סרטן שד טריפל נגטיב: איך לזהות ומה הטיפול

סרטן השד היא מחלה נפוצה המאובחנת בארץ באחת מתשע נשים. בשנים אחרונות נצפתה ירידה בתמותה מסרטן שד בעקבות גילוי מוקדם ושינוי במודעות הציבור והמחלה ניתנת כיום לריפוי בחלק גדול מהמקרים.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

נמצאו גורמים שונים שעלולים לשחק תפקיד בהופעת המחלה, חלקם סביבתיים וסיבתיים, כגון: חשיפה של רקמת השד להורמון אסטרוגן, הורמון המין העיקרי של האישה, בעקבות תקופת פריון ארוכה, הריון ראשון בגיל מאוחר ו/או מעט הריונות, השמנת יתר בגיל מבוגר, או לדוגמה ריבוי מקרי סרטן במשפחה ככלל או/ו סרטן שד או ששחלות במיוחד.

עוד על ההתמודדות עם סרטן השד

חלק מהמקרים הם תורשתיים, כלומר, בקרב המשפחות האלו מגלים מוטציה בגנים 1,2BRCA, קיצור שתי מילים "BREAST CANCER" (סרטן שד). BRCA1 ו-BRCA2, הם שני גנים אשר נמצאים בגוף האדם באופן תקין ובמסגרת תפקידם הם אמורים לתקן פגמים ב DNA.

שינוי בגנים אלו, מוטציה, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות. מוטציה היא פגם גנטי, הגורם להתרבות ולהתפתחות ללא בקרה של התאים והפיכתם לתאי הגידול (התמרה).

כך למשל, התברר שישנה שכיחות יתר של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 בקרב יהודים אשכנזים, אשר מעלה בהרבה את הסיכון לחלות בסרטן השד בהשוואה לסיכון באוכלוסייה רחבה, וכן מעלה גם באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן שד באוכלוסייה ישראלית.

הבדיקה שמאבחנת את הקולטנים להורמונים

כאשר המחלה מאובחנת, נהוג לבדוק את רקמת הגידול, שהתקבלה בביופסיה או/ו בניתוח, קודם כל לסוג התאים מהם מורכב הגידול (בדיקה ציטו-פתולוגית) וכחלק מהבדיקה הסטנדרטית נהוג לבדוק את תאי הגידול לכמה גורמים נוספים - סמנים ביולוגיים, אשר נותנים מידע לשם החלטה טיפולית ובניית תחזית מהלך המחלה.

החשובים שביניהם - בדיקת שלושת הקולטנים (רצפטורים) של שני הורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון ובנוסף לקולטן HER2 /neu, שהם למעשה חלבונים הנמצאים בתאי הגידול.

המשמעות של הימצאות קולטנים לשני ההורמונים היא גם אבחנתית וגם טיפולית, כלומר ריבוי קולטנים הורמונליים בתאי הגידול משמעותו, בדרך כלל, שתאי גידול זקוקים להורמונים לשם שגשוג והתרבות; הגידולים הם בעלי אופי יותר מתון ולכן בעלי פרוגנוזה יותר טובה. גידולים אשר זוהתה בהם כמות גדולה של קולטנים הורמונליים נקראים הורמון חיובי (hormone positive).

טיפולית, על מנת להפחית את השפעת ההורמונים על תאי הגידול מקובל לרשום תרופות אשר נקשרות באופן תחרתי לקולטנים הורמונליים, מונעות את חיבור ההורמון לקולטן שלו וכך גורמות למוות של תאי הגידול.

סוג תרופות אחר למטרת חסימה של השפעה הורמונלית על הגידול הן תרופות ממשפחת 'מעכבי האנזים ארומטאז', המפחיתות את ייצור ההורמון אסטרוגן בשחלות של האישה. יש לציין את היעילות של תרופות אלו בשילוב עם תופעות לוואי יחסית קלות.

התרופות שעוצרות את התפשטות הגידול

קולטן (Human epidermal growth factor receptor 2) HER-2 הנו חלבון. במצב תקין קיים חלבון זה בכמויות קטנות ברקמת השד, השחלה והעור. קולטני HER-2 ממוקמים בזוגות על פני השטח של התאים וחודרים דרך הממברנה לציטופלזמה שלהם.

תפקידם לבקר את תהליך החלוקה של התאים ברקמות אלו. פעילות יתר של HER-2 גורמת לחלוקה מוגברת של תאים. בכ-20% מגידולי השד החודרניים מזוהה כמות גדולה מהרגיל של חלבון זה. גידולים אשר זוהתה בהם כמות גדולה מהרגיל של החלבון נקראים HER2 חיובים ( HER2-positive).

