסוגה שבה השתתפו ראשי מאפיה מרחבי ארה"ב, במטרה להקים תאגיד פשע לאומי מאורגן. בין המשתתפים: אל קפון, מאייר לאנסקי, צ'רלי לאקי לוצ'יאנו ומאפיונרים נוספים מניו יורק, ניו ג'רזי, קנזס סיטי, ניו אורלינס ודטרויט.

בתור המארח, וכמי ששלט באטלנטיק סיטי ביד רמה, נאקי דאג להרחיק את המשטרה מהאירוע שנמשך ארבעה ימים. לפי הדיווחים, הבוסים הבכירים דיברו שם על הצורך בהפסקת הלחימה ביניהם וכריתת בריתות במטרה להגדיל את הרווחים. אחרים גורסים כי החבורה נערכה לסוף תקופת היובש (1933) ודנה בחלופות להברחת אלכוהול – הימורים, מועדוני לילה ומבשלות שיכר.

התקשורת המקומית באטלנטיק סיטי, אגב, התפעלה בעיקר מנוכחותו של אל קפון שהיה אז כבר סלבריטי של ממש. "מאסטרו של מכונות ירייה, ברון של בירות ופושע ידוע ברחבי המדינה", נכתב באחד העיתונים על המאפיונר.

אם ווינטר יחליט לקפוץ עוד שנתיים קדימה בזמן, נוכל לראות את צ'רלי לאקי לוצ'יאנו – המאפיונר חמום המוח שנטש את מחנה רוטשטיין למחנה של ג'ו מסרייה בסוף העונה השלישית – הופך לבוס הגדול של המאפיה בניו יורק.

בסוף שנות ה-20 ניטשה מלחמה עקובה מדם בין מסרייה לבין יריבו סלבטורה מרנצאנו. ב-1931 כרת לוצ'יאנו, מספר 2 של מסרייה, ברית עם מרנצאנו והסכים לרצוח את הבוס שלו ובתמורה לקבל את כל הפעילות העסקית שלו לידיו ולשמש כסגן של מרנצאנו.

צ'רלס לאקי לוצ'יאנו, שנת 1931(צילום: גטי אימג'בנק)

ב-15 באפריל נפגשו לוצ'יאנו ומסרייה לארוחה במסעדה בקוני איילנד. אחרי שסעדו, במהלך

משחק קלפים, פרש לוצ'יאנו לשירותים כאשר ארבעה מאנשיו נכנסו למקום וירו למוות במסרייה. צלם שמיהר למקום תיעד את גופתו של מסרייה על הקרקע כשבידו הקלף האחרון בחייו. "הוא היה גדול יותר מאל קפון", צוטט אחד הבלשים שהגיעו לזירת הרצח על-ידי ה"ניו יורק טיימס".

אבל שיתוף הפעולה בין לוצ'יאנו לבוס החדש שלו לא האריך ימים. בספטמבר 1931 גילה לוצ'יאנו שמרנצאנו מתכנן לחסל אותו, וכדי להקדים תרופה למכה שלח למשרדו חוליית מחסלים (יהודים שגויסו על-ידי חברו הקרוב מאייר לנסקי, כך מספרים) שרצחה את מרנצאנו. החיסול הזה הפך את לוצ'יאנו למאפיונר החזק ביותר בארה"ב. הוא ניצל את כוחו כדי לעשות רפורמות במבנה של המאפיה ופתח את הדלת לשיתוף פעולה עם בני גזעים אחרים – דבר שמסרייה ומרנצאנו לא הרשו.

זוכרים את פרנקי ייל, אותו מאפיונר ניו יורקי שחיסל בעונה הראשונה את הבוס של שיקגו ג'ים קולוסימו ובעונה האחרונה את המאפיונר/מוכר הפרחים דין אובאניון? ב-1928 הוא מצא את עצמו בצד השני של המתרס כשחוסל ביריות בעת שנסע במכוניתו בברוקלין. האחראי -  כנראה חברו קפון שחשד שהוא גונב ממנו אלכוהול.

שנה וחצי קודם לכן הלך לעולמו אד ביידר, ראש העיר המושחת של אטלנטיק סיטי שבעונה הרביעית החליף צדדים ועזב את נאקי לטובת ד"ר נרסיס (דמות בדיונית לחלוטין, אגב). במקרה הזה, תאמינו או לא, סיבת המוות היתה דלקת בתוספתן.

תומפסון ונרסיס. הקונפליקט המעניין באמת(צילום: HBO)

בכל מקרה, כל ההתרחשויות המעניינות הללו יהיו כמובן רק הרקע למה שיקרה בחייו של תומפסון, והשאלה הגדולה היא כיצד יתמודד עם הנמסיס החדש שלו, ד"ר נרסיס, ששואף להשתלט על אטלנטיק סיטי ונהנה כעת מגיבוי של ה-FBI שמשתמש בו כסוכן למטרות פוליטיות. אבל התשובה לשאלה הזאת נמצאת רק במוחם הקודח של ווינטר וצוות התסריטאים שלו, ולא בספרי ההיסטוריה.