נשים וגברים נגד פשרת הגרושים של לבני

החלטת שרת המשפטים ציפי לבני לצמצם את "רפורמת ההורים הגרושים" זכתה בסוף השבוע לביקורת נשית וגברית כאחד. העמדת "חזקת הגיל הרך" על גיל שנתיים - במקום גיל שש כיום, אך גם ללא ביטולו המוחלט של הסעיף - הובילה לטענת ארגוני נשים לכך שלבני לא גנזה כליל את המלצות הוועדה המקצועית בנושא. מנגד, ארגוני גברים מקבילים טענו כי שרת המשפטים התקפלה.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

בגלל תקלת מחשב: כאוס תעופתי בבריטניה

"המוני נשים בהליכי פרידה וגירושים יתווספו למעגלי סחיטה", הזהירה גלית דשא, מנכ"לית שדולת הנשים. "גם הפעם בחרה מדינת ישראל לעשות ניסוי בנשים ועל גבן של נשים. חזקה משותפת צריכה להגיע בהסכמה ויחסים שוויוניים ואלה לא קיימים בישראל". מנגד, הדגיש גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת = טובת הילד", כי ההחלטה "פוליטיזציה שמקבעת את המצב הקיים, ובו הילד שייך לאמא ואחריותה המלאה היא לדאוג לו, מלבד הנושא הכספי שכולו על האב. בכך נסתם הגולל על שינוי חברתי ובו לילד שני הורים בעלי הגדרות שוות".

על פי החוק בישראל, כשהורים מתגרשים ולא מגיעים להסכם על האפוטרופסות על ילדיהם, בית המשפט יכול - וכך לרוב קורה - לקבוע שילדים עד גיל שש יישארו בחזקת אמם, במה שמכונה "חזקת הגיל הרך". כתוצאה מכך, גם אחיהם של הילדים האמורים נותרים לרוב ברשות האם, כדי לא להפריד ביניהם. החזקה זכתה לאורך השנים לגינויים ולמחאות מצד אבות גרושים שטענו לאפליה אוטומטית. ועדה בראשות פרופסור דן שניט קבעה לפני שנים כי יש לבטל לחלוטין את "חזקת הגיל הרך", ומסקנותיה היוו בסיס לשינוי המוצע, אך לחצים שהופעלו על לבני גררו פשרה ואת צמצום הרפורמה.

אמיר שיפרמן, אב גרוש זה שלוש שנים ופעיל בארגון "א' זה אבא", סיפר כי "מגיל חודשיים הבת שלי לא הייתה איתי. היא חזרה רק בגיל שלוש אחרי מאבק ארוך, קשה וסיזיפי במערכת שבחרה להאמין שאני אמור לעמוד בארנק פתוח ולבקרה לכל היותר כדוד, כשהיא מסתמכת על

חוקים מגדריים משנת אנטיוכוס, שלא תואמים את המצב בשטח. כל המומחים והוועדות השונות המליצו לבטל כליל את חזקת הגיל הרך, כמו בכל מקום אחר בעולם. לא ייתכן שבגלל לחץ, השרה תבטל ברגע מסקנות של שנים".

יו"ר ויצו ישראל גילה אשרת, הסבירה כי "קיצור חזקת הגיל הרך בלי הסדרה כוללת של דיני המשפחה תהווה פגיעה אנושה בילדים ובנשים, תהפוך את הילדים לקלפי מיקוח בהליכי גירושין ותאריך את סכסוכי המשמורת על חשבונם". לדבריה, במציאות שבה לגברים יש עדיפות כלכלית ומשפטית ואשר בה סוגיית חזקת הילדים הופכת לא פעם אמצעי לסחטנות - קיצור החזקה רק יעמיק את אי-השוויון. גליה וולוך, יו"ר נעמת, קראה בנוסף להפסקת "חקיקת טלאי על טלאי", כהגדרתה, ולרפורמה כוללת בדיני המשפחה, "שתיצור דין אחיד אזרחי לכל המתדיינים".