16 אלף בתים בלי חשמל: "חזרנו למאה ה-19"
המשפחה שנתקעה 72 שעות בביתה בלי חשמל וטלפון, בני הזוג שישנו כל הלילה ברכב בכביש 443, ותושב מירון שמרגיש שהוא בסוף העולם. "מזל שהתינוק יונק, כי אחרת לא היה לנו איך לחמם עבורו חלב". הסופה מאחורינו, הכעס על הרשויות רק מתחיל
כבר יותר מ-48 שעות מנסות הרשויות השונות בישראל - בהצלחה דלה בלבד - להתמודד עם נזקי סערת החורף שפגעה בישראל בעוצמה בלילה שבין חמישי לשישי. חרף המאמצים, הבוקר (יום א') עדיין נשארו 16,000 משפחות ללא חשמל, לעיתים בלי יכולת לחמם את הבית, להדליק מחשב או להטעין את הטלפון הנייד. הצירים המרכזיים לירושלים עדיין מוגבלים - כביש 443 סגור לחלוטין, וכביש 1 נפתח לתחבורה ציבורית ולתושבי האזור בלבד. התחבורה הציבורית בתוך ירושלים אינה פועלת לעתה עתה.
הכביש המחבר את תל אביב וירושלים נסגר לפנות בוקר לשעתיים בגלל קרח שהצטבר על הכביש, וב-6:00 נפתח מחדש לתחבורה ציבורית ולרכבי אספקה בלבד. הציבור, בכל מקרה, נקרא על ידי הרשויות שלא להגיע לכביש. הגישה ליישובים מבודדים עדיין כרוכה במאמץ גדול במקרים רבים, וטרם התברר סופית מתי ישוקמו התשתיות ועשרות אלפי תושבים חסרי מזל יוכלו לחזור לשגרה.
גולשים שנפגעו מהסערה - צרו קשר עם מערכת ynet באימייל האדום
או בסמס ל-5335
עוד על הסערה בחדשות ynet:
- ירושלים עדיין נצורה, שתי גופות אותרו בדרום
- "הנזק לרשויות המקומיות: כ-300 מיליון שקל"
- נגמ"שים ברחובות המושלגים בצפת ובירושלים
מעט החדשות הטובות כוללות את החיבור מחדש לחשמל של רוב הבתים בשכונות גבעת שאול וקריית יובל בירושלים. גם רוב השכונות בצפת חוברו לרשת החשמל.
במהלך ימי הסופה התקבלו במוקדי מד"א ברחבי הארץ יותר מעשרת אלפים קריאות, מתוכן 8,829 במרחב ירושלים. צוותי מד"א הוזנקו ל-5,200 קריאות, מתוכן 313 לידות. בירושלים בלבד הוזנקו צוותים לכ-1,400 קריאות, מתוכן 186 יולדות. בגזרת צפת טופלו כ-100 חולים ופצועים, ו-15 יולדות.
צביקה חרפק, סמנכ"ל לוגיסטיקה בחברת החשמל, אמר כי במהלך הלילה יחוברו שאר הבתים שעוד לא חוברו באזור צפת, בהתאם להתקדמות פתיחת הצירים. לגבי ירושלים אמר חרפק כי "יש שם בעיות קשות בגלל הנגישות. יש הרבה מאוד מכוניות שננטשו בירושלים בדרכים והן סותמות מעבר צירים ברכבים שלנו, מה שמקשה על טיפול בתקלות. מרבית התקלות נגרמו עקב עצים כבדים שקרסו על חוטים יחד עם השלג שנערם". הוא ציין כי יותר מ-600 חוטי חשמל נקרעו ברחבי הארץ במהלך ימי הסופה.
הוא אמר שבשעות הלילה ישנם עוד צוותים של חברת החשמל שעובדים, למרות הקור. "המצב כרגע, 48 שעות מתחילת הסערה נראה טוב יותר. לפנות בוקר נקבל תמונת מצב ואני מעריך שעד יום ראשון, בסוף היום, מרבית האזרחים יהיו מחוברים לחשמל בירושלים". לגבי אפשרות של עומס יתר באספקת החשמל אמר חרפק: "אני לא חושב שזה יקרה, אנחנו כרגע עומדים בעומס".
הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ קיים אמש הערכת מצב בפיקוד הצפון יחד עם ראש העיר צפת. כוחות של פיקוד העורף יסייעו במהלך היום למרכולים לפתוח את שעריהם בתיאום עם גורמי ממשלה. בירושלים, במהלך השבת נוספו עוד שתי פלוגות מבסיסי הדרכה לשתי פלוגות שעובדות כתגבורת לפיקוד העורף. גורם רשמי בצבא אמר: "כל הפניות של העיריות לצה"ל נענו. אנו מפעילים כ-70 צוותי ניוד ב-50 כלים הנדסיים לפתיחת צירים. הנגמ"שים שהפעלנו מזיזים רכבים שנתקעו בכבישים וחוסמים את הדרכים. גם רמאללה מנותקת מחשמל, אך משיחותינו עם הרשות הפלסטינית המצב שם בשליטה".
מאז החלו לפעול כוחות פיקוד העורף בחמישי בלילה במרכז ובצפון, הפעיל הצבא 18 אוטובוסים לניוד כוחות, שבעה אוטובוסים לפינוי אזרחים, 36 מפלסות שלגים, שישה רכבי חילוץ והצלה, 30 רכבי 4 על 4, בהם 15 האמרים ו-14 נגמ"שים. כמו כן צה"ל פיזר 31 אלף שקיות חימום, 25 אלף ק"ג מלח להמסת שלגים, 10,000 מנות חמות, 10,000 מנות קרב, 300 כריכים ו-20 אלף בקבוקי מים. בנוסף, פיקוד מרכז הקצה דלק ממחנה עופר לתדלוק בתי חולים בירושלים. הצבא חילק סולר גם למוסדות של אוכלוסיות מיוחדות בירושלים.
"נתקלנו במענה ממוחשב שאין יכולת לענות"
בין המנותקים מזרם החשמל גם עידו (35) מעין חמד, אב לשלושה ילדים קטנים ובהם תינוק בן חודשיים. במשך כמעט יממה נאלצו בני המשפחה להסתדר ללא חשמל. "התעטפנו בשמיכות וחיממנו את הילדים בכל דרך", הוא מספר איך הוא ומשפחתו התמודדו עם הקור. "הייתה בעיה להכין אוכל או להתקלח, אבל הקושי הכי גדול היה עם התינוק הקטן: עטפנו אותו בכמה שכבות, המזל הוא שהוא יונק כי אחרת לא היה לנו איך לחמם עבורו חלב", הוסיף עידו. "חזרנו למאה ה-19, בלי חשמל, טלפונים או רשת סלולרית שקרסו. אי-אפשר היה להתעדכן או להבין מה נעשה בחוץ".
עידו סבור שהרשויות נכשלו בהתמודדות עם הסערה. "השכנים כאן נעזרו זה בזה, אבל כשניסיתי להתקשר למוקד החירום בחברת החשמל, נתקלתי במענה ממוחשב שאומר שאין יכולת לענות. במועצה האזורית לא היו כלל תשובות או עזרה". לדבריו, "גם אם הייתה חלילה איזו החמרה במצב שלנו או של התינוק, לא היה סיכוי שיגיעו אלינו".
מנותקים ל-72 שעות
משפחתו של איתמר מצור הדסה (34), נשוי ואב לפעוט בן שנה וחצי, הייתה מנותקת מהחשמל במשך כיממה. איתמר סיפר: "זו מציאות לא פשוטה להתקיים ללא חשמל בתנאים כאלה, אבל התמודדנו איתה. הבעיה הייתה שגם התקשורת קרסה, טלפונים נייחים וסלולר, ולא הייתה אפשרות לתקשר עם העולם החיצון.
"אף אחד מהמועצה לא הגיע אלינו, לא היה חמ"ל או הודעות, הקשבנו רק לשמועות מהשכנים. צור הדסה זה יישוב די גדול שהיה מנותק לחלוטין במשך 72 שעות, אחרי שכל הצירים נחסמו. לא היה לאן לברוח והילד היה חולה, לכן המצב היה מלחיץ. לא ראיתי כאן רכבי ביטחון וההרגשה הייתה כאילו אנחנו לבד בעולם".
