להתגייס כדי להשתלב
בני הותקף רק כי רצה להתגייס לצבא, אבל זה לא העיקר. הבעיה היא שההסתה מונעת מאלפי בני מיעוטים להשתלב בחברה הישראלית
אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ וְיִרְדְּפוּ אֶתְכֶם וְיַעֲלִילוּ עֲלֵיכֶם בִּגְלָלִי. שִׂמְחוּ וְגִילוּ, כִּי שְׂכַרְכֶם רַב בַּשָּׁמַיים. (הַבְּשׂוֹרָה עַל-פִּי מַתָּי פֶּרֶק ה' פס' 3-8).
לפני שבוע הותקף בני בן ה-17 במכות רצח על ידי פעיל שמאל. כל חטאו היה שהוא, בן לעדה הנוצרית, רוצה להתגייס לצבא. לנו זה ברור מדוע: על מנת שמדינת ישראל תוכל להתקיים כמדינה יהודית-דמוקרטית במרחב העוין שבו היא מצויה, על כולנו לתת שכם.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
האנשים שאתם אוהבים לשנוא / עומרי אביטל
נתניהו, אתה מנותק / ירח טוקר
בקרב המיעוטים בישראל בולטות שתי מגמות ביחס למדינת ישראל. מצד אחד יש מגמה קולנית ואלימה, שאותה מובילים גורמים לאומניים המבקשים להתבדל מהמדינה, ובסופו של דבר מבקשים להחליפה על ידי יצירת מדינה ערבית נוספת. מאידך גיסא יש מגמה הפוכה, המבקשת להתערות, להפוך לחלק אמיתי מהחברה, לראות את המאחד ולא את המפריד, מגמה המבקשת לקשור את גורלנו בגורלה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
ההבחנה בין שתי המגמות בולטת כמובן בסוגיית השירות הצבאי-לאומי. מצד אחד מצויים המיעוטים הפרו-פלסטינים, המתנגדים בגרון ניחר לשיתוף פעולה עם "האויב הציוני", ומצד שני מצויים המיעוטים הפרו-ישראלים, השולחים את בניהם ליחידות הקרביות המובחרות ביותר.
אני מאמין שהציבור הנוצרי צריך להשתלב בחברה הישראלית. אני מאמין בחיים משותפים בין העדה הנוצרית לעם היהודי. אני מאמין בשותפות גורל בין המיעוט הנוצרי למדינה היהודית. אני מאמין שיש בכוחנו לתרום תרומה של ממש למדינה. לכן אני קורא בריש גלי לבני העדה הנוצרית: התגייסו לצה"ל - עזרו לשמור על המדינה.
קריאתי זו לא נפלה על אוזניים ערלות. מאז הוקם לפני כשנה פורום גיוס העדה הנוצרית, הצלחנו בשיתוף פעולה ועזרה גדולה של תנועת "אם תרצו", משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון להכפיל את מספר המתגייסים הנוצרים לצבא. מאידך, הגורמים הבדלנים והקיצונים לא שבעו נחת מפעילותנו. האלימות וההסתה נגד הנוצרים המבקשים להתגייס לצבא אינה יודעת גבול. היא נוכחת ברחוב, בפייסבוק, בתקשורת הערבית ואפילו בתוך מערכת החינוך. אפילו בתוך הכנסת, היה מי שהגדיר אותי כ"אויב העם".
מה שהתחיל בסמרטוט ספוג דם שהונח על פתח ביתי, נמשך בסרטון יוטיוב המציג אותי כ"בוגד, שגורלו לסיים את חייו" והגיע לשיא עם תקיפת בני. חוויותיי האישיות אינן העיקר. הבעיה היא שההסתה מחלחלת ויוצרת אווירה שלילית ולא נעימה לאלפי בני מיעוטים המבקשים להשתלב בחברה הישראלית.
בישראל יש צביעות רבה. אני משתומם לראות כיצד ארגונים שהוקמו במטרה לעזור להשתלבות מסייעים דווקא לגורמים הבדלנים והקיצונים. לדאבוני, מערכת אכיפת החוק ומערכת החינוך נאלמות דום אל מול האלימות וההסתה. אנו, אלו שמבקשים להשתלב, לא זוכים להגנה מפני הבדלנים המסיתים.
כמורה נוצרי החי במזרח התיכון, אני מבין היטב שזכויות אדם אינן דבר מובן מאליו. לכן אני כל כך גאה לחיות במדינת ישראל. עבורי אין ספק שמדינת ישראל היא אור גדול לזכויות האדם במזרח התיכון. דווקא בזכות יהדותה היא מעניקה למיעוטים זכויות אדם - ועל כך אנו מוקירים תודה לעם בישראל ומבקשים להשתלב בחברה. אנא מכם, הושיטו גם אתם יד לשותפות גורל, סייעו למיעוטים המבקשים להשתלב בחברה, ולא לאלו המבקשים להתנכר אליה.
האב גבריאל נדאף נאם בכנס הציוני לזכויות אדם של תנועת "אם תרצו" בבית ציוני אמריקה.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
