הכל בליטוף / ההצלחה של הורנאסק ופיניקס
כמו שהיה נוהג ללטף את הלחי הימנית כשחקן לפני זריקת עונשין, כך גם הופך המאמן החדש את הסאנס לקבוצה המפתיעה של השנה. ברוגע, בשלווה, בעבודה קשה. דירוג העוצמה מפרגן לאיש שהפך לאנטיתזה המושלמת לג'ייסון קיד בעונה הנוכחית
באחת מבין אלפי כתבות ההכנה המושקעות ב-ESPN לפני פתיחת העונה, נתבקשו כמה מהפרשנים הבכירים לקבוע מי תהיה הקבוצה שהכי כדאי לצפות בה העונה. זו שתרתק אתכם למסך ברגע שתפתחו את הטלוויזיה.
סוף שבוע סוער - כל הדיווחים ב-ynet ספורט
אבל באותה כתבה עלתה שאלה נוספת: מי הקבוצה הכי פחות מעניינת? זו שתהיה בזבוז זמן מוחלט להתעכב עליה, ושעדיף לבלות זמן עם האישה והילדים (אם אתם בזמן ארה"ב), או סתם לישון (זמן ישראל). התשובה כמעט אצל כולם הייתה חד משמעתית: ילדים, התרחקו מפיניקס סאנס.
למעלה משנה לאחר הטרייד שהעביר את סטיב נאש ללייקרס והשאיר את המועדון נטול כוכב, עם סגל אלמוני ברובו שבקיץ הנוכחי אף נפרד מהסנטר הפולני, מרצ'ין גורטאט בתמורה לעוד כמה בחירות דראפט מוושינגטון, כולם היו בטוחים שפיניקס תהיה מלכת ה-טנקינק" - התיאוריה שאומרת כי כדאי להפסיד כמה שיותר משחקים, בכדי לקבל בחירת דראפט גבוהה מספיק בחודש יוני.
ומה יצא מכל זה? מאזן של 9:12, מקום שביעי במערב הצפוף והאיכותי, ניצחונות על אריות הליגה כמו פורטלנד ויוסטון, וזה לא נגמר. קפיצה ממקום 29 העלוב במדד היעילות ההתקפית בעונה שעברה למקום התשיעי העונה, עלייה של ארבעה מקומות במדד ההגנתי, מקום שישי באחוזים מהשדה ובקיצור - משחק התקפי, שוטף, מהיר ומהנה שמשתף כמעט את כל שחקני הסגל (שמונה שחקנים עם ממוצע של תשע נקודות למשחק ומעלה). ועל הכל אחראי איש אחד.
בלטיפה אחת קטנה
עבור עכברי הכדורסל ג'ף הורנאסק הוא כמעט סוג של אייקון. לאו דווקא בגלל העובדה שהיה לשחקן אולסטאר בשנותיו הראשונות בפיניקס סאנס, שהיה חלק מהקו האחורי החכם בהיסטוריה יחד עם ג'ון סטוקטון והגיע פעמיים עם יוטה ג'אז וקארל מאלון לגמר ה-NBA, ואפילו לא העובדה שנחשב לאחד מקלעי השלשות הגדולים אי פעם (למעלה מ-40 אחוז).
ג'ףהורנסק הוא אייקון בגלל זריקת העונשין שלו. הוא היה מגיע ברוגע אל הקו, רגע אחרי שהגוף הקטן שלו ששקל בקושי 86 ק"ג ספג חבטות מענקי הליגה בתוך הצבע, ונכנס לעולם משלו. רגוע, שליו. מלטף את הלחי הימנית שלו, כאילו בשביל לומר - "הכל בסדר, זה שלך". זה הספיק ל-87 אחוזים. נתון מרשים לכל הדעות.
צפו בזריקה האייקונית של ג'ף הורנאסק (החל מ-0:53)
ובדיוק את אותו ליטוף, את אותו רוגע ושקט נפשי, מעביר ג'ף הורנאסק המאמן לשחקנים שלו בפיניקס. חבורה צעירה ברובה, לא מנוסה אבל עם פוטנציאל, שהמאמן החדש מצליח להוציא ממנה את המיטב בעזרת פסיכולוגיה.כמו מנטור. אחד שמכבד את השחקנים שלו קודם כל כבני אדם, ומדבר אליהם כאחד כזה.
"מה שאני הכי אוהב אצלו זו ההתנהגות איתנו", מספר שחקן הקבוצה, ארצ'י גודווין, "הרבה מאמנים בטוחים שרק אם הם יהיו אינטנסיביים ויצעקו, הם יוציאו את מאיתנו את המיטב. כאן זה לא המקרה. הוא לא מכריח אותך או שם עליך לחץ מיותר לעשות משהו. הוא אומר לך מה הוא מצפה ממך לעשות על המגרש, בלי יותר מדי פרצופים או שואו. הוא מאמן ישיר ואני אוהב את זה".
הורנאסק הוא לא ג'ייסון קיד
המאפיין הבולט ביותר של עונת 2013/14 הם המאמנים החדשים. שמונה במספר. נכון לרבע מהעונה, הורנאסק נמצא בפסגת הרשימה. ומי נמצא בתחתית? ג'ייסון קיד. כי אם אפשר ללמוד משהו על ההצלחה של מאמן פיניקס לעומת הכישלון של מאמן ברוקלין לאחר תקופה כל כך קצרה, זה את הדרך שעשו השניים לכס המאמן.
