לא להשתגע, אבל שימו לב לשיא של נבו / טור
גל נבו הוכיח באליפות אירופה בבריכות קצרות שהוא נמצא בתחרות על תואר השחיין הישראלי הטוב בכל הזמנים. הבשורה העיקרית היא שהוא לא אמר את המילה האחרונה. אבינעם פורת על ההישגים בדנמרק
עוד ב-ynet ספורט:
אם לא יקום לנו טאלנט בלתי צפוי בסדר גודל שלא ידענו כמוהו, במדליה אולימפית לא נזכה בטווח הלא רחוק. הכל חלומות. יש את ארה"ב, המזרח הרחוק, וגם אירופה עדיין מספקת במעמדים הגדולים שחיינים טובים משלנו.
לנו נותר להסתפק במדליות באליפויות אירופה ולפעמים העולם בבריכות קצרות. גם זה לא דבר שהולך ברגל, או נכון יותר צף על פני המים. המדליה
של גל נבו, מדלית הכסף, היתה ה-13 במספר שזכינו בשני עשורים בהם אנחנו משתתפים. לא כל הגדולים מגיעים לאליפות הקצרות שאינה אלא הכנה לקיץ. המדליה ה-13 מראה כי מדובר בתופעה רגילה. גל נהנה מכך שהשיאן האירופי והאלוף הקבוע במשחה, ההונגרי לאסלו צ'ה, העדיף שלא להשתתף במשחה.
ולמרות הכל, זה עדיין מפעל מכובד, שאפילו נקבעים בו שיאי עולם. לא כולם מגיעים, אבל יש חלק שמגיעים. הרוסיה המתאמנת בארה"ב יוליה אפידומבה אפילו שברה את שיא העולם ב-100 מ' חזה. במשחה ל-100 מעורב אישי שבו דורגה עמית עברי רבעית, זכתה ילדת הפלא הליטאית רותה מילולטיטה, כך שלצד ההעדרויות היו גם כמה שמות גדולים שבאו לעשות לעשות טסט לקראת עונת הקיץ, ואגב כך מילאו את ארון המדליות.
הישראלים? כרגיל, ענף "בסדר", מכובד, למרות שכאמור לא יגיע לפודיומים באולימפיאדות. הבשורה הכי גדולה באה מצד גל נבו, שבנוסף על
למה הבשורה הכי גדולה? כי בגיל 26 פלוס, דומה היה שנבו קרוב לסוף הדרך בפסגה. הוא נתקע כמה שנים בהישגים סבירים, אבל לא יותר מזה. השיא הלאומי שקבע, לא פחות ממדלית הכסף, היווה הוכחה שטרם אמר את המלה האחרונה בתחום השיפורים. יש לו עוד מה לעשות בבריכה, ולהתקדם.
אין ספק שנבו, הוכיח שוב הוא נמצא בתחרות חלוקת-הדיעות על תואר השחיין הישראלי הטוב בכל הזמנים. איתן אורבך ויעקב טומרקין מועמדים משום שהגיעו לגמרים אולימפיים, אבל נבו היה קרוב בשני מקצועות ה-200 וה-400 חופשי. אם הייתה הפתעה ישראלית בדנמרק, היא באה מצדו של נבו.
עבור טומרקין היה זה מבחן לקראת הקיץ, והוא סיים רביעי, ובאמצעות שדרוג נוסך היה יכול להגיע לפודיום ב-200 גב. ציפינו לקצת יותר מעמית עברי במקצוע הלא-אולימפי ל-100 מעורב-אישי, אבל גם היא הייתה סבירה במקום הרביעי.
כולנו עדיין מצפים לפריצה הגדולה של יהונתן קופלב, וגיא ברנע כנראה כבר לא יגיע למקומות שאליהם לא הגיע, אבל הוא עדיין שחיין טוב.
מבחינת סימון מטרות לקיץ, נבחרת השחייה עומדת במטרות שלה. היא בינונית-פלוס במושגים של אירופה. והבשורה העיקרית, כבר אמרנו, היא שגל נבו שלח מסר כי טרם אמר את המלה האחרונה.
לפנייה לכתב/ת 
