עיריית ת"א תפרסם: מתי חונים על המדרכה?

עו"ד שחנה על המדרכה סירב לשלם קנס ופנה לבית משפט. השופטת גילתה שהעירייה מסתירה נוהל המאפשר לחנות על מדרכות בשעות מסוימות. לדבריה: "חניה היא לא רולטה. המטרה שהעירייה תפעל לפרסום ההנחיות"

מערכת PsakDinפורסם: 10.12.13 , 13:05

אפרים פרידמן, עורך דין מתל אביב, חנה את מכוניתו על המדרכה ברחוב שלמה המלך בתל אביב באחד מימי שישי של יולי 2011. בשל מצוקת חניה במרכז העיר הוא נהג לעשות כך באופן קבוע, אלא שהפעם, למרבה הפתעתו, כשחזר למכונית גילה דו"ח מהשעה 9:48. פרידמן סירב לשלם את הקנס בטענה שבמסגרת נוהל לא רשמי נמנעת עיריית תל אביב מלרשום דו"חות ברחובות הפנימיים בשעות הבוקר, והצדדים הגיעו לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר.

עוד פסקי דין מעניינים – בערוץ משפט ב-ynet:

עו"ד פרידמן טען שבשלוש השנים האחרונות הוא מחנה את רכבו באותו אופן ומעולם לא קיבל דו"ח, וכך עושים גם רבים אחרים. הוא הוסיף שניסה למצוא פרטים על מדיניות האכיפה של העירייה בנושא, אבל לא מצא כזאת.

רק במהלך הדיון התברר לו שחוק עזר אוסר חניה על מדרכה באופן גורף, אולם בפועל, בין השעות 19:00 בערב ל-9:00 בבוקר, מאפשרת העירייה לעשות זאת ללא חשש בחלק מהרחובות בתל אביב. העירייה הדגישה שאינה מיידעת את הציבור בנוהל זה מאחר שהיא לא רשאית לפרסם הנחיה הסותרת את חוק העזר. לעמדתה, כאשר אדם חונה על המדרכה, הוא לוקח את הסיכון שיקבל קנס.

ארכיון. השופטת הסכימה שטענת העירייה אבסורדית(צילום: דניאל בר און)

המפקחת שרשמה את הודעת הקנס העידה שבמשך 12 השנים שבהן היא עובדת בעירייה היא מקיימת את הוראות הממונים עליה, ולפיהן עליה לאכוף את הוראות חוק העזר רק אחרי 9:00 בבוקר.

חניה היא לא רולטה

השופטת נעה תבור ציינה שמעדות המפקחת עולה כי מדיניות האכיפה המקלה של חוק העזר נהוגה בעיר לפחות 12 שנה וקבעה שלא ייתכן שמדיניות זו לא תפורסם בפומבי. לדבריה, תושבי העיר ומבקריה זכאים לדעת היכן ומתי הם רשאים לחנות את רכבם מבלי לחשוש. "חניית הרכב ברחובות העיר אינה משולה להשתתפות ברולטה", כתבה.

יתרה מכך, מדיניות האכיפה של חוק העזר נחשבת להנחיה מנהלית, ולכן, על פי חוק חופש המידע, העירייה מחויבת לפרסם אותה. על פי השופטת תבור, לא ייתכן שפקחי העירייה הם היחידים שידעו את המדיניות. פעולות העירייה אינן יכולות להיות בגדר "תורת הנסתר", ורבבות אנשים שמחפשים חניה בתל אביב זכאים לדעת מתי, היכן ובאילו נסיבות הם רשאים לחנות את רכבם.

השופטת הוסיפה שטענת העירייה שלפיה אינה רשאית לפרסם הנחיה הסותרת את החוק היא אבסורדית, במובן זה שממילא היא לא אוכפת את החוק במלואו. בסופו של דבר היא זיכתה את בעל המכונית מהעבירה. היא נימקה שהנאשם לא הבין שיש הבדל מהותי בין חניה בשעה 9:00 לחניה בשעה 9:48, והעירייה לא הסבירה את קו הגבול שבו בחרה. משכך, הגיוני שהנאשם טעה במצב הדברים.

לסיום הביעה השופטת תקווה שפסק הדין לא יגרום לעירייה לבטל את האכיפה המקלה רק כיוון שהיא אינה מעוניינת לפרסם הנחיות ברורות. המטרה היא שתפעל לפרסום ההנחיות, ותאפשר לכל אותם אנשים שנהנים מהמדיניות המקלה להמשיך ליהנות ממנה.

עו"ד רעות נחמיאס-פלדר, העוסקת בתחום הרשויות המקומיות, מסבירה שמדובר בפסק דין חדשני הקובע רף הגינות גבוה לרשויות. "זה לא סוד שבכל רשות ישנם נהלים פנימיים המרחיבים או מצמצמים את חוקי העזר שמכוחם היא פועלת", היא מסבירה. "אבל הפעם בית המשפט חייב את הרשות לפרסם את הנהלים ברבים כדי שהתושבים יוכלו לכלכל צעדיהם ולהימנע מטעות או עשיית עבירה בשגגה".