שתף קטע נבחר

 
צילום: טל שחר
אורי קופר

המפתחות של העיר

המשחק הקבוצתי של הצהובים, חוסר הפרגון של האדומים. הדומיננטיות של זהבי, החשיבות של גרזיצ'יץ'. הפתיחה הרצחנית של סוזה, האלתורים של בן־שמעון. חמש נקודות לקראת הדרבי התל־אביבי

עונת 2004/5 הייתה אחת הגדולות בחייו של חוס הידינק. איינדהובן שלו, בניצוחם של מארק ואן בומל וג'י סונג פארק, זכתה בדאבל ההולנדי והגיעה לחצי גמר ליגת האלופות, שבו הודחה על ידי מילאן רק בגלל שערי חוץ. "מתי הבנת שזו העונה שלכם?", נשאל אז הידינק. "בכל שבוע שהסתכלתי על טבלת המבשלים", ענה המאמן, "ראיתי שהשערים מגיעים מעבודה קבוצתית, וכך ידעתי שאנחנו קבוצה אדירה".

 

 

הידינק הוא לא המאמן היחיד שרואה בכמות הבישולים מדד לאיכות הקבוצה, והסיבה ברורה. אחוז שערים מבושלים גבוה מלמד על משחק קבוצתי, שמושפע פחות מיכולת של שחקן ספציפי ביום נתון. המדד הזה בולט במיוחד במבט לקראת הדרבי התל-אביבי הערב. בעוד שכ-65 אחוז מהשערים במכבי ת"א מגיעים מבישול (השיעור הגבוה בליגה), בהפועל מדובר רק ב-45 אחוז - נמוך בכל קנה מידה ובכל ליגה, בטח עבור קבוצה שהמשחק שלה מתבסס על הנעת כדור. רק בסכנין ובמכבי פ"ת אחוז הבישולים נמוך יותר, ומהבחינה הזו מדובר בעונה עם הכי פחות פרגון על המגרש אצל הפועל זה 23 שנה.

 

הנתון הלא מחמיא של הפועל תל אביב ()
הנתון הלא מחמיא של הפועל תל אביב

 

יש שלושה פרמטרים חשובים המשפיעים על היכולת להבקיע במשחק קבוצתי: 1. פתיחת המשחק באגפים, משם נכנס כדור למרכז; 2. תנועה נכונה ללא כדור של שחקני ההתקפה; 3. שחרור השחקן המוסר (הפליימייקר) מלחץ, כשפניו לכיוון השער. להפועל אין משחק אגפים ותנועת החלוצים לא מספיק טובה. גילי ורמוט, שממנו מצפים למסור את הכדור החכם, עושה כל הזמן תנועה לאחור ומקבל את הכדור עם הגב לשער. הסיבוב והניסיון להשתחרר משחקן ההגנה לוקחים זמן. אין ספק שוורמוט הוא השחקן הכי חשוב של הפועל, אבל לא במקרה הוא לא בישל אפילו שער אחד העונה.

 

המצ'-אפ של הערב

לערן זהבי דווקא יש הרבה זמן לעשות מה שהוא רוצה על המגרש. רבות דובר על הדומיננטיות שלו במכבי, והנה נתון שממחיש זאת. בליגה האירופית, כמו בכל ליגה גדולה בעולם, סופרים לשחקנים "מסירות מפתח". לא מדובר רק במסירות שהשאירו שחקן מול שוער, אלא בכל מסירה שבזכותה נוצר משהו בהתקפה. זה יכול להיות שחקן הגנה ששיחרר כדור מהיר ליציאה קדימה, או קשר שהעביר כדור בין שני יריבים וכעבור שני מהלכים נוספים הקבוצה הבקיעה. כל מסירה קריטית נספרת.

