מה האחריות הפלילית של מי שהדביק ב-HIV?
חודש המודעות למחלת האיידס: החוק מאפשר לנשא לתבוע בגין הדבקה בעקבות רשלנות רפואית או מגע מיני. במקביל חלה עליו אחריות פלילית לנקוט בזהירות. והאם אפשר לתבוע רק בגלל החשש שנדבקתם?
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- העליון והנעל: סימן השאלה ברצח תאיר ראדה
- הפנסיה לא הספיקה לה: דרשה שהגרוש יעבוד
- רשות המסים נגד "חברות הארנק": מי ייפגע?
- די לבזבז: במקום מותרות - תחזירי את החוב
מגע מיני
הדרך הנפוצה ביותר להידבק בנגיף ה-HIV היא באמצעות מגע מיני לא מוגן. החוק בישראל מטיל אחריות פלילית על מי שגרם או גרמה להפצת הנגיף, אף אם עשו זאת בהתרשלות ולא בכוונה. המשמעות היא שאדם שיודע כי הוא נשא חייב לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע את הפצתו, בעיקר באמצעות שימוש באמצעי הגנה בעת קיום יחסי מין.
רשלנות רפואית
אופן הידבקות נוסף נגרם מרשלנות רפואית, בעיקר על ידי בדיקות או טיפול בציוד שלא חוטא כנדרש, או מקבלת עירוי דם הנושא את הנגיף. במקרים של רשלנות רפואית
שהביאה להידבקות ניתן לתבוע את בית החולים בתביעה נזיקית לקבלת פיצויים. יתר על כן, ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית גם אם הנבדק סבל וניזוק בנפשו כתוצאה מהחשש שהוא נדבק בנגיף.
כך למשל, ביוני 2012 עלה חשש בבית החולים בילינסון ש-162 מטופלים נבדקו במכשיר שלא עבר חיטוי כהלכה. לבסוף התברר למרבה המזל שאיש מהם לא נדבק, אולם בית המשפט קבע שכולם יפוצו על ידי בית החולים בגלל עוגמת הנפש.
רשלנות רפואית מתקיימת לא רק בשלב הטיפול שניתן לחולים, אלא גם בשלב האבחון של נשאי הנגיף. קרה בעבר שחולים עברו בדיקות שונות בבתי החולים, אך הרופאים לא בדקו אם הם נשאים של הנגיף אף שהיה סביר לעשות זאת. כתוצאה מכך, התעכב האבחון הקריטי של ההידבקות בנגיף והחולה לא קיבל את הטיפול הראוי בזמן.
הגנות
נשאי HIV זכאים להגנות בחוק שנועדו למנוע אפליה כלפיהם ואת הפיכתם למוקצים מהחברה. אדם שלא התקבל לעבודה בשל היותו נשא הנגיף, או עובד שהרעו את תנאי העבודה שלו בשל המחלה,
יכול להגיש תביעה על כך לבית הדין לעבודה. בנוסף, נשא הנגיף אשר נמנעה כניסתו למקום ציבורי, או שהופלה בקבלת שירותים או מוצרים בשל מחלתו, יכול לתבוע את מי שהפלה אותו.
חשוב לשים לב שבמקרים שבהם התקיימה אפליה על רקע זה ניתן לקבל פיצויים כספיים גם ללא הוכחת נזק. בהקשר זה, חוק זכויות החולה אוסר על אפליה בין חולים בקבלת שירות הרפואי. החוק אומנם לא מדבר במפורש על הטיפול בנשאי HIV או חולי איידס, אך ברי כי הוא נועד להגן על כל החולים.
בישראל חיים כמה אלפי נשאים שנדבקו בדרכים שונות. החברה חייבת להתמודד עם הסיכון הגלום בהתפשטות המחלה הן בהיבטים הרפואיים והן בהיבטים המשפטיים. יחד עם זאת, האחריות החברתית מחייבת גם את ההגנה על אלה שנדבקו ונאלצים להתמודד איתו בחיי היום יום.
- עו"ד ענת קאופמן היא בעלת משרד העוסק בתביעות נזיקין וביטוח
לפנייה לכתב/ת 
