כל יום מלחמה: הקור מכה בהומלסים הצעירים

"החורף הופך לגיהנום, אבל הקור שמגיע מהאנשים קשה יותר", כך תיאר בן 19 את חייו ברחובות תל אביב. "מגיל 12 אני חי ברחוב", סיפר חסר בית אחר (25). "בקור וברחוב אני עושה מה שצריך כדי להעביר את היום, מחפש כל הזמן מקום חם". כמותם, אלפי בני נוער בישראל עתידים לבלות את החורף הקרוב ללא מחסה מוגן וליפול שוב בין כיסאות הרשויות.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

מצפון תיפתח הרעה. ניגריה בקרב חייה

ד' עלה לישראל כשהיה בן 11 בעקבות אמו, שעזבה אותו שנה קודם. "היו לי חיים טובים. הייתי תלמיד מצטיין והיה לי הכול, אבל אבא שלי שלח אותי לאמא ולבן הזוג החדש שלה בדרום הארץ. זה לא הסתדר, היא אמרה לי ללכת ועזבתי את הבית". במשך כמה שנים הוא גר במבנים נטושים ואצל חברים. "ניסיתי להמשיך ללמוד, אבל הגעתי למוסד לעבריינים ותיכון כבר לא עשיתי", סיפר. כשנפלט מהמערכת התגורר ברחובות ועבד מדי פעם עד שהגיע לתל אביב. "הרבה פעמים הייתי לבד ופחדתי, אז הייתי מסתובב כל הלילה עד שעולה האור ובסוף נרדם".

לדבריו, "ברחוב אתה מחפש אוכל ו'כיף'. 'כיף' זה סמים ואלכוהול. אתה מחפש איך לצאת מהרחוב ולהשיג מה שאתה צריך באמצעות 'מגבית', גניבות או בתי תמחוי. יש גם אנשים שעוסקים בזנות, תלוי כמה אתה מכור". לאחר שנים של התמכרות לאלכוהול, מנסה ד' להתנקות ולהחזיק בעבודה קבועה. "אנשים לא מבינים למה אנשי הרחוב לא עובדים. אתה לא יכול למצוא עבודה קבועה כשאתה לא ישן בלילה ואין לך הגנה".

אילוסטרציה. "אנשים לא מבינים למה אנשי הרחוב לא עובדים"(צילום: גיל יוחנן)

כ-2,500 בני נוער וצעירים עד גיל 26 טופלו בשנה החולפת במסגרות ייעודיות של משרד הרווחה ועמותת "עלם", אך מעונות "חסות הנוער" של המדינה סובלים מתור ארוך ואמצעי סיוע אחרים מוגבלים בתקציב ולא מספקים מענה מקצועי מספק. כמו בתחומי רווחה רבים אחרים, מתמלא החלל הזה בפעילות עמותות וארגונים פרטיים שמספקים פתרון לנזקקים רבים נוספים. עמותת "עלם" מסייעת לנוער בסיכון ומפעילה תוכניות לחסרי בית צעירים, וכמותה גם עמותת "החוט המשולש". תוכניות "מישהו", "גלגל" ו"שלטר" שמנסות אף הן לסייע ברחבי הארץ.

"אני מנסה להסתדר בעצמי", סיפר נ', חסר בית בן 19 שמבקר בתוכנית "מישהו לרוץ איתו" שמופעלת בתל אביב ובירושלים. "אנשי 'עלם' מצילים אותי כל יום, אבל ההרגשה היא שאין מספיק פתרונות מצד המדינה". נ' התמכר לסמים לאחר שהוריו נפרדו ואמו הנרקומנית הכירה בן זוג שהשתמש גם הוא בסמים. "מגיל בר-מצווה עשיתי הכול, אקסטות, חשיש והירואין", אך כיום הוא התנקה ומעיד כי "ברחוב כל יום זה מלחמה לא למות, ואני לא רוצה להיות שם".

אילוסטרציה. "ברחוב כל יום הוא מלחמה לא למות"(צילום: גיל יוחנן)

להערכת אנשי מקצוע, אלפי בני נוער נוספים חיים ברחוב ועדיין לא אותרו. "אנחנו פוגשים אותם מדי שנה ברחובות הערים, אבל אין נתונים רשמיים שמכמתים את התופעה", הסבירה רעות גיא, ראש תחום קצה ונערות ב"עלם" שהצביעה על מחסור חמור במסגרות "שמספקות מענה פיזי ונפשי 24-7 ואפשרות להשתתף בתוכניות שיקומיות". לדבריה, "המדינה צריכה לעשות ולתקצב הרבה יותר".

הגדרת העמותה לנוער חסר בית נשענת על תפיסת FEANSTA, ארגון גג אירופי שמתייחס לרצף רחב של מצבים - היעדר מחסה, סידורי לינה נצלניים (דירות סרסורים וכדומה), צפיפות קיצונית, מחיה באתרים לא חוקיים ועוד. הגדרת משרד הרווחה, עם זאת, מצומצמת יותר ומתייחסת רק לצעירים חסרי קורת גג. "הרבה פעמים לגור אצל הסרסור שלך יכול להיות גרוע הרבה יותר מלישון ברחוב", הדגישה גיא. "בכל מקרה, נערים ונערות במצבים הללו מוגדרים 'נוער במצב סיכון' והם כמעט תמיד חשופים למצבי ניצול קיצוניים".

תוכניות "מישהו" ו"גלגל" מספקות משנת 2002 מענה לחסרי בית צעירים במצבי סיכון ומצוקה קשים. אלו, על פי אנשי "עלם", נוקטים "אסטרגיית הישרדות" שמשלבת לרוב מעורבות בפלילים ובזנות. "הם עושים הכול כדי לעבור את היום בשלום, אבל בחורף זה הופך לקשה

אפילו יותר ולכן האמצעים שבהם הם משתמשים קיצוניים יותר", הוסיפה נטע יעקובי, מנהלת המטה של תחום "קצה ונערות" בעמותה. "במקרה אחד פגשנו נער שבמשך חורף שלם התגורר על גג של בניין משותף, ובכל פעם שהמשפחה בדירה למטה יצאה, הוא נכנס, אכל והתחמם קצת".

עובדי העמותה ומתנדביה מנסים לאתר צעירים אלו ולסייע להם מעט במזון, בגדים, מקלחת חמה וטיפול רפואי. חלקם יופנה לתהליך שיקומי ארוך טווח ולדירות ייעודיות. "אני רואה הרבה עצב, תסכול ופחד בעיניים שלהם, אבל גם רצון לשינוי ולתקווה", העידה יעקובי. "בסופו של דבר אלו נשמות אבודות שזקוקות פשוט לאהבה".

עמותת "עלם" תקיים ב-30/12 אירוע התרמה שהכנסותיו יוקדשו לסיוע לבני נוער וצעירים חסרי בית.