התוכנית האמריקנית: כך תרגישו בטוחים
המו"מ עם הפלסטינים תקוע על הסדרי הביטחון, אז מזכיר המדינה קרי והגנרל ג'ון אלן הגיעו למשימה היסטורית: לפתור את הסוגיות אחת לאחת. מעברי הגבול, תחנות ההתרעה, סיכול הטרור, המרחב האווירי ועוד. מה מציעים האמריקנים?
הפגישות שיקיים ג'ון קרי היום ובימים הקרובים בישראל וברשות הפלסטינית הן היסטוריות. אפשר לומר כך בלי חשש להגזמה מפני שסוגיית הביטחון היא הנושא שבגללו נקלע המו"מ המדיני הנוכחי למבוי סתום. הוא גם הנושא שהיה הקשה ביותר לפתרון בפעמים קודמות כשהמו"מ נוהל בהרכבים שונים במטרה להגיע להסדר קבע.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- ג'ון קרי הגיע לארץ: "הזדמנות אחרונה למו"מ"
- הבכיר שחוסל "נסע במוניות כמו מורנייה"
- דיסקין: עסקת האסירים מבחילה, נתניהו חלש
- ישראל לסעודים באו"ם: קודם תנו לנשים לנהוג
בלב העניין נמצאת דרישתה של ישראל שגם אחרי הקמת מדינה פלסטינית יזכו אזרחי ישראל לאותה רמה של ביטחון לאומי ואישי כמו זו שהם נהנים ממנה כעת. דרישה זו היא הקלף החזק ביותר של ישראל במו"מ כי לא רק האמריקנים מכירים בלגיטימיות ובתקפות שלה, אלא גם האירופים ולמעשה הקהילה הבינלאומית כולה. לכן לא פלא שהמבוי הסתום שאליו הגיעו ציפי לבני וסאיב עריקאת בנושא הביטחון מונע למעשה את ההתקדמות בכל הנושאים האחרים.
בונים על הירדנים
לא מדובר במשהו ערטילאי או בסוגיה טכנית שפתרונה יגרום לישראל להרגיש בטוחה. נושא הביטחון בהסכם ישראלי-פלסטיני מורכב לפחות משבעה-שמונה תחומים שאפשר לומר ללא הגזמה שכל אחד מהם הוא קריטי. הנושא המדובר ביותר הוא הדרישה לנוכחות צה"ל על נהר הירדן לתקופה ארוכה אך מוגבלת, שתסתיים כשלא יהיה יותר איום של הברחות נשק והסתננות פעילי טרור ממזרח לירדן לתוך הגדה. קיים איום נוסף והוא של פלישה או תקיפה של צבא ערבי או מוסלמי לישראל ממזרח (למשל צבא עיראקי או גורם אחר, מדינתי או לא-מדינתי, כתוצאה מהטלטלה בעולם הערבי).
סביר להניח שההצעה האמריקנית שגיבש הגנרל ג'ון אלן, יועצו של קרי לענייני ביטחון, תכלול כמה מרכיבים, מקצתם טכנולוגיים ורובם קשורים בשילוב של כוח בינלאומי ושיתוף פעולה עם ירדן. האמריקנים צפויים לטעון שמה שבאמת מונע הברחות נשק ופעילי טרור לתוך הגדה המערבית אינה הנוכחות הדלילה של צה"ל לאורך הירדן וים המלח. האמריקנים יסבירו שמה שמונע הברחות רקטות וטילי כתף נגד מטוסים שיסכנו את אזרחי ישראל וגוש דן ואת התעופה האזרחית מנתב"ג, הם שירותי הביטחון של ירדן.
סביר להניח שבעניין זה תטען ישראל שהאמריקנים אכן צודקים באומרם שהביטחון בגבול המזרחי היום מותנה במידה רבה ברצונו הטוב של המשטר הירדני, אולם מה יקרה אם כתוצאה מהטלטלה בעולם הערבי תהיה ידם של הגורמים האיסלמיסטים בממלכה על העליונה? האמריקנים יציעו במקרה כזה ערבויות ואולי גם שהכוח הבינלאומי לאורך הירדן יהיה מורכב בעיקר מאנשי צבא אמריקנים שישראל יכולה לסמוך על אמינותם ועל רצונם להגן עליה.
בעיות ופתרונות
נושא אחר הקשור לאותו עניין הוא הפיקוח במעברי הגבול בין הגדה המערבית לבין ירדן. רק הודות לשליטה הישראלית על מעברי הגבול נמנעה עד כה זליגה מסיבית של פעילי אל קאעידה ומטעני נפץ לתוך יהודה ושומרון ומשם למדינת ישראל. ישראל גם תציין שהניסיון להציב פקחים אירופים במעברי הגבול בין רצועת עזה למצרים נכשל כשלון חרוץ, ובהזדמנות הראשונה בעקבות הפיכת חמאס ב-2007 נמלטו הפקחים על נפשם לשטח ישראל. האמריקנים יציעו כנראה פתרון טכני שיאפשר לישראל לעקוב מרחוק אחרי מי שמנסה לחצות את הגבול עם ירדן.
