שתף קטע נבחר

"הסברתי שיש לאמא חברה שהבטן שלה מקולקלת"

שרת הבריאות הודיעה שתפעל לשינוי הליך הפונדקאות כך שגם זוגות הומואים ייהנו ממנו, אך כיצד מתמודדות הנשים שמאחורי החוק עם הצורך להסביר את ההחלטה שלהן לסביבה - ולמסור את הילד שנשאו ברחמן תשעה חודשים? שתי נשים שילדו עבור זוגות חשוכי ילדים מספרות על ההתלבטויות

להסביר למשפחה, להסביר לחברים - וגם לעצמך: לא תמיד קל לנשים המשמשות אימהות פונדקאיות להסביר לסביבה את המעשה שבחרו לעשות, ולעתים הן צריכות לנמק זאת תוך כדי שהן פותרות עדיין את הלבטים בינן לבין עצמן.

 

"כנות היא מילת המפתח", אומרת דנית (שם בדוי), בת 34 מהצפון, אשר ילדה לפני חודש בן עבור זוג חשוך ילדים. "התייעצתי עם הפסיכולוגית של בית הספר, וזה עבר לילדים בצורה הכי חלקה וטבעית שאפשר. סיפרתי להם שאני בהריון רק כשהבטן יצאה, הסברתי שיש לאמא חברה שהבטן שלה מקולקלת ושאני שומרת לה על התינוק אצלי בבטן".

 

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

 

עוד על פונדקאות:

 

זאת פשוט עבודה

כששלושת הילדים של דנית, בני חמש עד עשר, שאלו לגבי המסירה של התינוק, היא הסבירה להם שמדובר בתינוק ששייך לזוג אחר. היא רק תלד אותו ותיתן להם, אמרה לילדים. "לא הייתי צריכה לקיים שיחות נוספות", היא אומרת, "ובשום שלב הם לא ביקשו לשמור את התינוק. הם יודעים שלנו במשפחה יש שלושה ילדים ושאני עושה את זה בשבילם".

 

-למה החלטת להפוך לפונדקאית?

"התגרשתי לפני שנתיים וחצי, והרעיון עלה בגלל המצב הכלכלי. חשבתי על זה עוד ועוד, וכשהילדים הגיעו לגיל המתאים הלכתי על זה עד הסוף. הלבטים בדרך היו קשורים רק לאופן שבו אסביר הכל לילדים. לי היה ברור שאני הולכת על זה, רק חיכיתי לתזמון הנכון.

 

"נכנסתי לאינטרנט, קבעתי פגישה במרכז 'חיים חדשים' ופגשתי את עו"ד סיגל רוסק גיסין ואת עו"ד תמר רובינשטיין המדהימות שליוו אותי בתהליך. בגלל בדיקות שהייתי צריכה לעשות זה קצת התעכב, אבל תוך חצי שנה כבר נכנסנו לתהליך וביצענו החזרה של עוברים. בהחזרה הראשונה נכנסתי להריון, ומשם הכל התגלגל".

 

-איך הגיבו הילדים שלך כשילדת?

"הראיתי להם תמונה של התינוק והם שמחו מאוד. חודש לפני הלידה עשינו גם פגישה עם ההורים, והכל היה בהתנהלות הכי כנה ופתוחה. לא הסתרנו כלום".

 

-לא פחדת להיקשר לתינוק?

"עוד לפני שהכרתי את הזוג הבטחתי לעצמי שהקשר איתם יהיה רק סוג של עבודה. לא רציתי להתחבר אליהם יותר מדי, אבל כבר בפגישה הראשונה עם הזוג הבנתי שמבחינתי הקשר הזה יכול להימשך הלאה. זה יותר מאחות, זאת קרבה מיוחדת. אנחנו בקשר גם עכשיו והם שולחים לי תמונות של הבן.

 

"מתחילת התהליך עשיתי סוויץ' בראש כדי להסביר לעצמי שהתינוק לא שלי ושאני בסך הכל מין מחסן. יש לי את שלושת הילדים שלי, והוא כמו אחיין או משהו כזה. זה מרגש אותי בשבילם. אנשים סביבי חששו, אבל לא קרה כלום אחרי הלידה. אפילו לא בכיתי. ראיתי אותו ואני עוד אראה אותו בעתיד - והכל בסדר".

 

"צריך סוג של אומץ"

בתהליך הפונדקאות נושאת האישה עובר שנוצר מזרע של גבר שאינו בעלה ומביצית שלה או של תורמת ביצית אנונימית, כפי שנעשה היום ברוב המקרים. הזרע מופרה, והעוברים מוחזרים לרחמה של הפונדקאית.

