חשיפה: נאסר על הח"כית יוצאת אתיופיה לתרום דם
חברת הכנסת פנינה תמנו שטה ביקשה לתרום דם בכנסת. "את לא יכולה, יש לכם סוג דם מיוחד", שמעה. בהמשך הציעו לה אנשי מד"א לתרום ושהמנה תוקפא. "עצוב שהמדינה עוד מבחינה בין דם לדם", היא הגיבה
מבדילים בין דם לדם: ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד), שהגיעה היום (ד') בשעות הצהריים לתחנה ניידת של מד"א לתרומת דם שנפתחה משעות הבוקר בכנסת, התבשרה על ידי צוות המקום שהיא אינה יכולה לתרום דם בשל "סוג הדם המיוחד של בני העדה האתיופית".
עוד בחדשות
מבוכה: המתורגמן בטקס למנדלה - מתחזה
כשניסתה תמנו שטה להבהיר שהיא חיה בארץ מגיל 3 וגם שירתה בצבא, נשלחה לאחראית וביקשה ממנה: "אתם בעלי המקצוע, תבדקו אתם אם אני עונה על הקריטריונים". לאחר בדיקה נוספת, נאמר לה שהיא אינה יכולה לתרום. עוד כמה דקות חלפו, ואז הסבירו המתרימים שאם תרצה לתרום תוכל לעשות זאת, אבל בתשובה לשאלתה מה ייעשה עם שקית הדם נמסר לה: "נקפיא אותה".
"זה מאוד מעליב", הגיבה חברת הכנסת, והאחראית ביקשה ממנה: "אל תיעלבי, נשמה. את צודקת אבל זה הנחיות של משרד הבריאות".
אחד הנוכחים ששמע את תמנו שאטה סינן לעברה: "אין מה לעשות, זאת מדינה גזענית". גורמים שהיו במקום מספרים כי התקרית גרמה לה להשפלה ומבוכה גדולה וכי מדובר בנושא טעון מאוד עבורה.
חברת הכנסת מיש עתיד הייתה בצעירותה ממובילות המחאה נגד השלכתן לפח של תרומות הדם מבני העדה האתיופית. כשנחשף בזמנו האיסור על שימוש בתרומות, הייתה תמנו שטה בת 16 והשתתפה בהפגנה סוערת. ב-2006, כאשר הנושא עלה שוב לסדר היום, היא הקימה תא מאבק נגד התופעה והובילה הפגנות ופעילות עד כניסתה לכנסת.
"אני טובה בשביל לשרת את המדינה ובכנסת", אמרה היום תמנו שטה. "אבל משום מה בשביל לתרום דם אני לא מספיק טובה. עצוב שאחרי כל כך הרבה עשורים המדינה לא למדה לא להבחין בין דם לדם ולא להתייחס באופן שווה. זו השפלה שמלווה אותי מגיל 16 בפרשה הראשונה ואני מקווה ששרת הבריאות תשנה את המצב".
"בגלל נוהלי משרד הבריאות"
פרופ' אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מגן דוד אדום, מסרה בתגובה כי "על פי נוהלי משרד הבריאות, לא ניתן להשתמש בעירוי במנה שתרם מי שנולד או גר מעל שנה מאז 1977 במדינה שבה שכיחות האיידס גבוהה, ובכלל זה בארצות באפריקה, בדרום-מזרח אסיה ובאיים הקריביים. אנשים שבכל זאת רוצים לתרום יכולים לעשות זאת, אך לא נעשה שימוש במנה, כי אסור. יש אנשים שרוצים לתרום מסיבותיהם שלהם, כולל בני העדה האתיופית, ולוקחים בחשבון שלא ייעשה שימוש במנה".
מנהלת שירותי הדם הוסיפה: "במקרה שהתורמים יוצאי העדה האתיופית, מי שסעיף זה חל עליו, ובגלל העובדה שלחלקם יש תת-סוגי דם נדירים שחשוב להם לדעת על כך וחשוב שיהיו מנות מתת-סוג דם זה, קיימת הנחיה מיוחדת שמנות דם שנתרמות נבדקות ואם מדובר בתת-סוג דם נדיר, מוקפאות המנות לשימוש עתידי". היא הוסיפה כי "ככלל, סוגיה זו מונחת על שולחנו של משרד הבריאות זה מספר חודשים והתקיימו מספר פגישות, כולל בנוכחות שרת הבריאות וח"כ תמנו שטה. כן הוקמה ועדת מומחים המייעצת למשרד הבריאות, אשר בימים אלה מנסה לראות אם ניתן לעשות משהו לשינוי הנוהל".
בעבר מדיניות זו של משרד הבריאות לא הייתה מוצהרת ומנות דם שנתרמו
על ידי עולים מאתיופיה הושמדו בחשאי. אולם לאחר חשיפת הנושא, הוקמה ועדה שקבעה שאכן היה מוצדק שלא להשתמש במנות הללו, אך גם קבעה שהיו כשלים בטיפול בנושא.
החל משנת 2007, במד"א מקבלים תרומות דם של אתיופים ילידי הארץ. ח"כ פנינה תמנו שטה הייתה זו שבשעתו נאבקה למען הסרת האיסור, אולם מחתה גם אז על כך שישנו הבדל בין אתיופים עולים לבין ילידי הארץ. גם כיום בשאלון תרומת הדם של מד"א תחת הכותרת "מצבים בהם אסור לתרום דם" ישנו סעיף השואל: "נולדת או גרת מעל שנה בארץ בה שכיחות האיידס גבוהה מאז 1977: מרכז אפריקה, דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
