מדד ארוחת הערב: איך מתמודדים עם חרם על הילד שלכם
בעשור בו המדיה החברתית שולטת והילדים מוצאים את החברים הכי טובים שלהם מול המחשב, הבריונות ברשת תופסת חלק גדול בחיי כולנו, בעיקר כשהילד שלנו מתמודד עם אחת. סקר שולחן משפחתי בדק עד כמה הנושא מעסיק את המשפחה הישראלית היושבת לאכול ארוחת ערב, והמומחית שלנו הסבירה כיצד מתמודדים עם הנושא
על מה אתם מדברים כשאתם יושבים יחד לאכול ארוחה משפחתית? לרוב, נפגשים בני המשפחה סביב השולחן המשפחתי לארוחת הערב משום שבשעות האלה רוב בני המשפחה כבר בבית. במסגרת פרויקט "שולחן משפחתי" נבדוק מדי שבוע על מה דיברו משפחות בישראל בזמן ארוחת הערב.
מאז כניסתן של הרשתות החברתיות, נדמה שיותר ויותר כותרות מדברות על החרם החברתי שעבר למקלדות המחשב ומכשירי הסמאטרפון. הילדים, שכמהים להיות מקובלים ושיהיו להם כמה שיותר חברים, מוצאים את עצמם לא אחת במצבים חברתיים שעלולים להוביל לדיכאון קשה, התכנסות בתוך עצמם ולעיתים גם למצבים אובדניים.
- הצטרפו אלינו לשולחן משפחתי
תופעות שליליות ברשתות החברתיות מגיעות לארוחת הערב בכמעט מחצית ממשקי הבית - גלי הרשנזון, מנכ"לית חברת 'סאפיו', האחראית לסקר, מספרת כי הנושא עלה יותר בקרב משפחות עם ילדים מעל גיל 12, וכן ניכרים פערים גיאוגרפיים: בתל אביב וגוש דן הנושא עלה יותר יחסית (55%) ופחות בירושלים והסביבה (30%).
מניתוח תוכן התשובות נראה כי נושא התופעות השליליות ברשתות החברתיות עלה בעיקר בהקשר לאירועים שהתפרסמו לאחרונה בחדשות: 34% ממי שדיברו על הנושא, ציינו כי הוא עלה בהקשר למקרה התאבדות הילד בבאר שבע השבוע, ועוד 14% ציינו את פרשת אייל גולן. חלק מהמשפחות דיברו על תופעות ספציפיות כגון הצקות והטרדות ברשת (19%), חרם ברשת (10%) או פדופיליה (8%).
הרשנזון מציינת כי חלק מהמשפחות ניצלו את ההזדמנות כדי לפתח דיון בארוחת ערב על דרכים להגביל את חשיפתם של ילדים ובני נוער לסיכונים באינטרנט באופן כללי(9%), או בפרט חיזוק הכללים באשר לחשיפת פרטים מזהים לזרים דרך הרשת (5%).
הסיבות לכך שלא דיברו על תופעות שליליות ברשתות החברתיות בארוחת ערב, קשורות בעיקר לתפיסת חוסר רלבנטיות - העדר ילדים בגילאים הרלבנטיים (15%), אי שימוש ברשתות חברתיות (9%, בולט במיוחד במגזר הדתי - 24%) או חוסר רלבנטיות מסיבה אחרת (13%).
באופן כללי, מסכמת הרשנזון, שיעור השיח בארוחת הערב שנגע בתופעות שליליות ברשתות החברתיות מעיד על כך שבהחלט מדובר בנושא שרלבנטי למשפחות רבות, מכל הפלחים השונים בחברה הישראלית.
היכן עובר הגבול?
"הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות למרחב אהוב, זמין, מקובל ודומיננטי בשיחה בקרב בני הנוער", אומרת עדי הרפז, מאמנת ליחסים הורות ומשפחה וחלק מצוות חיים בריאים של אסם . "אין ספק כי השימוש ברשתות החברתיות הוא בעל יתרונות רבים עבור בני הנוער: אפשרויות רבות ללמידה, לשיתוף, לביטוי עצמי ולביסוס של קשרים חברתיים ויצירת תחושת שייכות והערכה חברתית. אך לצד כל אלו הרשתות החברתיות טומנות בחובן סכנות רבות: גבולות הפרטיות מאותגרים, מושג החברות מתרחב (כל חבר בפרופיל הפייסבוק שלי הופך ל"חבר שלי"), אפשרויות חשיפה לתכנים מזיקים, הטרדה וסכנה ליצירת קשר עם אדם לא מוכר ומסוכן".
אם בעבר התפקיד ההורי היה להכניס את המידע הביתה, מוסיפה הרפז, הרי שהיום התפקיד ההורי שונה בתכלית: ההורים נדרשים לעמוד לצד הילדים ולסנן ולתווך את המידע שהילדים מביאים עימם אל תוך הבית. חשוב מאד שהורים יהיו מעורבים, ישאלו ויתעניינו לא ממקום חוקר, מבקר ושופט אלא ממקום אכפתי, מתעניין ומזמין. כהורים, חשוב להראות לילדים שאנחנו מודעים ליתרונות הרשתות החברתיות ואף נהנים מהם בעצמנו, אך כמו בכל נושא - גם כאן להבהיר לילדים שהם צריכים להיות ערים גם לסכנות ולחסרונות.
"זמן ארוחת הערב בו כולם יושבים יחד, מנוטרלים מהפרעות, הוא בהחלט זמן מצוין להעלות נושא מסוג זה לשיחה, לשאול את הילדים מה הם חושבים, לשאול האם יש להם רעיונות כיצד להקטין את החשיפה לסכנות הטמונות ברשתות החברתיות, מה הם יודעים על איך נזהרים ברשת ואילו אמצעים הם נוקטים", מציעה הרפז. "לאחר מכן ניתן לשתף אותם גם בדעותינו ואפשר יחד איתם לקבוע כללים לשמירה על ביטחונם בשימוש ברשתות החברתיות - כאשר הדגש הוא ששמירה של כל אחד על עצמו היא שמירה על המשפחה של כולנו".
- חברת 'סאפיו
' העוסקת ב-Research Based Consultancy ומתמחה במחקר שיווקי-אסטרטגי
על מה אתם מדברים במהלך ארוחת הערב? שתפו אותנו בטוקבקים
- הכירו את צוות חיים בריאים של אסם