להביא את האור לכולם: רוקדות בשביל אחרים

מעבר לסיפוק שבנתינה למען האחר, פעילות התנדבותית מוכיחה לי כמה לעיתים אנו נותנים לחיצוניות האדם להשפיע על דעתנו ומחשבותינו, וכמה אנו לוקחים כמובן מאליו את חיינו. האפשרות לראות אנשים אחרים, עם חיים אחרים, אתגרים שונים, מחשבה אחרת ואופטימיות ראויה להערכה - היא בהחלט הזדמנות מיוחדת, מרגשת ומלמדת.

זו השנה השביעית שביה"ס לאמנויות המחול בפקולטה לאומנויות של מכללת סמינר הקיבוצים מקיים יום התנדבות חברתי ומיוחד הנקרא "אור בקהילה". ביום זה, שהתרחש בחג החנוכה, לוקחים חלק כל הסטודנטים בביה"ס לאמנויות המחול לצד מורים ומרצים, מתוך מטרה לשמח, להפעיל, להרקיד ולהקפיץ אוכלוסיות חלשות או נזקקות במקומות שונים באזור המרכז. בין אם מדובר בבית ספר כזה או אחר, מתנ"ס, מרכזי קשישים, או מרכז של בעלי מוגבלויות - אנחנו דואגים שאווירת החג תורגש אצל כולם בדרך הטובה ביותר.

בתור סטודנטית שנה ד' במסלול לתיאטרון-מחול, פרויקט "אור בקהילה" נותן לי הזדמנות ייחודית ומרגשת להניח בצד את העיסוק בעצמי, האופייני מאוד לעוסקים בעולם המחול והתיאטרון, ולהתפנות לנתינה. השנה הגעתי אל מרכז יום הנמצא במרכז הספורט לנכים ברמת גן. מולי עמדו צעירים ומבוגרים, בעלי נכויות ברמות שונות, ברובם משותקים לכיסא גלגלים.

מדובר ללא ספק במפגש לא פשוט וטעון, במיוחד מעצם היותי רקדנית ומורה למחול, שתנועת הגוף הינה חלק בלתי נפרד ממי שאני ומהמקצוע שלי.

מרגע תחילת הפעילות זיהיתי באופן מיידי את הנכונות של האנשים במקום להשתתף. היה זה מאוד בולט וניכר כמה הם נלהבים וצמאים לפעילות שונה, שוברת שגרה ומהנה.

לאורכו של היום קיבלנו והענקנו משמעות שונה לריקוד ולתנועה, אחרת ממה שאנחנו רגילים; מאחר ותנועתם מוגבלת, אפשר היה לראות איך הנעת הראש מצד לצד או הזזת האצבעות הופכים גם הם לריקוד לכל דבר, הממלא את האדם ואת חלל החדר באושר וסיפוק.

משחקי התיאטרון גרפו הצלחה רבה. המשתתפים הצליחו לבטא רגשות, תחומי עניין והעדפות, תוך התייחסות לדברים שמצחיקים אותם ולניסיונות המשחק התיאטראליים. דרך ההומור והקלילות שבמשחקים וההפעלות השונות, הרגשתי כי הצלחנו לגרום לרבים מהמשתתפים לממש את הרצון להופיע מול חבריהם ולהוציא החוצה את 'נשחקן' שבתוכם.

לבסוף, שרנו יחד מחרוזת שירי חנוכה שבהחלט תרמה ליצירת אווירת חג, עוררה התרגשות רבה בקרב המשתתפים שצחקו, שמחו וגם הזילו דמעה. מהר מאוד הצלחתי להבחין באנשים שמאחורי הנכויות, בהכרת התודה שעל פניהם ובאושר הגדול שעולה ומציף את האוויר כתוצאה מהנוכחות שלנו במקום.

זו השנה השלישית שאני פוגשת באותם האנשים, ועדיין אני מרגישה כי באתי לחזק ויצאתי מחוזקת. שיתוף הפעולה הזה חימם לי, ולחבריי הסטודנטים, את הלב. הרגשנו שאנחנו עוזרים, נותנים אבל גם מקבלים ונהנים. מדובר בחוויה מעצימה, מאתגרת ומלמדת, המשלבת התנסות מעשית מקצועית עבורנו לצד נתינה בעלת ערך חברתי עליון. 

• דנה קופלביץ', סטודנטית שנה ד' בביה"ס לאמנויות המחול במכללת סמינר הקיבוצים 
  

(התמונות באדיבות סטודנטים לתיאטרון-מחול במכללת סמינר הקיבוצים)