איתמר אומר שעם היערכות מראש אפשר היה למנוע חלק מהתקלות. "היה כאן כאוס וחוסר מוכנות. זה שמי שצריך לקבל החלטות אומר
שלא היו נפגעים בנפש - לא הופך את זה לבסדר. מדוע האחראים לא לקחו בחשבון מראש את התרחיש הגרוע ביותר? הם פעלו באיחור, למשל במקרה של הנגמ"שים שאולי מצטלמים נהדר, אבל לא היו כאן כשהיינו צריכים אותם".
אזרחים רבים סיפרו ל-ynet כי המועצות האזוריות ביישובים שסובבים את ירושלים לא הפעילו חמ"לים. זה היה המצב לדברי תושבים ביישובים כמו צור הדסה וגבעת זאב, שתושביה נותרו ללא חשמל ותקשורת עם העולם החיצון.
"התחושה היא שהיינו צריכים להתמודד לבד עם הסופה הזו", סיפר טל ועקנין מגבעת זאב, שעסק במשך כל היום בסיוע לתושבים ביישוב באמצעות רכבו הפרטי.
יעקב וודה מתגורר בעפולה, אבל בנו, אשתו ושלושת ילדיהם מתגוררים בישוב בר יוחאי, ובמשך יומיים הם מנותקים מחשמל. "אין אפשרות לדבר איתם כי הסוללות בשני הטלפונים הניידים נגמרו. מדובר בישוב דתי והם שומרי מצוות, אפילו לא הספיקו לעשות קניות לשבת". וודה אומר שרק אחרי יציאת השבת בנו התקשר אליו. "במוצאי שבת הוא יצא לכיוון הכביש הראשי והצליח להתקשר מטלפון של איש חברת החשמל שעבד בשטח. הוא אמר לי שהם מנותקים מהחשמל ולא יודעים מתי הוא יחזור".
למרות העובדה שבנו ומשפחתו מנותקים מהחשמל, וודה מתרעם על משהו אחר לגמרי. "כולם מדברים על ירושלים, ראש הממשלה, אמצעי התקשורת. אבל עם כל הכבוד לעיר הבירה שלנו, הצפון לא חשוב? זו מדינה אחרת? מישהו צריך לזעוק את הזעקה הזו. יישובים רבים בצפון מנותקים מחשמל, מה איתם? כנראה יש בישראל מדינת המרכז ויש מדינת הצפון. זה בלתי נסבל".
"כמו בסוף העולם"
אריה ואשתו מתגוררים במושב מירון ליד צפת, ומיום שישי ב-11:00 בבוקר הם ושאר התושבים היו מנותקים מחשמל. "אנחנו מעבירים את השעות האלו עם נרות", הוא מספר. "אין לנו חימום, כמובן אין מים חמים, הטלפון הנייד של אשתי כבר כבה והנייד שלי עוד קצת טעון, אז אני יכול לתקשר לבן שלנו שמתגורר במרכז הארץ. השלג מכסה פה הכול, כך שאין כל אפשרות לצאת מהבית או להיכנס אליו, אז אני גם לא יכול לצאת ולהטעין את הנייד ברכב".
כאשר אריה דיבר איתנו היו בביתו שלוש מעלות בלבד. "אנחנו יושבים בסלון עם סוודרים על סוודרים ושמיכות על שמיכות, כך שרואים רק את הפנים שלנו. אין לנו שמץ של מושג מתי יחזור החשמל, אנחנו לא מקבלים עדכונים מחברת החשמל ולא מכל גורם אחר. כמובן שאנחנו לא יכולים לשמוע חדשות, ואת העדכונים אני עוד מצליח לקבל מהבן שלי, עד שהנייד ייכבה לחלוטין".
אריה ואשתו הם שומרי מצוות והשבת הזו הייתה אולי הקשה ביותר שנאלצו לעבור. "שמנו פח על הכיריים של הגז והכנו חמין. מעבר לזה אין יותר מדי אופציות. החשמל זו הבעיה הכי גדולה, זה לא שעה-שעתיים, אלא יותר מ-24 שעות. מה יהיה עם המקררים, עם האוכל? הכול הולך לעזאזל. מעבר לזה היום התעוררנו בשבע בבוקר ולא היו לנו מים בברזים כי הם קפאו. רק עכשיו חזרו המים. חוסר הוודאות זה הכי קשה והכי מתסכל. אנחנו נמצאים פה כמו בסוף העולם".