 

כדי לשמש כפונדקאית, על האישה להיות בריאה ללא מחלות רקע ורצוי ללא נטילת תרופות קבועות או עודף משקל משמעותי.

 

על פי החוק בישראל, שהוסדר בשנת 1996, פונדקאיות יכולות להיות נשים בגילאי 39-22 בכל סטטוס זוגי שהוא, ועליהן להיות בעלות ילד אחד לפחות משלהן, שנולד לאחר הריון ולידה תקינים וללא סיבוכים. בימים האחרונים הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן כי היא מקדמת שינוי דרמטי בחוק, אשר יאפשר גם לזוגות הומואים להפוך להורים באמצעות פונדקאית - בישראל.

 

"אני מאחלת לכל הנשים שחושבות על פונדקאות שייכנסו לזה בלב שלם", אומרת דנית. "זה דבר מרגש, מצד אחד את נותנת חיים לאנשים ומצד שני ממלאה את הצרכים שלך. אם הפונדקאית חזקה מספיק היא יכולה להיכנס לזה בעיניים עצומות, ואם היא חלשה היא לא אמורה להיות במקום הזה. זה מצריך סוג של אומץ. צריך לעשות כאמור סוויץ' במוח - וזה עובד. אני נכנסתי לזה כמו גדולה מהיום הראשון, וזה משהו אלוהי. אני לא יכולה לתאר את זה במילים".

 

-הפונדקאות השתלמה לך כלכלית?

"זה מילא את מה שהייתי צריכה, ואם הייתי יכולה לעשות את זה שוב הייתי עושה. זה סכום קבוע שרוב הפונדקאיות מקבלות, והוא תלוי גם במספר העוברים, בסוג הלידה וכן הלאה. הסכום כיבד את המעמד ואת מה שציפיתי לו, לא פחות ולא יותר. ייחלתי לעצמי ולהם שיהיו תאומים, לא בגלל הכסף - כי זה מוסיף 'רק' 15,000 שקל, אלא בשביל הזוג".

 

הסתירו את ההריון מחברים

אנה (שם בדוי), בת 38 מהצפון ואמא לילד בן 13, ילדה לפני חודשים ספורים זוג תאומות לזוג אשר עבר הפלות וקשיים רבים בניסיונות להביא ילד לעולם. גם היא, כמו דנית, פנתה למסלול הפונדקאות מסיבות כלכליות. "היו לנו משכנתא וחובות", היא מספרת בראיון ל-ynet, "וחשבתי איך אפשר להרוויח כסף ולעזור למישהו באותו הזמן.

 

"בהתחלה בעלי לא הסכים, כי הוא חשב שזה עניין רגשי מאוד ושלא כולם יבינו. מדי פעם המשכתי להעלות את הנושא, ובזמן האחרון היו לנו חובות גדולים מאוד והוא הבין שאין ברירה. ראיתי בעיתון מודעה של תמר וסיגל ממרכז 'חיים חדשים' והתקשרתי, והן ליוו אותי בתהליך".

 

-אילו התלבטויות היו לך לפני שהחלטת?

"פחדתי שאיקשר לתינוק ולא ידעתי איך אסביר את העניין למשפחה ולחברים, אבל עשיתי שינוי בראש כדי להבין שמדובר בסוג של עבודה שבסופה ארוויח הרבה כסף".

 

-איך הגיבו החברים כשסיפרתם להם?

"חצי מהחברים שלנו עדיין לא יודעים. עם אלה שגרים רחוק לא נפגשנו בזמן ההריון, וסיפרנו רק לחברים שגרים קרוב. לבן שלי הסברנו את העניין הכלכלי ואת העובדה שאנחנו עוזרים לזוג בלי ילדים".

 

-שמחת כשגילית שמדובר בתאומות?

"בהתחלה זה היה מפחיד, כי אני נמוכה וקטנה ופחדתי שיהיה לי קשה, אבל בסוף הכל היה בסדר ואני גאה בעצמי שעברתי את זה. שמחתי גם על זה שנקבל יותר כסף. אמנם עברתי ניתוח קיסרי והיו כאבים, אבל נפשית עברתי הכל קל".

 

גם אנה אינה מהססת להמליץ לנשים לשמש כפונדקאיות. "אם את צריכה כסף ורוצה לעזור למישהו שאין לו ילדים - לכי על זה", היא אומרת, "אבל תכניסי לעצמך לראש שאלה לא תינוקות שלך אלא סוג של עבודה שלא מתרגשים ממנה. חוץ מעניין הכסף מדובר בחוויה טובה שלא שוכחים כל החיים. אם הייתי צעירה יותר, הייתי עושה את זה שוב".

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
"מצד אחד את נותנת חיים לאנשים ומצד שני ממלאה את הצרכים שלך"
צילום: shutterstock
מומלצים