בגלל הסופה: 90% נעדרו מהעבודה במפעלים וחברות
מנתונים שנאספו עבור ynet עולה שהרוב המכריע של העובדים בעסקים בירושלים ובצפון, נעדרו ביום שישי בשל הסופה. גם בימים ראשון וחמישי נרשמו שיעורי היעדרות גבוהים. שר הכלכלה פנה למעסיקים בבקשה: לנכות לעובדים רק חצי יום חופש. המעסיקים: נבחן את הנושא
עוד על הסופה:
- נעדרתם מהעבודה בגלל הסערה? אין משכורת
- זה עוד לא נגמר: בירושלים לא ילמדו גם היום
- לוחמים למען קשישים בסופה: 'פה לא מנצנצים'
בעוקץ בחנו את נתוני ההיעדרות של כ-11,070 עובדים המועסקים ב-78 עסקים ומפעלים באזורים אלו, בתאריכים 12, 13 ו-15 בדצמבר (ימים חמישי, שישי וראשון). ביום שישי נבחנו ההיעדרויות של עובדים שעובדים לרוב ביום זה.
מהנתונים עולה כי בקב הירושלמים, נעדרו כ-87.6% מקרב אלו שעובדים בעיר וכ-96.7% מקרב אלו שעובדים מחוצה לה. ביום חמישי נרשמו היעדרויות של 8.7% ו-12.9% בהתאמה, ואילו ביום ראשון – 19.8% ו-24.6% בהתאמה, זאת לעומת ממוצע היעדרות של כ-2% בתקופה זו של השנה.
| אזור | יום חמישי | יום שישי | יום ראשון | ממוצע העדרות בדצמבר |
| ירושלמים שעובדים בי-ם | 8.7% | 87.6% | 19.8% | 2.% |
| ירושלמים שעובדים במרכז | 12.9% | 96.7% | 24.6% | 2.9% |
| צפת - עובדים באזור | 4.1% | 92.3% | 20.5% | 2.6% |
| צפת - עובדים מחוץ לאזור | 9.7% | 96.3% | 14.2% | 3.2% |
| רמת הגולן - עובדים באזור | 10.7% | 93.8% | 10.1% | 2% |
| רמת הגולן - עובדים מחוץ לאזור | 17.8% | 98.2% | 12.6% | 2.8% |
| מרכז הארץ | 2.7% | 10.6% | 3.5% |
2.1% |
בצפת עמד אחוז ההיעדרויות ביום שישי של התושבים העובדים באזור על 92.3% ושל אלו שמחוץ לאזור – על 96.3%. ביום חמישי נרשמו היעדרויות של 4.1% ו-9.7% בהתאמה, וביום ראשון – 20.5% ו-14.2% בהתאמה, זאל לעומת ממוצע שנתי של כ-3%.
ברמת הגולן אחוזי ההיעדרות היו גבוהים אף יותר – ביום שישי הם עמדו על 93.8% בקרב התושבים העובדים באזור ועל 98.2% בקרב אלו שעובדים מחוץ לאזור, לעומת 10.7% ו-17.8% בהתאמה ביום חמישי, ו-10.1% ו-12.6% בהתאמה ביום ראשון. ממוצע ההיעדרות השנתי באזור – כ-2.5%.
באזור גוש דן, שלא במפתיע, נרשמו נתוני היעדרות נמוכים בהרבה: ביום חמישי עמדו שיעורי ההיעדרות על 2.7% בלבד, ביום שישי על 10.6% וביום ראשון - 3.5%. ממוצע היעדרות באזור בדצמבר עומד על 2.1%.
מפעלים סגורים
בהתאחדות התעשיינים עוד לא הצליחו לרכז נתונים על כלל הנזקים שגרמה הסופה למפעלים ועסקים בארץ, אך מדווחים כי רובם התרכזו בירושלים ובאזור הצפון, שם היו עיקר נזקי הסערה. "הגשם בא בעיתו, שכן רוב העסקים כמעט לא פועלים בסוף השבוע", הסביר אמיר חייק, מנכ"ל ההתאחדות.
על פי נתוני ההתאחדות, במפעלים באזור ירושלים התייצבו רק כ-10% מהעובדים, זאת בשל חסימת הדרכים בשל השלג. בין היתר מציינים כי התקבלו פניות מחברות בהר חוצבים בשל היעדר גישה, בהן אופיר אופטרוניקה ומעבדות רפא.
