סוריה: הושמדה התחמושת לנשיאת נשק כימי
הארגון למניעת הפצת נשק כימי הודיע כי הושמדה כל התחמושת שעליה ניתן לשאת נשק כימי. השלב הבא - השמדת הנשק עצמו בים, על ידי האמריקנים. אקולוג ימי מודאג: "זה עלול להיות מסוכן לבעלי חיים. נאכל דגים מורעלים?"
עוד צעד בדרך להסרת האיום הכימי: הארגון למניעת הפצת נשק כימי הודיע אמש (יום ו') על השמדת כל התחמושת של סוריה שניתן להשתמש בה כדי לשאת נשק כימי. לא מדובר בהשמדת הנשק הכימי עצמו, אלא רק בהשמדת מלאי התחמושת שניתן להעמיס עליו את החומרים הרעילים.
פקחי הארגון אף וידאו את הריסת חלק מהמבנים במתקנים לייצור נשק כימי. לפי ההודעה, השמדת התחמושת התבצעה בסמוך לעיר חומס. בארגון אמרו עוד כי האתרים לייצור הנשק הכימי "היו בלתי נגישים במשך זמן מה מסיבות ביטחוניות". הארגון מתכוון להוציא את כל החומרים הרעילים מסוריה עד סוף השנה כדי להשמידם בים, ולסיים את השמדת כל תוכנית הנשק הכימי הסורית עד אמצע 2014.
ההודעה על ההשמדה הגיעה לאחר ששלשום טענו גורמי אופוזיציה סוריים כי כוחותיו של הנשיא בשאר אסד השתמשו בגזים רעילים בתקיפה בעיירה א-נבכ בהרי אל-קלמון בפרברי דמשק. על פי דיווחים לא מאומתים, עשרה בני אדם נחנקו בעקבות השימוש באותם גזים רעילים. המשטר הסורי הכחיש את הדיווחים וטען כי הם חסרי בסיס.
ההשמדה היא אמנם פעולה מבורכת, אבל טומנת בחובה סיכונים לא קטנים. ארצות הברית צפויה להשמיד את מאגר הנשק הכימי הסורי בלב הים התיכון, כ-200 ק"מ מחופי סוריה וכ-350 ק"מ מחופי ישראל, והשאלה היא אם הדבר אמור לעורר חשש מפני השלכות סביבתיות של המהלך, ומהן בדיוק הסכנות הצפויות מכך.
פרופ' יורם לס, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומומחה להשפעת נשק כימי על הבריאות, מסביר כי "אם את השמדת הנשק הכימי מבצעת ארה"ב אין שום סכנה. קיימת אמנה בינלאומית להשמדה כזו וכן ארגון בינלאומי שעוסק בנושא, וזכה השנה בפרס נובל לשלום. בהתאם לאמנה הבינלאומית, האמריקנים מצויים בתהליך של השמדת הנשק הכימי של עצמם. הם הקימו במדינת יוטה מפעל גדול שתפקידו להשמיד את הנשק הכימי שלהם והם עובדים על כך בצורה מאוד יסודית כבר כמה שנים".
על אף ביטחונו של לס במהימנות דרך העבודה של האמריקנים, הוא מדגיש שהסכנה אפשרית אם הנשק יגיע לידיים בלתי אחראיות. "אם יש סכנה", הוא אומר, "היא טמונה באפשרות שבדרך, הנשק יעבור לידיים אחרות, ולא בפעולת ההשמדה עצמה".
לס מוסיף: "בהנחה שהידיים של אסד נחשבות אחראיות, שזו בדיחה בפני עצמה, יש גרועים ממנו וצריך לדאוג שזה לא יגיע לחיזבאללה ולארגונים מסוכנים אחרים שמסתובבים שם. אבל ברגע שזה יהיה על האונייה, 350 ק"מ מחופי ישראל, אפשר להיות רגועים".
איזה חומר זה? איך מנטרלים אותו?
מי שדווקא העלה חשש מהצפוי הוא ד"ר דרור אנג'ל, אקולוג ימי מהחוג לציביליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים של אוניברסיטת חיפה. לדבריו, הסכנה הגדולה ביותר טמונה בהעדר מידע על הרכבם הכימי של החומרים המושמדים. "הקהילה האקולוגית הישראלית לא יודעת להגיד מהם", הזהיר. "צריך היה לערוך תסקיר מול האמריקנים ולברר מה החומרים האלה, מה עושים להם ומהו תהליך הנטרול".
הוא הסביר כי אמנת ברצלונה מתנגדת לכל הזיהומים בימי העולם בכלל ובים התיכון בפרט. "ישראל חתומה על אמנה זו כמו מדינות אחרות באזור. השמדת הנשק הכימי הסורי בלב הים התיכון צריכה לעורר לא רק את מדינת ישראל, אלא גם מדינות שכנות כמו יוון וטורקיה כי יש פה פעולה שהיא למעשה חתול בשק. אנחנו אומרים שאנחנו סומכים על ארה"ב, שיש לה האחריות, הידע והטכנולוגיה כדי לבצע פעולה בטוחה ולא מסוכנת, אבל זה בעצם לטמון את הראש בחול".
עוד לדברי אנג'ל, הכמות של החומרים שיושמדו עדיין לא ברורה: "האם מדובר בכמה קובים של חומר מסוכן או בכמויות אדירות? צריכים לדעת מהם תוצרי הלוואי כשמשמידים חומרים כאלה, כמה זמן הם משפיעים ועל מה. נשאלת השאלה אם את הטכנולוגיה הם מביאים לכאן אבל את האשפה יזרקו לים".
זרמים בכיוונים לא צפויים
בהתייחס לטענה שהשר להגנת הסביבה התנער משאילתה בנושא, כיוון שלא מדובר במים הטריטוריאליים של ישראל, אמר אנג'ל: "זה ראש קטן, זו לא התייחסות רצינית למה שיכול להיות מפגע רציני. בים יש זרמים שנעים בכל מיני כיוונים, גם לא צפויים, ויכול להיות שמה שנזרק שם יגיע אלינו".
הוא טען עוד כי הוסבר "שהאמריקנים לא משמידים את החומר, אלא משנים את צורתו לפחות מסוכנת. נשאלת השאלה למה הם משנים את החומרים, האם הם הופכים אותם למשהו שאולי לא מסוכן לבני אדם אבל מסוכן לבעלי החיים, ואז נגלה שאנחנו אוכלים דגים מורעלים שמגיעים מהים הפתוח, או דגים לא מורעלים אבל שיש בגופם שיירים של החומרים?"
אנג'ל הדגיש שההסתכלות צריכה להיות רחבה, על כל המערכת האקולוגית, "גם אם את החומרים האלה מוציאים למים רחוק מהחופים שלנו. הפעולה יכולה להשפיע גם על אוכלוסיית הדגים, על חסרי החוליות ועל מארג המזון - לא רק על צמח או דג ספציפיים. זה רק מחליש את המערכת האקולוגית ואנחנו לא יודעים איזו השפעה תהיה לזה. הדגש כאן הוא על האי ודאות. אם היו דוגמאות ומחקרים שנעשו על השלכת חומרים שטופלו בים, ניתן היה להתייחס לזה.
"בעבר היו מתייחסים לים עמוק כמדבר, כמשהו שאפשר לזרוק אליו כל מיני דברים וזה לא יזיק לנו כשאנחנו שוכני חוף. אנחנו יודעים היום שיש קשר ישיר בין מה שקורה במעמקים לבין מה שקורה באקלים ובדגה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
