איך חוזרים לעבודה לאחר מחלה קשה? מדריך

שיעור ההישרדות של חולי סרטן גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, ביחד עם השיפור שחל באבחון ובטיפול במחלה. כתוצאה, חלה גם עליה במספר האנשים בגיל העבודה השורדים את המחלה - אולם החזרה לעבודה לא תמיד מתרחשת בהתאם לציפיות המחלים וסביבתו ודורשת לא פעם התארגנות מחדש.

• מה הכי חשוב בבחירת מקום העבודה?
• דו"ח: החומרים שמרעילים אתכם בעבודה
• ביטוח בריאות יחד עם החברים בעבודה: זה כדאי?
  

הנושא התעסוקתי מעסיק רבות את המחלימים ומציב אותם לא פעם בפני דילמות קשות עקב השינויים הרבים שחלו מבחינה פיזית, רגשית וחברתית. מחלימים רבים סובלים מתופעות לוואי מתמשכות, אם מהטיפולים שקיבלו בזמן המחלה הפעילה ואם עקב הכדורים שהם נוטלים באופן שוטף כשהמחלה ברגרסיה.

בין התופעות השכיחות כוללים עייפות, חולשה, חוסר אנרגיות, מוגבלות פיזית של הגפיים, תחושות נימול וירידה ביכולות קוגניטיביות כמו זיכרון, קשב וריכוז. בנוסף, מחלימים רבים סובלים מבעיות של דיכאון וחרדה מאז אבחון המחלה. לתופעות אלה יש מן הסתם השפעה ישירה על אופן החזרה לעבודה אם בכלל, בעיקר כאשר מדובר בעבודה הדורשת מיומנויות פיזיות.

זקוקים לתמיכת המשפחה והחברים(צילום: shutterstock)

תהליך הטיפול הוא ארוך ודורש מודעות ושיתוף פעולה מלא מצד המחלים. במצבים אקוטיים, רמת המוטיבציה נמוכה מאוד והנושא התעסוקתי נמצא בתחתית סדר העדיפויות. מצב זה מעמיק לעתים את תחושת הדיכאון והחרדה, שכן המחלימים מרגישים רחוקים שנות אור מחזרה לשגרה, חסרים את העוגן והמסגרת שמספק מקום העבודה, וכן חסרים את התמיכה שיכלו לקבל במקום העבודה מחברים ועמיתים לעבודה.

הזדמנות לשינוי

לעיתים קרובות, סדר העדיפויות של המחלים משתנה לאחר המחלה, המחשבות המעסיקות אותו שונות והוא אף רואה בה הזדמנות לשינוי תעסוקתי. שינויים אלו משפיעים רבות על השיבה לעבודה. מחלימים רבים חפצים בשינוי קריירה ובפיתוח תחומים חדשים שאף פעם לא התעסקו בהם.

אנשים אלה לרוב חזקים מאוד מבחינה מנטאלית ובעלי מוטיבציה גבוהה וחזון, אך חלקם מתקשים מאוד בשלב היישום עקב חסמים שונים – כסף, חוסר תמיכה והכוונה , חוסר מטרה תעסוקתית מוגדרת ועוד.

בנוסף, מחלימים רבים מדווחים על חוסר הלימה בין יכולותיהם, צרכיהם ורצונותיהם, לבין אלה של הסביבה - מעסיק, משפחה וחברים. בעוד שהמחלימים עדיין מנסים לעבד את כל שעבר עליהם ולחזור בהדרגה לשגרת חיים נורמטיבית, הסביבה כבר הלכה כמה צעדים קדימה והחזירה את מערכת הציפיות לזו שהייתה לפני המחלה. מחלימים רבים מתקשים מאוד לעמוד בציפיות אלה במיוחד כאשר זה קשור למקום העבודה.

טיפים לחזרה לשוק העבודה

אלו רק חלק מהאתגרים הרבים איתם מתמודדים המחלימים לקראת חזרת מחודשת לתעסוקה. אילו עצות יכולות לסייע למחלימים על מנת לחזור לשוק העבודה?

תקשורת - חשוב ליצור ערוץ תקשורת פתוח עד כמה שניתן עם הסביבה הקרובה, משפחה ומעסיק, ולשתף בחוויות ובתחושות לאורך תהליך ההחלמה. חשוב שהסביבה תבין עד כמה שניתן מה חווה המחלים, ובכך אולי תנמיך את רף הציפיות ותאפשר למחלים לחזור לשגרה בהדרגה ובהתאם ליכולות.

