בן משה: אני בעל השליטה היחידי בחברה
ביהמ"ש המחוזי דן בהסדר הנושים בחברת אי.די.בי אחזקות. בפתח הדיון עלה בן-משה להעיד ולשאלת השופט השיב כי הוא בעל השליטה היחידי בחברת אקסטרה. נציגי דנקנר טענו: מקורות הונו לא ברורים ולא בטוח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו. הדיון הסתיים והשופט ימסור החלטתו במועד מאוחר יותר
בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקיים הבוקר (א') הדיון בהסדר החוב לקונצרן אי.די.בי, בניהולו של השופט איתן אורנשטיין ובנוכחותם של מוטי בן-משה, איש העסקים שהצעת הרכישה שלו התקבלה על ידי נושי החברה, ונוחי דנקנר, בעל השליטה האחרון בקונצרן שהגיש ערעור על קבלת הצעתו של בן-משה. בשבוע שעבר זכתה הצעתם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה ברוב של 75% באסיפת הנושים, וגברה על הצעת דנקנר-גרנובסקי. הדיון הסתיים בצהריים ללא הכרעה, והשופט ימסור את החלטתו במועד מאוחר יותר.
- נושי IDB קבעו: נוחי דנקנר יאבד את השליטה
- אורנשטיין לבן משה: הסבר מקורות ההון שלך
- עובדי IDB: 'בעלים אחר? אין לנו סיבה לדאוג'
באולם בית המשפט התיישב נוחי דנקנר בשורה אחורית בין עוזרו רועי מלצר ויוסי שניאורסון. בן משה התישב ליד איל גבאי ואנשיו. אדוארדו אלשטיין לא הגיע והוא מיוצג בידי שותפו שולם לפידות ועורכי דינו.
הדיון נפתח בסדרת שאלות שהציג השופט לבן-משה, הנוגעות לטענות שהושמעו בימים האחרונים, שלפיהן קיימים ספקות בנוגע למקורות הונו. בן-משה טען מנגד כי מקורות ההון שהוא מביא לרכישת הקונצרן הם בשליטתו בתאגיד "אקסטרה" הפועל בתחום התקשורת והאנרגיה ומרכזו בגרמניה.
בפתח הדיון, עלה בן-משה להעיד ונשאל על ידי השופט אם הוא בעל השליטה באקסטרה. "בעל השליטה היחידי", השיב בן-משה.
השופט: "האם אדוני מחזיק בבעלות על אקסטרה עבור מישהו אחר?"
בן משה: "אף אחד אחר".
השופט: "האם אדוני צריך אישור של מישהו כדי לבצע פעולות באקסטרה?"
בן-משה: "לא צריך אישור של אף אחד אחר".
השופט: "אני מניח שלאדוני יש אסמכתאות למה שהוא אומר".
בן משה: "יש".
בשלב זה שאל השופט את בן-משה האם יהיה מוכן לחשוף את מקורות הונו בפני נושי החברה, גם אם לא יידרש לכך על פי דין. "לגמרי. אין שום בעיה", השיב בן-משה.
בשבוע שעבר קיבלה אסיפת הנושים של אי.די.בי ברוב מוחץ את הצעת הרכישה של קבוצת אלשטיין-בן משה על פני הצעת הרכישה של קבוצת המשקיעים בראשותם של נוחי דנקנר ומיכאל גרנובסקי. בעקבות הכרעת הנושים - שהתקבלה לאחר חוות דעת שהגישו המומחים מטעם בית המשפט, אייל גבאי וחגי אולמן - הגישה קבוצת דנקנר ערעור לבית הדין על ההחלטה, שבמרכזו הטענה כי מקורות ההון של בן משה לא ברורים וקיים חשש שהוא מהווה איש קש למשקיע אחר.
בא כוחו של בן-משה, עו"ד רענן קליר, מחה על הפרסומים בתקשורת שהציבו סימני שאלה בנוגע למקורות הונו של מרשו. והצהיר כי חברת אקסטרה ותאגיד ייעודי שיוקם על אדוארדו אלשטיין יישאו באחריות לחובות הקונצרן למשקיעים :"ביחד וכל אחד לחוד".
כמו כן, חזר על הצהרתו של בן-משה כי הוא מוכן לגילוי של מקורות הונו גם ללא הליך משפטי. "אין שחר לטענה כי בפני הנושים עמד מידע לא נכון", אמר והזכיר כי בן משה ואלשטיין הפקידו 980 מיליון שקלים בחשבון נאמנות לטובת כיסוי עלויות העסקה. "116 מיליון אירו הועברו על ידי מר בן משה. 115 מיליון אירו מפעילות שוטפת של אקסטרה אנרג'י ו-1 מיליון אירו מחברה פרטית בבעלותו של בן משה - אפיק".
השופט: פירוק טוב יותר מהסדר חוב?
בא כוחה של החברה עצמה, עו"ד רובי בכר, המשמש גם כמייצגה של קבוצת דנקנר, טען בדיון כי לא ניתן לכפות על החברה לקבל את ההסדר של אלשטיין ובן משה.
"האם החברה יכולה לעמוד בחובותיה בלי הסדר חוב?", שאל השופט.
"יכול להיות שאם החברה תמכור את נכסיה היא תוכל לעמוד בחובותיה", השיב עו"ד בכר.
השופט: "הנכסים של החברה זה המניות שלה. הרי ברור שאו שעושים הסדר חוב או שהולכים לפירוק. מה יועיל לנו פירוק? האם אדוני טוען שפירוק טוב יותר מהסדר חוב? המומחה מטעם בית המשפט בדעה שעדיף הסדר נושים, אז מדוע אדוני טוען אחרת?".