בנוסף, מאפיות אנג'ל וברמן נאלצו להשמיד בשבת את כל הסחורה בשל אי אפשרות להפיצה; עובדי סריגי ירושלים בא.ת מישור אדומים לא עבדו בחמישי ובראשון; בטוטנאור, שיש ירושלים לא הגיעו עובדים מירושלים למפעלים במטה יהודה; ובחברת ג'נרל מיקרוייב - תלפיות- העובדים לא הגיעו כלל למעט בודדים.
באזור הצפון על פי ההתאחדות, רוב הבעיות נבעו מהפסקות חשמל נקודתיות שגרמו להפסקת עבודה של מכונות באזורי התעשייה וגרמו לנזקים בייצור.
בתוך כך, מפעל מתכת חניתה ספג הפסד תפוקה בערך מכירות של כ-240 אלף שקל, הפסד רווח גולמי של כ-120 אלף שקל ועלויות תיקונים של מכונות תקולות בגובה של כ-10,000 שקל. בנוסף היו מפעלים שנסגרו ל-4 ימים, בהם מתפרת זאהרטקס בפקיעין, מתפרת עייק בירכא ופעל מקט ספורט בבית ג"ן. גם פעילות מפעלי צ'אם בהר מירון נפגעה בשל הפסקת חשמל שמנעה את פעילות היצור.
העסק היה סגור? מגיע לכם שכר
היעדרות מחמת כוח עליון כמו פגעי מזג אוויר ישירים או עקיפים, לא מוסדרת בחקיקה או הפסיקה כהיעדרות המזכה בשכר. "קיימים מספר הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה למשל בענף המוסכים ובענף הפלסטיקה המתייחסים להיעדרות מחמת שיטפון או כוח עליון, אך גם שם מוסכם כי הצדדים ידונו וימצאו פיתרון מוסכם", מסבירה ע"ד טל קרת, שותפה במשרד תדמור ושות'.
קרת מוסיפה כי הדין זהה במידה שאיחרתם לעבודה בשל מזג האוויר - המעסיק רשאי לקזז מהמשכורת את זמן האיחור. עם זאת, באפשרותכם לבקש מהמעסיקים לא לנכות את ההיעדרות או האיחור מהכר אלא לזקוף את השעות הללו על חשבון ימי החופשה השנתית – במידה שנותרו לכם.
הדין שונה אם הגעתם למקום העבודה וגיליתם שהוא סגור, או שיום העבודה קוצר בשל פגעי מזג האוויר – במקרים אלו המעסיק לא רשאי לנכות מהשכר שמגיע לכם. עם זאת, קרת מציינת כי במידה שהמעסיק צפה כי לא ניתן יהיה להגיע לעבודה עקב פגעי מזג האוויר, הוא יכול היה להורות לעובדים לצאת לחופשה בתשלום בהתראה של יום.
כדי לפתור את הבעיה - נציב שירות המדינה, משה דיין, הורה כי עובדי מדינה שנעדרו ממקום העבודה בשל הסערה בימים חמישי, ראשון ושני, יהיו זכאים לחצי יום חופש בכל אחד מהימים הללו על חשבון המעביד. לגבי המחצית האחרת של היום - העובדים יוכלו לבחור בין ניכוי על חשבון ימי החופשה לבין ניכוי בשכר.
עוד קובעת ההנחיה, כי עובדים שהופיעו לעבודה באיחור או סיימו מוקדם מהרגיל עד 4 שעות ביום חמישי - יקבלו שכר מלא כאילו הופיעו כסדרם. לגבי סטודנטים המועסקים במשרדי הממשלה הודיעו כי יתפרסמו הבהרות בהמשך.
"מצב מתסכל מאוד"
שר הכלכלה, נפתלי בנט, קרא אתמול למעסיקים הפרטיים לנהוג באופן דומה ולהעניק גם הם על חשבונם, חצי יום חופש לעובדים בימים שנמנע מהם להגיע בשל הסערה. "אנו נמצאים ביום יומיים בהם נדרשת סולידריות ואני מאמין שכל מעסיק יכול למצוא את הדרך לסייע לעובדיו בימים אלו", אמר.