סוגיה עקרונית שנייה, אולי אפילו חשובה יותר מהפיקוח לאורך בקעת הירדן, היא עניין סיכול הטרור ביהודה ושומרון באמצעות איסוף מודיעין ומעצרים. הטענה הישראלית היא שרק הודות לחופש הפעולה המבצעי והמודיעיני שיש לצה"ל ולשב"כ בכל השטחים, כולל אלו שבשליטה פלסטינית מלאה, מסוכלים יותר מ-80% מהתארגנויות הטרור או מטרור הבודדים המאיימים לא רק על יהודים, אלא גם על שרידותה של הרשות הפלסטינית.
ישראל טוענת שהיא צריכה להשאיר בידיה מידה מסוימת של אפשרות כניסה לשטחים ופיקוח עליהם גם אחרי שתוקם מדינה פלסטינית, אחרת אי אפשר יהיה לסכל טרור. דרישה זו מוצדקת בעיקר אם יורשו פלסטינים מהפזורה, למשל מלבנון, לחזור לשטחי המדינה הפלסטינית שעתידה לקום.
גם אם יוותר אבו מאזן על זכות השיבה, הוא ייאלץ לקבל אלפי פלסטינים השוהים כעת במה שמכונה מחנות פליטים בלבנון, שרבים מאוד מתוכם כבר היום הם פעילים בארגונים סלפיים וג'יהאד עולמי. כעת הם פועלים מלבנון, וכשתותר להם זכות השיבה הם יתבססו בגדה המערבית שתהפוך לסניף של הג'יהאד העולמי, על כל מה שמשתמע מכך לביטחון ישראל.
הפתרון האמריקני לסוגיה זו יהיה כנראה להקים מנגנון על אמריקני-פלסטיני-ישראלי משותף. מטרתו תהיה לוודא שמנגנוני הביטחון של הרשות פועלים לסיכול אפקטיבי של פיגועי טרור. כלומר, לא רק מעצר בשיטת הדלת המסתובבת (במקרה הטוב) או אזהרה למחבלים שיברחו (במקרה הרע) כפי שקורה כיום, אלא סיכול מלא ואפקטיבי: מעצר, חקירה, העמדה לדין וכליאה לפרקי זמן ארוכים, כפי כשהרשות נוהגת באותם טרוריסטים שישראל מתריעה עליהם ככאלה המסכנים את שרידותה.
אל קאעידה בדרך ליו"ש
סוגיה נוספת היא תחנות התרעה בדומה לאלה שיש כרגע לישראל בכמה פסגות גבוהות ביהודה ושומרון. תחנות אלה נחוצות לישראל כדי להתריע מפני איומים אוויריים, טילים מטוסים וכולי, וגם מפני התקרבות צבאות זרים לעבר בקעת הירדן. זה כולל גם התרעה מפני האיום החדש על ישראל שמתהווה והולך בסוריה.
תחנות ההתרעה הנחוצות כדי לספק לישראל התרעה מוקדמת מפני סכנות אלו, אולם הפלסטינים מתנגדים לנוכחות ישראלית בשטח המדינה שתקום. הפתרון שיציעו קרי והגנרל אלן יהיה שתחנות ההתרעה יאוישו על ידי מפעילים אמריקנים, בתוספת בלוני תצפית והאזנה ואמצעים אחרים. יתכן מאוד שגנרל אלן יאמץ בהקשר זה את המודל שהאמריקנים הציעו בזמנו כתחליף לנוכחות הישראלית בחרמון במקרה שיושג הסכם עם סוריה.
מותר לטוס מעל פלסטין?
יש עוד סוגיות על הפרק, כגון שליטה במרחב האווירי מעל יהודה ושומרון: היכן נגמר חופש הטיסה של ישראל? הפלסטינים דורשים שהמרחב האווירי יהיה בריבונותם המלאה ממש כמו האדמה. אבל אם דרישה זו תתמלא, האם ישראל תוכל לטוס במרחב האווירי הפלסטיני באמצעות מלטי"ם לצורך איסוף מודיעין? ומה לגבי טיסות אימונים של חיל האוויר? האם הנושא לא יתנגש עם חופש הטיסה של מטוסים אזרחיים הנוחתים בנתב"ג?
כל אלה הן סוגיות קשות לפתרון, שסביר לגמרי שהמענה האמריקני שיציע הגנרל אלן לא ישביע את רצון נתניהו ואת שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. בעקרון המענה האמריקני צריך להציע הסדר משביע רצון לשלוש סוגיות עקרוניות:
1. מה יקרה אם תהיה הפיכה במדינה הפלסטינית או בירדן, או בשתיהן ביחד,
וגורמים איסלמיסטיים קיצוניים יעלו שם לשלטון?
2. מה יקרה אם לממשל האמריקני יהיה אינטרס להסתיר מידע מישראל ולא להעביר לה את מה שמנגנון הפיקוח הבינלאומי יגלה (כפי שקרה לאחרונה לאורך חודשים בערוץ החשאי של האמריקנים עם האיראנים)?.
3. כיצד תטופל הסוגיה העזתית במסגרת ההסכם, ומה יעלה בגורל המעבר הבטוח שאמור לקום בינה לבין הגדה המערבית?
עד שלא יימצא מענה לסוגיות אלה לא תבוא על פתרונה בעיית הביטחון בהסדר ישראלי-פלסטיני, וזה כנראה מה שיטרפד השגת הסדר קבע בתקופה הקרובה. נותר לקוות שהצדדים יגיעו באמצעות גישור אמריקני לפחות להסכם ביניים.
לפנייה לכתב/ת 
