עלילות ייטב, איציק והלהט"ב / טור
מה הציג מאמן מכבי פ"ת לשחקניו ואיך זה לא עזר למנוע את הצניחה? למה התכוון איציק לוזון כשדיבר על הומואים? עמיר פלג מסכם עוד שבת
לקראת הקרב מול האימפריה מרמת השרון, כך קראתי, ייטב ניסה להעביר לשחקניו מסר שלא צריך להישבר ברגעי משבר. אז הוא כינס אסיפה והקרין בפניהם סרטון על זוג סינים שהתחרו בהחלקה על הקרח באולימפיאדת החורף. "הם לקחו סיכון עם תרגיל מסוכן", אמר להם המאמן. "במהלך התרגיל הספורטאית נפצעה אבל החליטה להמשיך והם זכו במדליית כסף".
אלא שלמרבה הפלא, המצגת לא הוכיחה את עצמה. מכבי פ"ת לא הצליחה לשבור הקרח, ספגה עוד הפסד חלק, ונראתה כמו שניים סינים במשבר גדול.
אבל מי שעלה לכותרות השבוע היה דווקא מנהל הקבוצה, איציק לוזון, שבראיון למקומון בפ"ת התייחס לביקורת על מינוי אחיינו, ואמר בסגנונו המרשים: "אלה שמדברים עם עיתונאים אלה הומואים, הם לא אנשים". בקהילת הלהט"ב קם קול צעקה, אך אולי הם לא קראו בין השורות. הרי למי איציק אמר את המשפט: "מי שמדבר עם עיתונאים הם הומואים"?. לעיתונאי! זאת אומרת שהוא יצא מהארון?
בין אבידור לחלפון
לפני שבועיים אלי חכמון פירק את הפועל חיפה ומיהר לדווח לתקשורת כי יגיש תביעת דיבה נגד עאהד עזאם, שטען כי השופט גם דיבר כמו פרחח. זה כמובן לא קרה, מה שהוסיף לחוסר האמינות של חכמון השחצן. אתמול, להבדיל, זיו אדלר שפט מצוין, למעט טעות אחת. כשחיפה נותרה בתשעה שחקנים, ואושרי רואש עשה הצגה כדי שירחיקו גם לבאר־שבע שחקן, אדלר היה חייב להוציא לבלם התחמן צהוב על התחזות.
אני לא יודע איפה היה יובל אבידור במשחק ההוא בין הפועל חיפה למכבי ת"א בעונת 1995/96, כשאלון חלפון שבר את הרגל של אלון ברומר. זה קרה בדיוק באותו מקום בקריית־אליעזר, שבו הוא ביצע אמש את קפיצת הנינג'ה הברוטלית לרגליים של אופיר דוידזאדה. הפעם, במזל, זה נגמר הרבה פחות גרוע.
הגליצ'ים הפראיים האלה הם מהדברים היותר מכוערים ומסוכנים בכדורגל, שיכולים לגמור קריירה. למרות זאת, דווקא השדר לירן שכנר והפרשן ג'ימי טורק טענו ש"קל לשרוק נגד קבוצות קטנות" ושהשופט היה צריך להפעיל את ההגיון. שטויות. אם על זה לא ירחיקו, אפשר לבטל לגמרי את הכרטיסים האדומים.
האמירה של אבידור בסיום שהוא מתגעגע למאיר לוי ולאיתן תבריזי הייתה לא פחות מיותרת ומכוערת מהכניסה שלו בעצם השוק של קולגה. ואגב, גם האוהדים של הפועל חיפה מתגעגעים לחלוצים כמו רובי יאנג ובני אלון.
לפנייה לכתב/ת 