בין רבבות הישראלים שנותרו מנותקים מחשמל ומאמצעי תקשורת גם תושבים בהתנחלויות. בתום ישיבת מטה החירום במועצה האזורית שומרון הוחלט להמליץ לתושבי עינב, שבי שומרון ואבני חפץ להתפנות מבתיהם משום שאין במקום חשמל ואין צפי לחזרתו בימים הקרובים. רכבי ארבע על ארבע עלו לפנות תושבים מיצהר ומהר ברכה לצומת סגולה ולבתי תושבים במרכז השומרון שהציעו לארח אותם. נכון לחצות, עדיין לא הייתה גישה לתושבי הגבעות ביצהר, איתמר ותפוח.
15 שעות בכביש 443
הנסיעה של הדר ופלור רז מהוד השרון ביום חמישי האחרון לבקר חברים מירושלים הפכה עבורם לטראומה. היא תוכננה מראש והייתה אמורה להיות שגרתית, אבל החל מהשעה 19:00 באותו יום הנסיעה הפכה לבלתי צפויה.
"בשלב הזה עדיין לא היה שלג ולא הייתה מניעה לנסוע לירושלים", מספר הדר, "נסענו דרך כביש 443 אלא שלאחר כמה דקות של נסיעה הגענו לפקק. השוטרים עוד יכלו לאפשר לכלי הרכב לעשות פרסה, אבל הם החליטו לעצור את המכוניות".
כמו נהגים רבים אחרים, משפחת רז נאלצה לחכות בתוך המכונית מבלי לדעת אז מה מצפה לה. "הזמן עבר ועבר והשעות חלפו. התקשרנו למשטרה ולעיריית ירושלים אבל אף אחד לא ענה. בשלב זה חוסר הוודאות היה פשוט בלתי אפשרי, היה קור אימים, ירד שלג ולא היה לנו מושג מתי מפנים אותנו. פחדנו להירדם שמא כלי רכב יתחילו לנוע, אז פשוט נשארנו ערים והפעלנו מזגן כדי להתחמם. היה קשה מאוד. במזל תדלקנו בדרך והיה לנו מכל מלא, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הדלק היה נגמר לנו".
הדר ממשיך ומספר כי רק לאחר שש שעות של המתנה הגיעה ניידת למקום, והשוטרים הודיעו לבני הזוג שהם ייאלצו להישאר ברכב עד השעה 10:00 בבוקר. "בשלב זה פשוט הלכנו לישון. בשעה 9:30 בבוקר הגיע צוות חילוץ ושאל אותנו אם אנחנו רוצים להתפנות לבית חורון. אמרנו שלא, כי לא ידענו מה יהיה שם והעדפנו להישאר ברכב עם המזגן ועם הטלפונים מוטענים".
כעבור שעה הגיעו למקום שוטרי מג"ב וחייבו את משפחת רז להתפנות.
"הצלחנו לשכנע אותם להסיע אותנו לתחנת הרכבת, עלינו על רכבת למרכז וכך הגענו הביתה".
הרכב של משפחת רז נמצא עדיין בכביש 443 ואין להם מושג מה עלה בגורלו. "בשעות האחרונות אנחנו מנסים להתקשר לכל גורם אפשרי כדי לקבל מידע. בעיריית ירושלים אמרו לנו שיודיעו לאנשים על פי מספר הרכב, אבל במשטרה אמרו שזה יכול לקחת עד יום רביעי, אף אחד לא מצליח לספק לנו תשובות ברורות וחד-משמעיות. ברכב נמצאים התיקים האישיים שלנו, עם המפתחות של הבית ועוד. אני אסע מחר לעבודה באוטובוס אבל אשתי הודיעה שלא תגיע לעבודתה, כי אין לנו דרך להתנייד".
את השעות שעברו עליהם מיציאתם לכיוון ירושלים ועד להגעתם בחזרה הביתה להוד השרון הם מתארים כ"סיוט מטורף, טראומה". הדר: "אם קודם לא אהבתי את ירושלים, אז עכשיו בכלל".
בהכנת הכתבה השתתפו ירון קלנר, רענן בן צור, יואב זיתון וגלעד מורג
לפנייה לכתב/ת 
