חושך ותהום: עזה בין ישראל, מצרים וחמאס
הברחת הדלק ממצרים דעכה, הפסקות החשמל מתארכות יותר ויותר ותושבי עזה מתלוננים על משבר כלכלי חמור. "אי אפשר לחמם את הבית בחורף"
מוחמד א-טלבני, בעל אחד ממפעלי המזון הגדולים בעזה, הוא איש עסקים בעל תושייה גדולה מספיק כדי לשגשג גם בצל המצור הישראלי על הרצועה, אך גם הוא מודה כי המצב הנוכחי בסביבתו הותיר אותו ללא תשובות. "חנק" מנהרות ההברחה ממצרים על ידי המשטר הצבאי במדינה מאיים באופן ממשי על עסקיו ועלול לשלוח 400 מעובדיו לשוק העבודה.
כתבות נוספות בערוץ החדשות
"טוב שנתניהו לא טס, הוא לא רצוי בדרא"פ"
"יכול לשרוד את החורף". ג'וק חדש בניו יורק
בחודש שעבר שילם א-טלבני כ-60 אלף שקל עבור דלק ישראלי כדי להפעיל ארבעה גנרטורים במפעל, אך הוא עדיין נאלץ לסגור את שעריו ל-11 ימים. "אנו סובלים הפסדים פיננסיים גדולים, אבל חייבים להמשיך למען הלקוחות והעובדים. מוכרחים לחלוק את הזמנים הטובים והרעים כאחד".
בצל שנים ארוכות של פיקוח ישראלי הדוק, פיתח עולם המסחר והעסקים העזתי "כלכלת מנהרות הברחה" שהצליחה לאזן מעט את המשוואה בין צה"ל לחמאס. הדחת "האחים המוסלמים" במצרים, עם זאת, טרפה את הקלפים והביאה לסגירת רוב מתוך 1,200 המנהרות, ותושבים רבים ברצועה הדגישו כי מעולם לא חוו משבר כזה.
המחסור בדלק הוביל לממוצע של 12 שעות הפסקות חשמל ביממה, והפתרונות המאולתרים אינם מספקים. כך, למשל, נסגרות רובן המוחלט של החנויות בשעות מוקדמות, תחת אילוצי הקצבת הגנרטורים הפרטיים. תושבי הקומות העליונות בבנייני המגורים חשים לכודים, ומחיצה חברתית עבה מפרידה בין בעלי האמצעים - וזרם החשמל הפרטי - לבין האזרחים השותקים בחשיכה.
"אין חשמל ואי-אפשר לחמם את הבית בחורף", אמר נהג המונית אחמד חמיד. "אנו מאשימים את כולם - מנהיגי עזה, הגדה, אפילו אובמה - כל מי שצופה בנו מבלי לעשות דבר".
דבריו משקפים הלך רוח רווח ברחובות עזה, שמסיט מעט את תשומת לב התושבים מהלחימה המתמשכת עם ישראל. יותר משנה מאז מבצע "עמוד ענן", האיום העיקרי עליהם נובע ממעמקי האדמה. אספקת אמצעי הלחימה נפגעה והזיקה לחמאס, אך האזרחים עוסקים בעיקר במוצרי היסוד ובדלק.
מאפיות, מסעדות, מלונות ואפילו בתי גידול חקלאיים הפחיתו בהיקף עבודתם וצופים צעדים קשים נוספים בבואם להתמודד עם המשבר. במציאות שבה האבטלה טיפסה כבר לשיעור של 32%, המצב הכלכלי בעזה מאיית ייאוש.
במקביל, הפסידה ממשלת חמאס סכומי גבייה גדולים ממסים שהטילה על הסחורה שעברה במנהרות. משכורות 50 אלף עובדי הציבור בעזה עוכבו בחודשים האחרונים, והסחרור נמשך. לראשונה מאז 1995, לא תממן התנועה את חגיגות ה-14 בדצמבר - יום ייסודה - "מתוך מודעות למצב הכלכלי הקשה".
"איננו חוסכים במאמצים לסייע לאנשינו לצאת מהמשבר", אמר גאזי חאמד, סגן שר החוץ של ממשלת חמאס. "פנינו לכל מדינה שיכולנו בבקשת סיוע". המאמצים הובילו גם לניסיון מחודש להידוק הקשרים עם איראן, שהותרו באופן משמעותי לאחר נטישת בכירי חמאס את מפקדותיהם בדמשק והפניית העורף שלהם לנשיא סוריה בשאר אסד, שותפה האסטרטגי של הרפובליקה האיסלאמית.
בבית, עם זאת, מדכא שלטון חמאס את הביקורת הפנימית בכוח. לטענת ארגוני זכויות אדם, כמה הפגנות נגדעו באיבן על ידי שוטרים משום שלא אושרו מבעוד מועד. אירועי מחאה אחרים בוטלו מחשש לביטחון המשתתפים בהם.
מאמצי חמאס לריכוך הקשיים הובילו לכמה פתרונות מאולתרים, ובהם מתן גישה למאגרי דלק חירום ופיקוח הדוק יותר על המסחר הפיראטי במקורות האנרגיה. "עזה אינה עומדת למות", הדגיש אבו חסן, אזרח ותיק ברצועה. "הם נלחמו בנו במטוסים ובטנקים, וכעת אנו מתמודדים עם מצור וחשיכה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