חייק, שמשמש גם כמנכ"ל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מסר כי הם יבחנו את הנושא וישלחו המלצות למפעלים בהתאם. "אני מאמין שרוב המעסיקים באזורי הסערה, שעובדים שלהם לא הגיעו לעבודה, ינהגו באופן סביר וילכו לקראת העובדים, אבל נדון בנושא באופן מסודר ונודיע מה ההחלטה.
עם זאת, עמי ברגמן, מנכ"ל עוקץ מערכות, סבור כי רוב העובדים שנעדרו ממקום העובדה, לא יקבלו שכר בעבור ימים אלו, זאת על אף שלו היו הדרכים פתוחות – סביר להניח שרובם היו מגיעים לעבודה. "זה מצב מתסכל מאוד, בו העובד נדרש לממן מכיסו את כשלי ההערכות של המדינה לעיתות אלו", אומר ברגמן. "כמובן שגם המעסיקים אינם אמורים לממן את שכר העובד במצב שכזה. הפיתרון מגולגל לפתחה של המדינה שצריכה להפיק את לקחיה".
עו"ד דרור גל, שותף במשרד עוה"ד סטריקובסקי, גל ושות', מציע להסדיר את הנושא בחקיקה, כפי שנהוג במדינות רבות בחו"ל. "במסגרת הפקת לקחי הסערה האחרונה, הממשלה צריכה לבחון את האפשרות לקבוע מנגנון לפיצוי לימים שכאלו, תוך שהנושא יוסדר מבחינה חוקית.
"לא מעט מהכשלים נבעו מסיבות שנדמה כי ניתן היה למנוע אותן באמצעות הערכות נכונה", הואסיף. "אי לכך, יש לשקול במשנה תוקף את הסדרת הנושא בחקיקה ולא לצאת לידי חובה בקריאה לסולידריות מצד המעסיקים כאשר גם נאלצו לספוג נזקים שלא מתוך בחירה".
הרשויות המקומיות: נזקים של 300 אלף ש'
בצד גופים ומפעלים שפעילותם הופסקה בזמן הסערה - במשרד הכלכלה סיפקו גם היתרים מיוחדים לעבודה בשבת במהלך הסופה, בהם לחברת החשמל - שתגברה את העובדים במוקדי ייצור החשמל ובתיקון התקלות הרבות בשטח. על פי נתוני החברה, כ-2,000 עובדים נשלחו לתקן תקלות בשטח, וגויסו פי 15 מוקדנים למוקד 103 לעומת מתכונת שבת רגילה.
בנוסף, ניתן היתר מיוחד לרכבת הקלה בירושלים ולחברה קבלנית המבצעת עבודות עבורה - לצורך תיקון מיידי של תקלה שהשביתה אותה, לרכבת ישראל - לצורך הסעת הנוסעים מתוקף הנחיית ראש הממשלה, למשרד התשתיות - לצורך הספקת דלק וכן לעמותת נצר סרני שעסקה בחלוקת מזון לתושבי אבו גוש.
מהערכה ראשונית שביצעו במרכז השלטון המקומי עולה כי הנזקים שנגרמו לרשויות המקומיות כתוצאה מהסופה, עומדים על למעלה מ-300 מיליון שקל. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות תרשיחא שלמה בוחבוט, סיכם עם שר האוצר יאיר לפיד כי האוצר יכסה כל הוצאה מיוחדת של הרשויות בגין הסופה עבור הצלת חיי אדם וסיוע לנזקקים.
בוחבוט קרא לכל ראשי הרשויות רשויות לנהוג בכל האמצעים הנדרשים להצלת חיי אדם ולסיוע לנזקקים, ללא כל שיקול כספי. "הימים האלה חושפים את מחדל ההיערכות של ישראל", אמר. "לא ייתכן כי מדינה שלמה תושבת ללא פתרון וכי לרשויות המקומיות לא ימצאו האמצעים הנדרשים כדי לסייע לאזרחים בשעה זו. חובתה של המדינה להקים גוף מרכזי אחד שיטפל בכל הנזקים שנגרמו וכן להיערך לבאות כך למשל, יש להקים מחסני ציוד אזוריים שיספקו את הציוד הנדרש לרשויות בעיתות חירום".
לפנייה לכתב/ת 