 

זהבי. יותר מסירות מפתח מכל שחקן אחר במכבי (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
זהבי. יותר מסירות מפתח מכל שחקן אחר במכבי(צילום: אורן אהרוני)

 

זהבי אחראי לכ־20 אחוז ממסירות המפתח של מכבי, הרבה יותר מכל שחקן אחר. יותר מכך, רוב המסירות המשמעותיות שלו מגיעות במשחק מעבר או בהתקפה מתפרצת, כמו, לדוגמה, המסירות שחילק ליצחקי ולפריצה מול מכבי חיפה או הבישול לפריצה נגד בית"ר ירושלים. נגיעה או שתיים ומצב לגול.

 

בראיין גרזיצ'יץ' הוא אולי השחקן הטוב בארץ בעצירת התקפות המעבר האלה. המסירה של גרזיצ'יץ' לא תמיד מדויקת, ולפעמים הוא מוסר אחורה בצורה מתסכלת, אבל בתחום הזה – בלימה או האטה של התקפות המעבר של היריב – הוא האיש שאתה רוצה בקישור האחורי שלך. כך היה גם כששיחק בקריית־שמונה, וזו הסיבה שרן בן־שמעון אוהב אותו. המאץ'־אפ הזה בין זהבי לגרזיצ'יץ', בניסיון של מכבי לצאת מהר קדימה, הוא המעניין והחשוב הערב.

 

גרזיצ'יץ'. מומחה לעצירת התקפות מעבר (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
גרזיצ'יץ'. מומחה לעצירת התקפות מעבר(צילום: ראובן שוורץ)

 

השדרוג של טב"ח

אם רוצים להבין מדוע כדאי לשחקן להיות היום במכבי ת"א, צריך להסתכל קודם כל על טל בן-חיים. לטב"ח עוד יש לאן להתקדם. הוא לא תמיד עושה את הפעולה הנכונה, המהירות לבדה לא תספיק ברמות גבוהות יותר, אבל אפשר להבחין במגמת שיפור קבועה אצלו. זה לא דבר שרואים בישראל בכל יום.

 

עד לא מזמן בן-חיים היה ידוע בעיקר בזכות טריק אחד, שזיכה אותו בכינוי "תיירי הנרי הישראלי": מגיע מצד שמאל, חותך ימינה ובועט לפינה הרחוקה עם רגל ימין, החזקה שלו על הנייר. והנה, תראו מה קורה לו במכבי: לחלוץ שחצה את הכביש בקיץ יש ארבעה שערים וארבעה בישולים – כולם, כל השמונה, דווקא ברגל שמאל. תקופה קצרה במכבי, ובן־חיים הוסיף מימד למשחק שלו.

 

טל בן חיים. זכה למימד חדש במשחק שלו (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
טל בן חיים. זכה למימד חדש במשחק שלו(צילום: ראובן שוורץ)

 

עכשיו תחשבו מה היה קורה אם שחקן כמו חן עזרא, למשל, היה זוכה להתאמן עם הצוות המקצועי של ג'ורדי קרויף.

 

להתחיל מהר ואז להגביר

אחד המאפיינים הברורים של הפועל העונה: היא משחקת הרבה יותר טוב דווקא כשהיריבה שלה צריכה לכבוש. יש פה היגיון. הפועל מתקשה מול צפיפות, ולכן, כשהיריב פותח את המשחק במטרה להבקיע, לאדומים קל יותר. התוצאה ברורה: או שהפועל לא כובשת בכלל (ארבעה משחקים), או שהיא כובשת יותר משער אחד (שמונה משחקים). אצלה אין שער אחד קטן.

 

אווירה לוהטת באימון האדומים    (סטילס: ראובן שוורץ, וידאו: עוז מועלם)

אווירה לוהטת באימון האדומים    (סטילס: ראובן שוורץ, וידאו: עוז מועלם)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אבל גם כשהיא כובשת, היא לא מצליחה לעשות את זה בעשר הדקות הראשונות. הגדולה של מכבי, לעומת זאת, היא השערים המוקדמים שפותחים עבורה את המשחק. מכבי כבשה עד עכשיו לא פחות משמונה שערים באותן עשר דקות הפתיחה. היא לא רק משאירה את הליגה הרחק מאחור, אלא שאין אף קבוצה באירופה שמדגדגת את המספר הזה. תוסיפו לזה שישה שערים בעשר הדקות הראשונות של המחצית השנייה, ותקבלו 14 שערים מתוך 26 – יותר מחצי מהכיבושים שלה – שמובקעים בפתיחת המחציות. מדהים.