רופא תעסוקתי - מומלץ לפנות לרופא תעסוקתי כשלב מקדים לשלב החזרה לתעסוקה. הרופא התעסוקתי מחליט על פי המסמכים הרפואיים והפגישה עם המחלים, האם הוא כשיר, כשיר חלקית או אינו כשיר כלל לחזור לעבודתו, וכן באיזה היקף משרה, באיזה סוג עבודה ועוד. לרוב תוחם הרופא את החלטתו בזמן מוגדר שנבחן שוב מעת לעת בהתאם למצבו של המחלים.

ניתן לקבל הפנייה דרך רופא המשפחה ולחילופין, אפשר לפנות ישירות לרופא התעסוקתי של מקום העבודה במידה שיש כזה (לרוב במוסדות וארגונים גדולים). להחלטת הרופא התעסוקתי ישנה השפעה מכרעת בכל הקשור להתנהלות מול ביטוח לאומי ומול חברות הביטוח השונות, כדי לא לפגוע בגובה המשכורת.

ראיון עבודה - תרגלו סימולציות עם חברים(צילם: shutterstock)

שיקום מקצועי של ביטוח לאומי - מחלימים העומדים בקריטריונים של ביטוח לאומי זכאים להגיש בקשה לשיקום מקצועי ולקבל ליווי צמוד של עובדת שיקום שתבנה בשיתוף עם המחלים תכנית שיקום המותאמת לצרכיו וליכולותיו. תכנית זו יכולה לכלול בין השאר- אבחון תעסוקתי, סיוע בגיבוש מטרה תעסוקתית, הכשרות מקצועיות, סיוע בהשתלבות בתעסוקה.

מכונים פרטיים העוסקים באבחונים תעסוקתיים ובשינוי קריירה - יש לא מעט מכונים המספקים שירות זה. ניתן לפנות למכונים אלה באופן עצמאי ולקבל מענה בתשלום של כמה מאות שקלים לפגישה. השירותים הניתנים במכונים אלה מגוונים וכוללים בין השאר- אבחונים מקצועיים, מרכזי הערכה, הכנה לראיון עבודה וליווי פרטני בתהליך השינוי התעסוקתי .

מרכזי צעירים - קיימים ברוב הרשויות המקומיות ומיועדים לעובדים בגילאי 35-20. המרכזים נותנים מענה בתחום הלימודים דוגמת הכשרות מקצועיות, מלגות ללימודים ויועצות לימודים, וכן ובתעסוקה - כמו תכניות תעסוקה, יועצות השמה ותיווך למעסיקים.

שלב חיפוש העבודה - מחלימים רבים עסוקים בשאלה האם לציין את היותם מחלימים בקורות החיים שלהם ובראיון העבודה. מובן מאליו שאין תשובה חד משמעית ואין הנחייה אחת ברורה שנכונה עבור כולם. ההמלצות הן:

• בתחילה רצוי להימנע מציון המחלה בקורות החיים, כדי להגביר את הסיכוי להגיע לשלב הריאיון ולהימנע ממצב בו המחלה זהו כרטיס הביקור של האדם.
  

• בשלב הריאיון, חשוב מאוד לנסות ולחוש מיהו המראיין שעומד מולנו ועד כמה נוח, מתאים ונכון יהיה לשתף אותו ובמה.
  

• חשוב לא לשקר, אך כן לבחור ממקום מודע את הדברים הנאמרים, וכמובן לציין בעיקר את הדברים המשרתים ולא את אלה שמעכבים וחוסמים.
  

• חשוב לציין בשלב הריאיון את המגבלות הרלוונטיות בלבד למקום העבודה, זאת במידה שיש כאלה, וגם אותן לנסח בצורה מותאמת. אין צורך להכביר במילים דרמתיות וקיצוניות ובסיפורי משבר וטראומה. השתדלו ולהציג את שלב החולי ממקום של כוח והעצמה.
  

• מומלץ מאוד לתרגל ולהתנסות בעזרת סימולציות עם בני-משפחה וחברים לקראת ראיון עבודה ולשדרג מתרגול לתרגול את מיומנויות הריאיון. זיכרו - כתיבת קורות חיים וביצוע ריאיון עבודה הם מיומנויות נרכשות הבנויות על פי חוקים ועקרונות ברורים שניתן ללמוד ולתרגל על מנת להשתפר ולעשות זאת בצורה טובה ואפקטיבית.  
  

• בשורה התחתונה - ראו את עצמכם כאחד האדם בתהליך חיפוש מקום עבודה. רק כך תוכלו להציג את עצמכם ולשווק את עצמכם למעסיקים בצורה כנה ואמתית, ממקום של כוח והכרה ביכולות.
  

הכותבת היא עובדת סוציאלית במרכז מתחילים מחדש של עמותת עזר מציון