"ראיתי את הרב אלון מנשק נער במכונית"
היום ייגזר דינו של אחד הרבנים האהובים בציונות הדתית, וכעת מפורסמים פרטים חדשים מהכרעת הדין, שחושפים את דפוס ההתנהגות. אחת העדות במשפט סיפרה כי לפני 12 שנים ראתה את הרב ברכבו מתנשק ומתחבק עם נער בן 15. אלון במשפט: "למה שאושיב נער על הברכיים? הוא מפגר?"
יום הדין של הרב הפופולרי: ארבעה חודשים לאחר שהורשע בשתי עבירות של ביצוע מעשים מגונים בכוח בצעיר בן 17, יגיע היום (יום ד') הרב מוטי אלון לבית משפט השלום בירושלים, ושם יינתן גזר דינו. יממה לפני גזר הדין התיר בית המשפט לפרסם פרטים חדשים מהכרעת הדין שחושפים את דפוס ההתנהגות של הרב ואף מחזקים את הרשעתו בעבירות נגדו. ר"מ, עובדת סוציאלית, סיפרה מעל דוכן העדים כיצד צפתה ברב מנשק ומחבק נער במכוניתו. המקרה אינו נכלל בכתב האישום, אך העדות נמצאה אמינה על-ידי בית המשפט.
התובע במשפט, עו"ד שגיא אופיר מפרקליטות מחוז ירושלים, דרש מבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש להטיל על הרב אלון יותר משנת מאסר בפועל. בסביבתו של אלון מעריכים ומקווים שייגזרו עליו עבודות שירות, והוסיפו שבכל מקרה מתכוונים לערער על הכרעת הדין.
במהלך המשפט העידה ר"מ, עובדת סוציאלית, והיא סיפרה מעל דוכן העדים על אירוע בספטמבר 2001. באירוע לכאורה היא ראתה את הרב אלון, ששימש באותו זמן כמנהל בית הספר חורב, מתנשק ומתחבק עם נער ברכב. היא הגיעה לירושלים באותם ימים מהקיבוץ שבו גדלה כדי לעבוד בניקיון בתים. בבית המשפט היא סיפרה כי באותו לילה היא הייתה בדרכה לנקות בית בסמוך לביתו של אלון, ושם ראתה את רכבו ובו נער כבן 15, והנאשם עמד מחוץ לרכב ושוחח עם אדם אחר.
היא נכנסה לבית לקחת את כלי הניקוי, וכשיצאה היא ראתה את אלון והנער מתנשקים. העדה תיארה כי בתחילה חשבה שמדובר באשתו של הרב, ולאחר מכן עלה בה חשש שמדובר בנער. היא יצאה שוב כדי להסתכל והסתתרה מאחורי שיחים. בצפייה השנייה היא קיבלה אישור לחשש שלה כי אכן מדובר בנער.
"היא ראתה התגפפות, חיבוקים וליטופים, אנשים בסערת רגשות, ראשיהם נפגשים, ראש אחד מונח על ראש אחר וידיים נשלחות", נכתב בהכרעת הדין. ר"מ הוסיפה כי לאחר כעשר דקות, השניים יצאו מהרכב, וכשיצאו היה לה ברור שמדובר בנער, לאחר שראתה כי הוא מסדר את הכיפה על ראשו.
מזועזעת מהמראות מיהרה ר"מ לתעד את האירועים על כתב כדי שלא תשכח שום פרט. כמה ימים לאחר האירוע התקשרה העדה למי ששימשה כפסיכולוגית שלה בעבר והתייעצה איתה לגבי המקרה, וציינה שמדובר ברב מהציבור הדתי ללא אזכור שמו של אלון.
לאחר כשבועיים התקשרה אליה הפסיכולוגית ואמרה לה כי זימנה את הרב ואשתו לשיחה. לדבריה, אלון אמר שמדובר בנער נסער והוא בסך הכול הרגיע אותו. העדה אמרה מעל דוכן העדים כי מאותו רגע היא סמכה על דעתה של הפסיכולוגית ו"סגרה את הסיפור" מבחינתה. רק לאחר הפרסומים בכלי התקשורת על מעשיו של אלון פנתה ר"מ באמצעות מכרה שלה לפרקליטות ולמשטרה.
השופטת: "תיאור מפורט שלא ניתן לערער עליו"
סגנית נשיא בית המשפט, חגית מאק-קלמנוביץ', קבעה בהכרעת הדין כי לא ניתן לערער על אמינות העדה. "התיאור המפורט, הכללת רגשותיה ותגובותיה, מצביעים על סערת רוחות אמיתית ותורמים לאמינות העדות. התיאור המפורט שסיפקה העדה (המסמך שכתבה על דפי נייר בליל המקרה) אינו מתיישב עם האפשרות שמדובר במסמך מפוברק", ציינה השופטת והוסיפה: "תיאור הרכב של אלון, כולל צבעו והעובדה שהעדה ציינה שמדובר ברכב שכור, מקשה להעלות על הדעת כיצד יכלה העדה לשחזר פרטים אלו לקראת עדותה".
צוות ההגנה של אלון ניסה להפריך את דברי ר"מ ושאל אותה לגבי העדות, שבה סברה שברכב נמצאת אשתו של הנאשם ולא נער. "חלק מסוים בתוכי אומר לי שאני זוכרת שראיתי שם נער, וחלק אחר אומר טוב, זו כנראה אשתו. שני החלקים האלה התקיימו", אמרה ר"מ בחקירה הנגדית.
הפסיכולוגית, שייסדה את מרכז הסיוע לנשים דתיות שעברו תקיפה פיזית או נפגעות תקיפה מינית, פנתה ביוזמתה לפרקליטות ומסרה גרסה זהה. היא סיפרה כי בפגישתה עם אלון הוא טען כי היה עם תלמיד שאביו נפטר והיה במצוקה. גם אשתו של אלון, חני, אישרה שהיה בניחום אבלים. לטענתה, היא הציעה לאלון לערוך תקנון אתי כדי שהרב לא יעשה דברים שאנשים יכולים לפרש בצורה לא נכונה, והרב הסכים.
צוות ההגנה של אלון, בראשות עו"ד אשר אוחיון, דחה את העדויות וטען כי ישנם פערים של ממש בין עדותה של ר"מ לבין עדות הפסיכולוגית. השופטת מאק-קלמנוביץ' הדגישה כי הפערים שעליהם הצביע צוות ההגנה אינם משמעותיים. זאת במיוחד לאור העובדה שהעדויות נמסרו שנים כה רבות לאחר האירוע. שתי העדויות, קבעה השופטת, תואמות ומשלימות זו את זו. "כל אחת מהן פנתה מיוזמתה למשטרה ולפרקליטות וכל אחת מהן לא הכירה את א' (הנער המרכזי בפרשה)", כך מאק-קלמנוביץ'.
אלון על הושבת נער על ברכיו: "מה, הוא מפגר?"
בהתייחס לעדותה של ר"מ סיפר הרב אלון כי לקח את הנער "טרמפ" וישב עמו במכוניתו בחניית ביתו. לדבריו, הוא לא הציע לנער להיכנס לביתו כדי לא לגרום לו אי-נעימות ולא להכביד על בני הבית. אלון העיד כי אינו זוכר אם הניח את ראשו של הנער על כתפו ואם נשק לראשו. לטענתו, "99% שעשה כך". אלון סיפר כי ראה את המעקב שביצעה אחריו ר"מ כ"עלבון צורב וחילול הטוהר".
לגבי עדותה של הפסיכולוגית הסכים אלון לכל עדותה מלבד שני דברים. לטענתו, התקנון שהוזכר בדבריה "לא היה ולא נברא".
במהלך עדותו נשאל אלון על יחסי הקרבה עם תלמידיו ועל יחסיו עם המתלוננים. כשנשאל על גבולות המותר והאסור ביחסיו עם תלמידיו ענה אלון: "זה לא רק מתקבל על הדעת, זה הבל ורעות רוח ושקר מתועב מסיבה פשוטה. אני לא אקח נער מבוגר ואושיב אותו על ברכיי. מה, הוא מפגר?" תקף אלון. בהמשך הוסיף כי "נשיקה לכמה דקות היא מוזרה מאוד וחריגה, וברור שחיבוק לכמה דקות הוא בכלל לא חריג. ישיבה על ברכיים מבחינתי לא קיימת".
בכתב האישום נכתב כי א', הנער המרכזי בפרשה, פנה אל הרב אלון בעקבות המלצה של חבר. בפגישתו עם הרב אלון, כך סיפר הנער, התיישב הרב צמוד אליו באופן שהסב לו אי-נוחות, וליטף אותו בפניו ובמקומות שונים בגופו מעל לבגדיו. א' ניסה להתנגד, אולם אלון המשיך ללטפו ואמר לו כי הוא מתוח.
בשלב מסוים קירב את פניו לאלה של א' ונשק עליהן למשך זמן ממושך. בתום דקות רבות שילח אותו לדרכו. כחודשיים לאחר מכן, לפי האישום, הזמין אלון את א' להתלוות אליו לבית המדרש וחיבק אותו. א' לא התנגד, ולאחר שאלון סגר את הדלת, הוא הצמיד אותו אליו, הושיב אותו על ברכיו בכוח והתחכך בו לשם גירוי מיני.
הרב אלון הכחיש את תיאוריו של א', הן במשטרה והן בבית המשפט. באמצעות בא כוחו, עו"ד אשר אוחיון, טען הרב כי המתלונן סובל מבעיות נפשיות, והוא נוטה להזיות ולעיוותים של המציאות, ולכן הוא פירש באופן מוטעה את התנהגות הרב עמו. אלון טען גם כי ההתנהגות שלו לא חרגה מהנורמות המקובלות. הוא ציין כי איננו זוכר את המפגשים עם א', נוכח חלוף הזמן ואלפי המפגשים שקיים במשך 30 שנות פעילותו.
הוא ציין כי אם המפגשים התקיימו, ייתכן שחיבק וליטף את פניו של א', כפי שנהג לאורך השנים כלפי מבקשי עצתו, אך עשה זאת ללא כל כוונה מינית, וכך גם לגבי יתר המעשים שיוחסו לו.
השופטת ציינה כי הוא "דוחה מכול וכול" את גרסת הרב וכי היא אינה מעוגנת במציאות. "עדותו של א' מהימנה בעיניי. הסיפור שלו ברור, קוהרנטי, בעל היגיון פנימי", היא ציינה, והוסיפה כי השתכנעה מתיאוריו המפורטים של א'.
במקרה נוסף שמתואר בהכרעת הדין המקוצרת שפורסמה אתמול, נכתב על שני מעשים דומים לכאורה שביצע הרב בנערים אחרים, שאינם כלולים בכתב האישום. אחד הנערים האלה, שהתבגר מאז, העיד על מעשים בעלי "קווי דמיון", כך לפי השופטת, למעשים שבוצעו בא' לפי כתב האישום.
אחד משני המקרים בעלי "קווי הדמיון" נגע למ', שאף הגיע והעיד במהלך המשפט כעד תביעה. לדבריו, המעשים בוצעו כשהגיע אל הרב אלון במהלך לימודיו במוסד שניהל הרב. סנגורו של הרב אלון התנגד לעדות וטען כי אין מדובר במעשים דומים וכי מ' נהג להתייעץ עם הרב במשך שנים רבות לאחר המעשים שאליהם הוא מתייחס, והוא הגיע להעיד רק בעקבות הפרסום התקשורתי.
השופטת ציינה כי מ' היה עקבי בדבריו וכי אלה היו משכנעים. לדבריה, עדותו של מ' מעידה על כך שהיחסים בינו לבין הרב חרגו מהמתחם הלגיטימי, והפרסום גרם לו להבין את התמונה המלאה ולומר את הדברים בקול.
בהכרעת הדין המקוצרת מצוין כי רבים העידו לטובת הרב והעידו על היחס החם והסיוע שנתן לרבים. חלק מעדי ההגנה ציינו כי הרב אלון היה תמיד מוקף באנשים, וכי הדלת שלו הייתה כמעט תמיד פתוחה. לדברי העדים, האפשרות שישב בחדר סגור בלי אפשרות שמישהו ייכנס בכל זמן נתון, היא קלושה. השופטת ציינה מול אלה כי נוכח כך שהרב נהג לחבק רבים, ייתכן שהרואה את המעשים לא ישים לב לפרטים, וכן כי "על מנת לאפשר מצבים כאלה אין צורך במצב קבוע של דלת סגורה. די בהזדמנויות הנוצרות מפעם לפעם שהנאשם יכול לנצלן".
לפנייה לכתב/ת 
