מצפון תיפתח הרעה. ניגריה בקרב חייה

ב-13 בנובמבר הכריז הממשל האמריקני על הארגונים האיסלאמיים "בוקו חראם" ו"אנסארו", הפועלים בניגריה שבמערב אפריקה, כארגוני טרור. ההכרזה האמריקנית באה בעקבות הצהרה בריטית ונועדה למנוע אפשרות מימון ולאפשר פיקוח על נכסיהם הפיננסיים של הארגונים בארצות הברית.

לא חראם. ארגון הטרור שרוצח תלמידי בית ספר

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

תפנית בעלילת הסרט. כך שדדו את הפיראטים / ד"ר כריסטיאן בואגר

לאומן, ביצועיסט וידיד ישראל. ר"מ הודו הבא? / ד"ר מיכאל תנחום

נובל לשלום למלחמה בכימי. ומה עם ישראל?/ ד"ר איתן ברק

האם צריך לעזור למשת"פים? זיכרו את צד"ל / ד"ר אורית גזית

בבסיסה של ההכרזה האמריקנית מצוי החשש מהתגברות פעילותם של הארגונים בניגריה, כמו גם החשש האמריקני מפני התגברות האיסלאם הקיצוני בעולם.

ההכרזה מעניקה תמיכה רשמית לממשל הניגרי במלחמתו הפנימית. אלא שבעוד בעבר היה המאבק הדתי (מוסלמי-נוצרי) עניין פנים-ניגרי, הרי שבעידן הנוכחי הוא חלק ממאבק כולל יותר.

אזור הצפון של ניגריה היה בעבר הרחוק אזור מולדתן של ממלכות מוסלמיות היסטוריות, שהתנהלו כמדינות וניהלו אוכלוסייה רחבת היקף. עם כניסתה של בריטניה לאזור, היא כוננה את הישות הפוליטית "ניגריה" כפי שהיא קיימת כיום. הכללתן של אוכלוסיות שונות זו מזו אתנית, דתית, לשונית ותרבותית לכדי מסגרת פוליטית אחת, לא כל שכן המתיימרת להיות מסגרת לאומית אחת, נרקמה בעידן הקולוניאלי באפריקה, שפירותיו נראים גם כיום.

אזור שהותקף על ידי "בוקו חראם" במדינת בורנו(צילום: רויטרס)

לשׁוֹנוּת האנושית הרבה בין האזורים ולרמות הפיתוח השונות יש להוסיף גם את השונות הגיאוגרפית בין אזורי המדבר של הצפון לבין אזורי הדלתא של הניג'ר וחוף הים. האחרונים משופעים במשאבי טבע (נפט) שהימצאותם מאפשרת את קיומה ואף את חוסנה הכלכלי של ניגריה.

פערים גדולים בין הצפון לדרום

אי השוויון החברתי-כלכלי בניגריה, בין תושבי מדינות הצפון, לבין מדינות בדרום המדינה הוא מן הגדולים בעולם, על פי מדדים בינלאומיים. השונות, הפערים וההיסטוריה השלטונית הם מבין הגורמים הפנימיים לעלייתם של הארגונים האיסלאמיים המיליטנטיים וסגירתם של הפערים הללו תהיה גם התשובה לחיסולם.

ארגון "בוקו חראם", הוקם ב- 2002 על ידי מנהיג דתי וכריזמטי, מוחמד יוסוף, שהקים מרכז חינוכי לימודי במיידוגורי שבצפון, ומאז הקמתו ידע לא מעט חילופי מנהיגות. "בוקו חארם" הוא הכינוי הפופולרי בשפת האוסה (השפה שבה מדברים בצפון ניגריה) ומשמעותו "חיסול החינוך המערבי", ועל אף שאין מקורות רשמיים ברורים המגדירים את האידאולוגיה והחזון של הארגון המסרים שהוא מעביר הם התנגדות לכל מה שנושבת ממנו רוח המערב והמודרניזציה. בכלל זה, התנגדות לחינוך חילוני וכללי, התנגדות ללבוש מערבי וקריאה מדאיגה למוסלמים שלא להשתתף בבחירות הדמוקרטיות בניגריה. הקריאה הזו עלולה לערער את הלגיטימציה לדמוקרטיה השבירה ממילא בניגריה, ועל כן מעוררת דאגה.

פעילות הטרור של "בוקו חראם" ידועה משנת 2009 וכוללת התקפות על מוקדים הנתפשים כמרכזי פעילות חילונית ולא מוסלמית: תלמידים בבתי ספר וסטודנטים במוסדות אקדמיים בערים באזור הצפון, כמו גם הטמנת פצצות במשרדי האו"ם ובמפקדות בעיר הבירה אבוג'ה, פגיעה בחברות הסלולר המובילות ועוד. מעוז הכוח של התנועות האיסלאמיות, ממנו יוצאות ההתקפות, הוא במדינת בורנו (אחת ממדינות הצפון בפדרציה של ניגריה). במהלך השנה החולפת הורחבה פעילות הטרור, כאשר חמושים של "בוקו חראם" השתלטו על ערים בצפון-מזרח ניגריה תוך שהם שורפים תחנות משטרה וכנסיות ומניפים את הדגל השחור שמייצג את התנועה.

הוסטל לתלמידים שהותקף בעיר מאמודו(צלום: AFP)

אירוע אלים במיוחד התרחש במאי 2013, שעה שאנשי הארגון פשטו בשעת לילה על מעונות הסטודנטים במכללה החקלאית במדינת יובה (Yobe). ההתקפה, שגבתה חיי אדם רבים, הוגדרה כחלק מהמאבק בחינוך המערבי והשפעותיו, בכלל זה גם לימודים בקולג' החקלאי.