השופט גם שאל את בכר מה תגובתו לטענה שהשמיע עורך דינו של אלשטיין, עו"ד אביתר קנולר, שלפיה הצעת החברה אינה הצעתה אלא הצעתם של דנקנר ושותפיו. "ההצעה נידונה על ידי הדירקטוריון מספר פעמים ואושרה על ידי ועדת הביקורת ובדיונים שבהם לא השתתפו בעלי עניין", השיב עו"ד בכר.
שני הצדדים טענו כי הצעתם לנושים הייתה עדיפה. באי כוחה של החברה טענו כי הצעתם לא זכתה לתמיכת המומחים בשל השפעת הערבות שהעמידו אלשטיין ובן משה. נטען כי היה ראוי להתעלם מערבות זו, הן מפני שיכולתם של דנקנר ושותפיו להעמיד ערבות התעכבה בשל מכשולים שיוסרו בימים הקרובים והן בשל העובדה שהערבות של אלשטיין ובן משה מועמדת דרך מקורות שקיים ספק בנוגע לאמינותם.
קו הטיעון של נציגי דנקנר, התבסס על מספר סעיפים עיקריים: ראשית, נטען כי הסדר החוב שהציעו דנקנר ושותפיו לא היה בהכרח פחות טוב מההסדר שהציגו אלשטיין ובן משה, וכי הצעתם של האחרונים התקבלה בגלל דיון חפוז ומידע מוטעה שהוצג למשקיעים. שנית, נטען כי מקורות הונו של בן משה לא ברורים ולא בטוח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו. ביחס להצהרות עורך דינו של בן משה לגבי מקורות הכסף, אמר עו"ד בכר כי "על פי המידע הציבורי של אקסטרה אנרג'י אי אפשר להסביר את קיומו של סכום כה גדול".
לבסוף, טענו נציגיו של דנקנר כי ההחלטה להעדיף את הסדר החוב של קבוצת אלשטיין-בן משה התקבלה ברוב דחוק שנשען על קולות של בית ההשקעות פסגות, ש"חרת על דגלו את החלפת בעל השליטה הקיים". עורך דינה של החברה טען גם כי האינטרס של פסגות היה שמירה על הנזילות של החברה הבת "אי.די.בי פיתוח" ולכן היא הייתה מצויה בניגוד אינטרסים.
מנגד, טען עורך דינו של אלשטיין, עו"ד קנולר, כי יש מקום לפסול את קולות נציגי הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, שתמך בהצעת דנקנר. לדבריו, לדנקנר חוב אישי של 14 מיליון שקל לבנק ולכן היה מתבקש שנציגי הבנק יבקשו להשאיר אותו כבעל שליטה ולתמוך בהצעתו. כנגד טענה זו, טען בא כוחה של החברה כי אם היה מקום לפסול את קולותיהם של קרדיט סוויס, אזי היה מקום לפסול גם את קולותיהם של נציגי בבנק לאומי, אשר תמכו בהצעת אלשטיין-בן משה למרות שלדנקנר חוב אישי כלפיהם.
עו"ד רם כספי, המייצג גם הוא את דנקנר אמר בדיון כי "שמענו את מר בן משה ואני מעריך את הנכונות שלו לגילוי מלא. מטריד אותי למה הוא ביקש בתחילה שלא לעשות גילוי מלא. לא קיבלנו תשובה על זה. העניין של גיבוי עתידי, אם חס וחלילה הכל נופל ואין ערך כלכלי לחברה, אל מי יפנו הנושים?!".
בנוגע למקורות הונו של בן משה, אמר עו"ד כספי, כי "כל התאגיד שלו משתרשר אל איי הבתולה. הרבה אנשים עושים את זה ואני לא רואה בזה פגם אבל אם עושים גילוי אז צריך להראות מי הנהנה העיקרי מהמניות. היום בכל מערכת כלכלית יש עניין של ציון המוטב העיקרי. כל חשבון בנק שאתה פותח אתה צריך לציין מי המוטב העיקרי".
המומחה מטעם ביהמ"ש: למשקיעים היה כל המידע
טענותיהם של אלשטיין ובן משה זכו לרוח גבית מעדותם של המומחים מטעם בית המשפט. אייל גבאי טען בפני השופט כי בעוד שלשתי ההצעות היה ערך כלכלי דומה, החלטת הנושים להעדיף את הסדר החוב של אלשטיין ובן משה הייתה סבירה. "למשקיעים היה כל המידע הדרוש לקבלת החלטה מושכלת", אמר גבאי. "חוסר הנכונות לגילוי מקורות ההון של קבוצת אקסטרה עמד בפני הנושים כשהם קיבלו את ההחלטה כמו כל מידע אחר".
עו"ד חגי אולמן טען כי לטענות בנוגע לניגוד עניינים של חלק מהגורמים שהצביעו באסיפה אין בסיס. "אף קול לא נפסל בשל ניגוד העניינים", אמר אולמן וציין כי גם הטענות נגד מקורות ההון של בן משה אינן מאוזנות. "אני לא יכול לומר שאני יודע יותר על מר גרנובסקי (שותפו של דנקנר, א.ל) מאשר על בן משה".
נציג רשות ניירות ערך בדיון טען כי הם יתערבו רק כאשר יהיה רישום למסחר. "אנחנו מאמינים בהפרדת רשויות ואדוני השופט הוא זה שאמון על התהליך כרגע. לא מצאנו לנכון לעשות שום בדיקה מעבר למה שנעשה. אני רוצה להניח שמי שהניח מיליארד שקל על השולחן יודע מה יידרש ממנו בעתיד".
השתתף בהכנת הידיעה: גולן חזני, כלכליסט
לפנייה לכתב/ת 
