לינקים: חתולים למען חתולים

- אני פשוט רוצה להתעדכן בהודעות שלהם.

- מה זה קשור?

קרה לכם פעם משהו כזה? או אולי דומה? נניח ראיתם שמישהו כתב על פוסט עצוב – "איך אפשר לעשות לדבר כזה לייק?". פייסבוק מודעת לדיסוננס הזה. כך מסתבר. השבוע פורסם כי מהנדס בחברה הציע במהלך אירוע "האקטון" כפתור sympathise בנוסף לכפתור לייק. שיופיע בפוסטים בנושאים עצובים (כשבחרתם "מרגיש עצוב").

תנו לי לנחש שזה לא יקרה. לייק הוא כבר לא "אני אוהב את זה" אלא מושג של פייסבוק הרבה יותר – גדול מהמושג המקורי. הוא באופן כללי אומר "יש לי יחס לא שלילי כלפי הדברים, או אני רוצה לדעת מה הארגון הזה מפרסם". בדיוק כמו שחבר הוא לא מישהו שאני פוגש ושותה איתו בירה אלא ייצוג רשתי של מישהו שיכול לראות את התמונות שלי עם היפות שלי.

עם היפות שלי באשכבה

ובעולם האמיתי, בינתיים, הכל נעשה למען אותו ייצוג רשתי. אפילו אובמה, אחד האנשים המצולמים בעולם, עושה את זה, יחד עם ראשת ממשלת דנמרק וראש ממשלת אנגליה באשכבה של נלסון מנדלה. ככה זה - אנחנו מתעדים את עצמנו, ואת הזכרונות שלנו כל הזמן (גם במקומות פחות שמחים). תמונת השנה, בינתיים. האם זה מוציא את המגניבות מהסלפי? כן, קצת כמו אבא שלך שעושה עגיל בגבה*.

עצמוש(צילום: AFP)

ויש גם כאלו שמגזימים עם התיעוד האובססיבי. "בן 38 נשאר ללא אלטרנטיבות חוץ מלצפות בהופעה שלמה בעיניו שלו, אחרי שבטעות שכח את הטלפון בבית", כך גורסת הידיעה (הסאטירית נו) של אתר The Shovel. "הייתי די הרוס כשהבנתי מה עשיתי", הוא אמר והוסיף - "זה היה ממש מוזר. אני חייב להודות. לא היה לי מושג מה לעשות עם הידיים שלי. והכל נראה גדול וחי. זה היה ממש כמו להיות שם".

וזה סופר סלפי, יתפוס?

אגב, זה כמובן רק האירוע השני בחשיבותו בהלוויה של מנדלה. היה גם את המתורגמן המפוקפק. הנה הטייק שעשו עליו בארץ:

נינט (לא באמת): 

לפני הקול

וחוזרים לתיעודים האובססיביים. יש את הרמה שהיא הרמה הבאה. נניח, לפני כשנה הייתי בהופעה של פורטיס (עוד לפני שהוא התפרסם בטלוויזיה). היה נראה לי מאוד מוזר שכל כך הרבה אנשים מצלמים את ההופעה שהם נמצאים בה עכשיו, וגם חשבתי שזה יהיה מאוד אינטליגנטי מצדי לצלם את הבמה דרך אלו שמצלמים את ההופעה. פתאום הבנתי, שכשאוציא את הסמארטפון מישהו יצלם אותי מצלם את אלו שמצלמים וכן הלאה. הוא עשוי לכתוב "אפילו בהופעה, מחפש סטטוס - במקום להנות" ומישהו יגיד לו – "זה בדיוק גם מה שאתה עושה".

מצד שני, כך אנחנו לא מפספסים דברים כמו החמוד הזה: 

נשים קוראות שירה

האמנית מולי קראבפל (Molly Crabapple) חקרה את התיעוד הזה של התיעוד. פורנו. הנה חזרתם. קראבל יצרה פרויקט חד פעמי במרכזו שחקנית הפורנו והדוגמנית סטויה ("אבא שלי אומר שהרסתי את הפורנו עבורו")

רישום של סטויה מהבלוג של קראבפל (למטה)

בפרויקט הרכיבה האמנית משקפי גוגל שהזרימו את מה שהיא רואה בזמן שהיא מציירת את סטויה. "להסתכל על דבר הוא "לקחת" אותו (כמו צילום), היא כותבת, "המבט, בין אם הוא מבט סטריאוטיפי של גבר או של אמן הוא טורף ומחפצן. טכנולוגיה כמו גוגל גלאס מוסיפה שכבה חדשה למבט. כעת, המבט עצמו יכול להיות סחורה, נמדד ונמכר. אם למפרסמים או ל-NSA. גוגל גלאס נותן לקהל שלך או הממשלה – מבט מהפרספקטיבה שלך". סרטו הוידאו של הפרויקט יפורסם בתחילת 2014.

בינתיים הנה סטויה. מקריאה שירה – לא בעבודה אם העבודה שלך כוללת אנשים שלא היו רוצים לשמוע אורגזמה נשית בדיוק עכשיו (לפרויקט המלא)  

חתולי חג המולד התאחדו

מי שעדיין פה ולא בערוץ יחסים עכשיו, ישמח לדעת שיש לנו היום גם חתולים. והנה הטוויסט שלהם לחג המולד- שרים -למען -מטרה- נעלה. מה שהיה בשנות השמונים - תשעים זמרים ששרים יחדיו למען אפריקה (נניח - ג'ורג' מייקל ובוי ג'ורג', יצורי ניינטיז מוזרים כמו קיילי מינוג, ג'ייסון דונובן והצמד ברוס ואותו שיר גם בגלי - כן הבנתם נכון זהו מדרון). 

כעת, קצת יותר מ-2000 שנה  מאז הולדתו של הבחור הנחמד שמוסמר לקרשים, החתולים גם הם רוצים לעזור, אבל בהתאם לאופיים - לעצמם. חתולים למען חתולים. גראמפי קט, קולנל מיאו, אוסקר העיוור נאלה והמילטון ההיפסטר התאגדו לסופרגרופ לעונת החגים. פריסקיז, יצרנית מזון החתולים מבטיחה לתרום על כל צפיה בסרטון, קופסת מזון רטוב למקלט חתולים בארה"ב - עד 500 אלף קופסאות. צפו.

ואי אפשר בלי שערורייה: למה מארו לא שותף בפרויקט? כל הפרטים עוד מעט.

והנה גם סיימון קאט בפרק מיוחד לחג.

 שלהם. החג שלהם. אנחנו לא אכפת לנו אחרי חנוכה מכלום. שבת שלום.