לג'ייסון קיד לקח שלושה שבועות להפוך משחקן למאמן ראשי. להורנאסק, שאמנם היה פחות כוכב מקיד, אבל ספק אם פחות חכם או אינטליגנטי, לקח 13 שנה. קודם כל זמן לעצמו ולמשפחה. להתנתק מהמגרש, לראות דברים מהצד. רק אחר כך מאמן קליעות ביוטה, שנתיים עוזר מאמן של הג'אז ורק אז - מאמן ראשי בקבוצה קטנה ללא הרבה ציפיות.הכל בצניעות, בעבודה קשה, בשקט. בהצלחה.
זה אולי לא יסתיים בפלייאוף כבר השנה, אבל עם הניסיון שהורנאסק והשחקנים שלו רוכשים, הקצב ההתקפי המלהיב שחוזר לפיניקס והעובדה שלמועדון מחכות ארבע (!) בחירות דראפט במה שצפוי להיות הדראפט המלהיב בהיסטוריה, העתיד נראה מזהיר באריזונה. אבל אל תדאגו, הכל יהיה רגוע, בנועם. מקסימום עם ליטוף קטן על הלחי.
דירוג העוצמה - צפוף בפסגה
1 - אינדיאנה פייסרס 3-19 (בשבוע שעבר: 1)
השבוע: 1-2
"התקשורת אוהבת להצהיר הצהרות, אבל זה רק משחק אחד". צדק פרנק ווגל כשאמר את המשפט הזה לאחר ה-84:90 המרשים בבית על מיאמי. אותה מיאמי שניצחה 3:4 בגמר המזרח שנה שעברה. אז קבל פרנק יופי של הצהרה: אתם הכי טובים בליגה!
2 - אוקלהומה סיטי ת'אנדר 4-17 (שבוע שעבר: 4)
השבוע: 0-4
12 ניצחונות ב-13 המשחקים האחרונים. ועדיין, יש איזו תחושה באוויר שהפוטנציאל שלה גדול יותר מזה, לא?
3 - פורטלנד בלייזרס 4-19 (שבוע שעבר: 2)
השבוע: 1-3
ההתקפה השנייה הכי טובה בליגה עם 106.2 נקודות למשחק, רשמה אמנם הפסד דרמטי לדאלאס, אבל רשמה שיא NBA עם האחוזים הטובים ביותר מחוץ לקשת עם מעל 15 זריקות – 17 מ-23 מטורפים מול יוטה ג'אז.
4 - סן אנטוניו ספרס 4-17 (בשבוע שעבר: 3)
השבוע: 1-2
עד כמה ההתקפה של סן אנטוניו יעילה? היא רק במקום ה-8 בכמות הנקודות (102.9), אבל מקום ראשון בכמות סלי שדה (40.1 למשחק) ומקום שני באחוזים מהשדה (49.3).
5 - מיאמי היט 6-16 (בשבוע שעבר: 5)
השבוע: 1-2
זוכרים שלברון ג'יימס אמר בקיץ שהוא רק הולך להשתפר? אז בינתיים, הוא עם האחוזים הגבוהים ביותר בקריירה שלו מהשדה (58.4%), מהשלוש (43.3) משתיים (62.1) ומהעונשין (78.3). וואו.
6 - לוס אנגל'ס קליפרס 9-15 (בשבוע שעבר: 6)
השבוע: 2-2
עזבו מספרים. רק צפו בחזרה המרגשת של דוק ריברס השבוע לבוסטון
7 - יוסטון רוקטס 8-15 (בשבוע שעבר: 7)
השבוע: 1-2
הניצחון 83:105 על גולדן סטייט בשבוע שעבר היה אחד המרשימים של הרוקטס העונה והוכיח דבר אחד מדהים: יש להם הגנה. לפעמים...
8 - דנבר נאגטס 8-13 (בשבוע שעבר: לא היו בדירוג)
השבוע: 1-2
שמונה ניצחונות ב-10 המשחקים האחרונים לקבוצה של בריאן שואו. אפרופו ג'ף הורנסק וההשוואה לג'ייסון קיד, חפשו מה בריאן שואו, שחקן חכם בפני עצמו וחלק מהלייקרס הגדולה של העשור הקודם, עבר כדי להגיע לעמדת משרת המאמן. חפשו.
9 - פיניקס סאנס 9-12 (בשבוע שעבר: לא היו בדירוג)
השבוע: 0-2
להרחיב עוד? זאת אומרת, לא קראתם את הכתבה למעלה?
10 – גולדן סטייט ווריורס 10-13 (בשבוע שעבר: 8)
השבוע: 2-2
מלבד סל הניצחון המטורף שקלע בניצחון 93:95 על דאלאס, סטפן קארי רשם רצף של שני משחקים עם 30 נקודות ומעלה, בפעם החמישית בקריירה. וכן, נזכיר את זה שוב – הוא לא נבחר לאולסטאר שנה שעברה.
לפנייה לכתב/ת 
