שתף קטע נבחר

בקרוב: פירים להפרדת אשפה במגדלים - חובה

קבלנים יחויבו להתקין שני פירי אשפה להפרדת פסולת בכל בניין שבו 60 דירות ומעלה. המהלך צפוי לחסוך כסף לרשות המקומית ובמקרים מסוימים גם להביא רווח. השר פרץ: "זה יהיה חלק בסיסי מהתשתית של הבניין, כמו צנרת מים וחשמל"

פחים במספר צבעים ושאלות קיומיות כמו לאיזה פח נשליך את עצמות הדגים ולאיזה פה נזרוק את צמר הגפן - זה אולי קצת נשמע מעצבן, אבל זה כבר כאן: בנייני מגורים בני 60 דירות ומעלה לא יקבלו אישור איכלוס (טופס 4), אלא אם יאפשרו הפרדת פסולת לדיירים החדשים.

 

כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

העובדות שלא מספרים לכם על משק המים

שימו לב, הטבע בישראל בדרך לקטסטרופה

 

לפי התקנות החדשות, שגובשו במשרד להגנת הסביבה ודורשות את חתימת שר הפנים, כל בניין חדש שייבנה יידרש להתקין שני פירי אשפה (מצנחות) להפרדת פסולת במקור, או הקמת פיר אשפה אחד מתפצל. בשלב זה, התקנות כאמור יהיו רלבנטיות לבניינים הכוללים 60 יחידות ומעלה, קרי בניינים בני כ-15 קומות.

 

החלוקה של הפסולת היא לשני זרמים: האחד של פסולת רטובה - פסולת אורגנית, פריקה מבחינה ביולוגית, שאותה משליכים כיום בפחים בצבע חום ברשויות שהתחילו להנהיג הפרדת פסולת. הפח השני הוא הרגיל, של יתר סוגי הפסולת, כלומר פסולת יבשה, שתכיל בעיקר אריזות למיניהן.

 

במשרד מספרים כי בבואם להתקין את התקנות, נערך ניתוח כלכלי שהצביע על חיסכון משמעותי למשק עם החובה להפריד פסולת בבניינים. הנחת היסוד של המשרד היא כי בבניינים שבהם קיים פיר אשפה אחד, גם אם יוצב פח להפרדה של פסולת יבשה, לא ייעשה בו כל שימוש מטעמי נוחות של הדיירים.

 

350 שקל לטון אריזות 

לפיכך, טוענים במשרד, רק התקנת שני פירים בקומה תהיה יעילה, והם אפילו יכולים להניב לרשות המקומית הכנסה. תאגיד ת.מ.י.ר (תאגיד המיחזור של היצרנים) רוכש את האריזות במחיר ממוצע של 350 שקל לטון (תלוי במוצרים). האשפה המופרדת, שיש לה קונה, תניב בבנייה גבוהה במיוחד הכנסה לרשות המקומית, שעד כה הורגלה לשלם על טיפול בפסולת.

 

כאשר מדובר בבניין בן 15 קומות, פירי האשפה הכפולים יביאו ל-12% חיסכון שהם

כ-3,000 שקל לבניין בשנה. בבניין בן 24 קומות החיסכון יעמוד על 57% ויתבטא בכ-13,000 שקל בשנה. בבניין בן 40 קומות, לפי הערכת המשרד, הקערה תתהפך והאשפה כבר תביא למאזן רווחי עבור הרשות המקומית שתייצר מהאריזות שיימכרו לת.מ.י.ר כ- 8,600 שקל מכל בניין כזה בשנה.

 

"הפרדת הפסולת תהיה חלק בסיסי מהתשתית של הבניין, כמו צנרת מים וחשמל", אמר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ. "אנחנו מביאים את מהפכת המיחזור לכל מקום ולכל גובה כך שהשלכות סביבתיות נלקחות בחשבון כבר בשלב התכנון ובניין ירוק יהיה באמת סביבתי וחסכוני".

 

אז מה צריך להשליך לאיפה? 

לפח הרטוב: בשר, דגים, פירות וירקות, קליפות ביצים, מוצרי חלב, מאפים ובצקים, פרחים, שאריות מזון, צמר גפן.

לפח היבש: בדים, קופסאות שימורים, קופסאות מזון ריקות, שקיות פלסטיק, קרטוני חלב ומיצים, טיטולים ומגבונים.

 

במשרד להגנת הסביבה אומרים כי במקרה שאתם לא בטוחים לאיזה פח שייך מוצר מסוים, יש להשליכו לפח היבש. כמו כן, פסולת שלא ניתנת להפרדה יש להשליך לפח היבש. עניין נוסף שעולה בהקשר של הפרדת פסולת הוא סוג שקית הזבל בה מרכזים הפסולת הרטובה. במשרד הבהירו כי אין כל צורך לרכוש שקית מתכלה או מחומר ממחוזר. ניתן להשתמש בכל שקית ובלבד שתהיה אטומה, ללא חורים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאטרסטוק
אתם תפרידו, הרשות המקומית תרוויח
צילום: שאטרסטוק
צילום: ערן יופי כהן
"מביאים את מהפכת המיחזור לכל מקום"
צילום: ערן יופי כהן
מומלצים