5,000 מרצים אמריקנים: להחרים את ישראל

איגוד מרצים אמריקני, שבו חברים 5,000 איש, החליט היום (ב') לתמוך בחרם האקדמי על ישראל. ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי הארגון, האגודה ללימודים אמריקנים, אמר כי חבריו אישרו את ההצעה ברוב גדול - 66% תמכו בחרם.

עוד כתבות בערוץ החדשות של ynet:

4 ימים בחושך: 5,500 דירות בלי חשמל

העם עם הגוּלֶן. האיש שמפחיד את ארדואן

יד 1 מפירוק: נסע ברכב עם שלושה גלגלים

"ההחלטה היא הזדהות עם מרצים וסטודנטים שנשללות מהם החירויות האקדמיות שלהם, ומבקשת להגדיל את החירות לכולם, כולל לפלסטינים", נאמר בהודעת הארגון, שהפך עם ההחלטה לגדול ביותר בארצות הברית שתומך בחרם אקדמי על ישראל.

בהודעת האיגוד הוסבר כי ההחלטה התקבלה בעקבות ההפרות הישראליות של החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם, בהן הטלת הכיבוש על אקדמאים וסטודנטים פלסטינים והפרת זכויותיהם.

האיגוד קרא לאוניברסיטות אמריקניות וקבוצות אקדמאיות לאסור שיתופי פעולה עם מוסדות ישראלים. עם זאת, האיגוד מסר בהודעתו כי הוא יאפשר לחוקרים ישראלים להשתתף בכנסים ולהרצות באוניברסיטות בארה"ב, כל עוד הם יצהירו שהם אינם מייצגים אוניברסיטות ישראליות או את הממשלה בירושלים.

מנהלת המועצה הלאומית ללימודים בארה"ב הצביעה בתחילת החודש בעד החלטה לקיים חרם וכעת הועבר הדיון לחברים במועצה. בחודש הבא צפוי איגוד הבלשנות האמריקני לדון בנושאי חרמות וישקול גם את חרם נגד ישראל.

נשיא האיגוד, קרטיס מארס, אומר שלא הייתה ברירה אלא לקבע החלטה להחרים את ישראל. "אנחנו מודעים לכך שהמדינות הסובבות את ישראל לא מצטיינות, בלשון המעטה, בשמירה על זכויות אדם אבל צריך להתחיל איפשהו", הסביר מארס.

החרם האקדמי נגד ישראל לא זר לחוקרים הישראלים. בשנת 2002 פוטרו שני פרופסורים ישראלים מכתבי עת אקדמאים בבריטניה רק בגלל האזרחות הישראלית שלהם. בבריטניה היו לא מעט ניסיונות להטיל חרם מרכזי על שיתוף פעולה כלשהו עם המוחות מישראל.

רק בחודש מאי האחרון הודיע הפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג שהוא לא יגיע לוועידת הנשיא בירושלים משום שהוא תומך בחרם נגד ישראל.

"הוועדה הבריטית למען אוניברסיטאות בפלסטין" הודיעה כי הוקינג בן ה-71, שמרותק לכיסא גלגלים, הביע תמיכה בחרם האקדמי על ישראל.

בוועד ראשי האוניברסיטאות תקפו את ההחלטה ואמרו: "אנו מתנגדים לכל סוג של חרם אקדמי ופונים אל עמיתינו, חברי הסגל האקדמי במוסדות בעולם, לפעול לגינוי קריאות לחרם מסוג זה ולמנוע פעילות שתכליתה הטלת חרמות שכאלה. המחקר האקדמי בעולם מושתת על שיתוף פעולה בין מוסדי ובינלאומי, ועל ניתוק מפניות אידאולוגיות או פוליטיות, והצלחתו מותנית בכך. הטלת חרם על חוקר בודד או על מוסד אקדמי כלשהו היא תופעה בעלת השלכות חמורות על החופש האקדמי ועל שיתופי הפעולה בין אוניברסיטאות ומהווה אנטי-תזה לערכים הבסיסיים ביותר עליהם מושתת עולם המדע".

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, הפרופ' רבקה כרמי, הוסיפה: "פרקטית ההחלטה היא שום דבר, אבל זה מתווסף לשרשרת של אירועים ואני מאוד מודאגת. לסיפור הספציפי הזה אין כל כך משמעות, אבל זה כדור שלג שהולך ומתגלגל. אי אפשר לדעת מתי זה יתפוס תנופה, אבל אני חוששת שזה יקרה".

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי גינה את ההחלטה ואמר: "החלטת האגודה ללימודים אמריקנים אינה מבדילה ואף משלבת בין הבעת דעה פוליטית לבין עשייה מדעית. זהו אקט לא ראוי שלא מכבד את האגודה. לצערנו, בתקופה האחרונה אנו רואים דוגמאות רבות של עירוב הפוליטיקה עם המדע ואנו פועלים למגר תופעות אלו. הקורבן העיקרי הוא המדע האוניברסלי, זה שיודע בכל עת לחבר בין אנשים מעמים שונים, לאומים ודעות פוליטיות, ועליו להישאר כזה".