בתי הספר התרוקנו מתלמידים

ממשלת ניגריה הודיעה בצעד אמיץ כי "בוקו חראם" השתלט על אזורים בצפון ובתגובה הכריזה על מצב חירום ויצאה במבצע צבאי. המבצע הצבאי עורר תגובות ציבוריות נזעמות ומאידך לא הוסיף לתחושת הביטחון האישי בצפון ניגריה. העיתונות המקומית בניגריה דיווחה על התרוקנות בתי הספר מתלמידים לאחר שהורים מודאגים בחרו שלא לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך. החשש מפני מחסומים מאולתרים שממוקמים בידי "בוקו חארם" בשעות הערב מונע מתושבים יציאה מבתיהם או נסיעה מעיר לעיר שלא לצורך.

בו בזמן, התרחשו כמה אירועים יוצאי דופן עד כה בפעילות "בוקו חראם", בהם פרסום סרטון וידאו שבו מציגים לוחמי הארגון חטיפת בני ערובה, נשים בעיקר, והצהרה שמכיוון שהן נשים שנתפסו במלחמה, הן יהפכו לשפחות. כמו כן, הייתה שורה של ניסיונות לחיסול אנשי דת מוסלמיים מתונים, שיוחסה גם היא לפעילות המיליטנטית של "בוקו חארם" ולניסיון למנוע אופוזיציה פנימית. ישנן גם עדויות לא מאושרות על מות המנהיג הנוכחי אבו בכר שקאו וסגנו.

הורים חוששים לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך(צלום: AFP)

גם אם העדויות לחילוקי הדעות הפנימיים מועטות, הרי שמדי פעם הן פורצות החוצה, בין היתר באמצעות פרישות. "אנסארו" הוא זרם שפרש מ"בוקו חראם" בינואר 2012, והמידע עליו מועט. ההתפצלות הפנימית והפעילות נגד מי שנחשדים במתינות פוליטית בתוך הכוחות האיסלאמיים במדינה מעידים יותר מכל לא על חוסן כי אם על חולשה. ארגון "אנסארו" קורא להגן על מוסלמים באפריקה השחורה ומתיימר לפעול ממניעי "הגנה עצמית" נגד אזרחים לא מוסלמים. על אף שבסיסה בניגריה, הוא הכריז על הצורך להגן על האיסלאם באפריקה השחורה כולה, הכרזה מדאיגה המרמזת על כוונתו לפעול במדינות נוספות באפריקה.

פעילות טרור בשם ההתנגדות למודרניזציה

למה זה מסוכן? "בוקו חראם" ו"אנסארו" עוסקים בהפחדה ובטרור פיזי וגובים חיי אדם רבים, המופנים כלפי לא-מוסלמים ומי שמשתתפים במוסדות "החינוך מערבי", קרי: חינוך חילוני. פעילות הטרור היא לא רק פעילות לחיזוק האיסלאם, היא גם ובעיקר התנגדות למודרניזציה. ככזו, היא מסוכנת לעתידה של ניגריה. האיסלאמיזציה הולכת וגוברת בניגריה, שהאיסלאם נוכח בה באופן מובהק מקדמת דנא. ההקצנה האיסלאמית והשימוש בשיטות של כוח וטרור פוגעים באיסלאם המתון, לא פחות משהם מדלדלים את שורות האליטה המשכילה בניגריה.

קראו למוסלמים שלא להשתתף בבחירות הדמוקרטיות. מנהיג "בוקו חראם" שקאו(צילום: AFP)

ההשפעות של פעילות הטרור האיסלאמי בניגריה ניכרת, לעת עתה, רק בחלקיה הצפוניים של המדינה. באזורים אחרים, כדוגמת העיר לאגוס או אזורי החוף, לא מורגש מתח ולא ניכרת פעילות הטרור. החיים נמשכים כסדרם, מוסדות החינוך והאוניברסיטאות פתוחים, הלימודים מתקיימים כסדרם והפעילות המסחרית והכלכלית כהרגלה. תמונת מצב זו מרגיעה לכאורה בלבד, שכן פעילותן של התנועות האיסלאמיות עלולה לאיים על החוסן הכלכלי ויתרה מכך, גם על היציבות הפוליטית של ניגריה שהושגה במאמץ רב בעשור האחרון.

פעילות הטרור נוכחת בצפון ניגריה, אך מאיימת להגיע לאזורים נוספים ועל כן מערערת את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ניגריה ומשפיעה גם על נוכחות הזרים במדינה.

ניצניה של היציבות הפוליטית נראים כיום ברחובות ניגריה ופעילות האיסלאם הקיצוני מאיימת על המשכה. משאבים רבים מופנים על ידי הממשלה כדי למגר את הטרור ולהשיג שקט, הן בצפון המדינה והן באזורים אחרים בהם איומים אחרים. אלו באים על חשבון הפניית משאבים לפיתוח שכה נדרש בניגריה. הצעדים שבהם נוקטת ממשלת ניגריה בראשות הנשיא גודלאק ג'ונתן מתרכזים הן בפעילות חקיקה והן בפעילות צבאית. אולם, שורשיה של הבעיה הם באי השוויון המהותי ובפערי פיתוח מהותיים. אלו לא זוכים עדיין למענה מספק. החשש הגדול הוא שבשל מיקומה המרכזי של ניגריה בפוליטיקה של אפריקה השחורה והיותה המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, הרי שהטרור עשוי לפרוץ את גבולותיה. האיום, על כן, אינו פנימי בלבד, אלא אזורי ואף גלובלי.

ד"ר נורית השמשוני-יפה מלמדת בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל-אביב-יפו והיא עמיתת מחקר במכון על שם ליאונרד דיוויס ליחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים