עובדת זרה שנאנסה תפוצה ב-300 אלף ש'

עובדת סיעודית זרה, שעברה מסכת התעללות מזעזעת של אינוס ומעשים מגונים מידי המעסיק בו טיפלה, תפוצה על ידיו ב-300 אלף שקל. כך נקבע בפסק דין, שניתן בשבוע שעבר בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

• הוטרדת מינית בעבודה? כך תוכיחי את זה
  
• הטרדה מינית בעבודה: כיצד תובעים פיצוי?
  
• מה נחשב הטרדה מינית לפי החוק? מדריך
  

העובדת, אזרחית מולדביה, שימשה כעובדת סיעודית בחברת כוח אדם. פסק הדין החמור מפרט כי היא עבדה כשבועות שבועות בלבד אצל הנתבע, במהלכם הוא ביצע בה "מעשים נפשעים של אינוס ומעשים מגונים בכפייה בתדירות בלתי נתפסת, תוך ניצול יחסי המרות שביניהם ואת עובדת היות העובדת זרה, מנותקת ומרוחקת ממשפחתה ומחבריה הקרובים".

בתוך כך מתואר כי כבר בערב השני לשהותה החלו מעשי ההטרדה המינית, כאשר התעוררה באמצע הלילה וגילתה אותו גוהר מעליה ערום. בהמשך מפורט כי מעשי הנתבע הגיעו לכדי אינוס, אולם העובדת חששה להתלונן שכן הוא איים לשלוח אותה הביתה ולכלוא אותה בכלא. לאלו נלוו מעשי הטרדה "פשוטים", כלשון בית הדין, בהם חשיפה לסרטים פורנוגרפיים וצביטות במקומות אינטימיים.

בית המשפט: מסכת התעללות קשה

הנתבע, גבר בן 75, הגיע לדיונים על כיסא גלגלים וטען כי הוא אדם קשיש וחולה שאינו מסוגל פיסית לבצע את המעשים שיוחסו לו וכי העובדת מנסה לסחוט ממנו כסף. השופטים דחו את גרסת ופסקו לתובעת את הסכום המקסימלי שתבעה – 300 אלף שקל.

"הנתבע ביצע בתובעת, עובדת סיעודית זרה, מעשים נפשעים של אינוס ומעשים מגונים בכפייה בתדירות בלתי נתפסת", נקבע. "הדברים שהובאו בפנינו חשפו מסכת התעללות קשה בין מטופל לבין מטפלת זרה אשר באה לסעודד אותו בחוליו כאשר המטופל מנצל באופן ציני ואכזרי את יחסי המרות שביניהם ואת מעמדה המוחלש של התובעת בהיותה עובדת זרה שאינה בקיאה במהלכי המדינה שאליה הגיעה על מנת לנסות ולהתפרנס בכבוד".

מאיה צחור, המתמחה בתביעות הטרדה מינית בעבודה, מסבירה כי הכלים העומדים עבור נפגעת הטרדה מינית בעבודה, הם הגשת תלונה פלילית במשטרה והגשת תביעה כספית בבית הדין לעבודה. הסכום המקסימאלי שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק לפי החוק למניעת הטרדה מינית עלה ל-120 אלף שקל בעקבות תיקון בחוק באוגוסט השנה, אולם בעת הגשת התביעה הוא עמד על 50 אלף שקל.

"בית הדין קבע כי במקרים חמורים העולים כדי תקיפה מינית חמורה כמו אינוס או מעשה סדום ואף מעשה מגונה בכוח, יש לראות כל מעשה כעומד בפני עצמו ולפסוק סכום פיצוי נפרד לכל אחד", מסבירה צחור. "התובעת זכתה במלוא סכום התביעה על שישה מעשים שהוכחו, ובית הדין רמז שאם היתה תובעת יותר היה פוסק לה פיצוי גדול יותר. נראה כי שיקולי אגרה עמדו לנגד עיניה של התובעת כשתבעה 300 אלף בלבד".

תופעה נפוצה

אף שפסק הדין הזה יוצא דופן בנסיבותיו החמורות, צחור מחדדת, כי התופעה של הטרדות מיניות כלפי עובדות סיעודיות מידי מטופליהן, נפוצה הרבה יותר ממה שחושבים. "פסק הדין הזה משמש תמרור אזהרה לאנשים המעסיקים עובדות סיעודיות זרות", היא אומרת.

"זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת הטרדות של מעסיק כלפי העובדת הסיעודית שלו, אבל עובדות פוחדות להתלונן כי לא יאמינו להן. למה להן צרות בארץ זרה שעוד עלולה לשלוח אותן הביתה, כמו שאותו נתבע איים?".

עו"ד נדב דלומי, שייצג את העובדת, מספר כי "ניהלנו מאבק עיקש ואנו גאים על התוצאה, במובן הזה הצדק יצא לאור. זה מקרה קיצוני והיתה פה חצייה של כל הגבולות המשפטיים והמוסריים.

"מדובר בעובדת קשת יום ולא היה חסר הרבה שהתביעה הזו כלל לא היתה מוגשת או נמחקת במהלך הדרך משיקולי אגרה, בגלל שחייבו אותה להפקיד ערבות ובגלל שהיה מהלך לגרש אותה מהארץ", הוא מוסיף. "יש הרבה נשים, בעלות אזרחות ישראלית וזרה, שבסופו של דבר לא מגישות תביעות בגלל חיסרון כיס וסיבות אחרות", הוא מוסיף. ניתן להסתייע בלשכה לסיוע משפטי ועמותות שונות אם עומדים בקריטריונים, אך הגופים הללו לא יכולים לתת מענה ב-100% מהמקרים".