על מנת לבלום את הפעולה הפתולוגית של HER-2 משתמשים בתרופות מבויתות באופן מקוון לעצירת ההתרבות וההתפשטות של תאי הגידול הסרטני. התרופה מקבוצה זו הנמצאת כיום בשימוש הרב ביותר היא הרצפטין (Herceptin).

תרופות אלו שינו את מהלך המחלה בקבוצת נשים עם מחלה סוערת וקטלנית בעבר הלא רחוק. הרצפטין פועלת בצורה הטובה ביותר על תאי סרטן בעלי רמות גבוהות של חלבון HER-2-positive) HER-2) ואינה יעילה לטיפול בגידולים שאין בהם רמה גבוהה של חלבון זה (HER-2- negative).

טיפול משולב

קיימים שילובים שונים בין קולטנים הורמונליים עם הקולטן HER-2 בסרטן שד, אשר מטופלים במגוון רחב של שילובי תרופות: כימותרפיה, הורמונים ותרופות ביולוגיות מבויתות.

סוג יחסית חדש ומדובר היום בספרות, הינו סרטן השד חסר שלושת קולטנים, או משולש שלילי(Triple Negative Breast Cancer-TNBC), המתאר תאי סרטן שד שאין להם קולטנים לאסטרוגן, לפרוגסטרון, ואין להם כמויות גדולות של חלבון HER2/neu.

מה ידוע לנו היום על תת קבוצת גידולים, יחסית נדירים? חסרים בו שלושה קולטנים עיקריים, כולל קולטן אסטרוגן (ER), קולטני פרוגסטרון (PR) והקולטן האנושי גורם הגדילה באפידרמיס (HER2). חוקרים מצאו כי סוג סרטן שד זה שכיח יותר אצל נשים צעירות ונשאיות מוטציה בגנים BRCA.

הגישה לטיפול בסרטן השד מסוג 'טריפל נגטיב' היא שונה בשל היעדר הנוכחות של הקולטנים העיקריים. סרטן השד זה בדרך כלל רגיש לכימותרפיה. כימותרפיה משלימה לאחר הניתוח או כימותרפיה טרום ניתוחית, מומלצת כדי לכווץ את הגידול לפני הניתוח, במקרים שאין אפשרות לבצע ניתוח מיד לאחר האבחנה. שיעורי ההישרדות גבוהים יותר משמעותית אם החולה מגיבה היטב לכימותרפיה טרום ניתוחית.

טיפול באותו חלק מהנשים עם סרטן 'טריפל נגטיב' אשר לא מגיבות היטב לכימותרפיה, הוא האתגר עבור האונקולוגים. אם הגידול ממשיך לגדול אפילו תחת טיפולים כימותרפיים, נדרשות אסטרטגיות חדשות.

נפוץ שימוש בפרוטוקולים של כימותרפיה הכוללים anthracyclines ו- taxanes משולבים עם ניתוח. אפשרויות כירורגיות כוללות כריתה חלקית של השד, טיפול קרינתי למיטת הגידול וניקוז לימפתי או כריתת שד (חלק מהנשים עלולות להזדקק לקרינה של דופן החזה לאחר כריתת שד).

עם הישנות הסרטן, יש מקום להשתמש שוב ב taxanes או לשקול שימוש ב Xeloda (capecitabine) או/ו תכשירי פלטינום, כגון ציספלטין או קרבופטין שיכולים אף הם להיות יעילים. זה במיוחד נכון במקרים של סרטן השד אשר מאובחן בנשאיות עם מוטציה ב BRCA. תיאורטית הוכחה יעילות של תכשירי פלטינום בגידולים עם פגם דנ"א בגן BRCA.

טיפולים חדשים יותר כולליםIxempra (ixabepilone) ו-Halaven (eribulin), בעלי יכולת לדכא גדילה והתחלקות תאי הסרטן. מחקרים נוספים מנסים לגלות מהי הדרך הטובה ביותר כדי למקד את הטיפול בסרטן שד משולש שלילי.

לחוקרים ידוע כי קיימים עדיין אתגרים רבים על מנת להצליח בטיפול בסוג זה של סרטן השד, היות ולכל אדם תכונות גנטיות ומולקולרית ייחודיות. אונקולוגים וחוקרים רבים גילו כי שילוב של טיפולים מבויתים ביולוגיים מולקולריים ושל כימותרפיה עשויים לחסום מגוון רחב של מסלולי הצמיחה וחלוקה של תאי סרטן וזו אמורה להיות הגישה הטובה ביותר.

הכותבת היא מנהלת המכון האונקולוגי, מרכז רפואי 'ברזילי'