 

כשקבוצה חוששת לחטוף תבוסה, הרבה פעמים אומרים שצריך לעבור את הפתיחה בשלום. הערב, כשאצל אוהדים רבים, בעיקר של הפועל, יש תחושה של קריסה אפשרית, המשפט הזה נכון מתמיד.

 

הפתיחה המוחצת של מכבי ת"א ()
הפתיחה המוחצת של מכבי ת"א

 

בראש של בן-שמעון

מכבי, במטרה לדרוס, יכולה לשחק הערב 3-4-3 שכבר עבד מצוין העונה, אבל קשה להאמין שפאולו סוזה יפתח כך את המשחק. אף שניחוש ההרכב המלא של הצהובים זו משימה כמעט בלתי-אפשרית, עדיין אפשר לחשוב מה סוזה רוצה להשיג טקטית. כדי לנצל את חולשתה של הפועל באגפים, אפשר להניח שטל בן-חיים ישחק בשמאל וזהבי אולי יעבור הפעם לצד ימין. אל תופתעו אם אלברמן, מיטרוביץ' וראדי ישחקו יחד.

 

אבל השינויים הטקטיים האפשריים מעניינים יותר בצד האדום. מה בן-שמעון יכול לעשות כדי לעבור את הערב הזה בשלום? בגדול, הדרך היחידה שניצחה את מכבי העונה היא ה-4-4-2 של אלישע לוי, אבל להפועל אין שחקנים בצדדים כמו בוזגלו ונסאר, ובן־שמעון כבר הוכיח, בהפסד למכבי חיפה, שמול יריבה חזקה הוא מפחד לשחק רק עם שני שחקנים באמצע.

 

ומה לפאולו סוזה היה להגיד?    (סטילס ו-וידאו: אורן אהרוני)

ומה לפאולו סוזה היה להגיד?    (סטילס ו-וידאו: אורן אהרוני)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בשיטת המשחק הרגילה שלה הפועל סובלת מנחיתות עצומה מול מכבי. הערב היא צריכה לוותר לגמרי על הנעת הכדור המסורתית, ולשחק על יותר כדורים ארוכים לשכטר ודמארי. לכן, הפציעה של גורדנה אולי תשחק לטובתה. אם גורדנה היה כשיר לגמרי, סביר להניח שהיה משחק כקשר השלישי לצד גרזיצ'יץ' וסאשה. בהיעדרו, ובהנחה ששי אבוטבול לא יכול לשחק 90 דקות, אין להפועל קשר מרכזי נוסף ובן-שמעון נאלץ לתמרן. וזה לאו דווקא דבר רע.

 

באימונים השבוע תורגל רמזי ספורי בהרכב כקשר השלישי, אבל אולי עדיף לרב"ש לאלתר קצת אחרת ולשחק עם ספורי, או עם זגורי, דווקא בחלק ההתקפי. במקרה כזה, ורמוט הוא זה שצריך לשחק יותר מאחור, להתחיל את המשחק ממרכז הקישור ולא לנוע אליו. מהלך כזה, שאולי ילווה גם בהסטה של שכטר לאגף, ייתן להפועל אפשרות להגן עם אותה כמות שחקנים, אבל גם יעניק לוורמוט הזדמנות להוציא התקפות מהירות מאחור ולעקוץ. ובמצב הנוכחי של הפועל, עקיצה היא הדרך היחידה לנצח דרבי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
גילי ורמוט
צילום: ראובן שוורץ
אריה מליניאק
מומלצים