תיק (רופף) ברבי: כך קרס האישום בהריגה
העד שסיפר כי הדורס שתה מים, הסברה לנסיעה במהירות מותרת והעדות שבלמה הוכחה לחצייה ברמזור אדום. כך חזרה בה התביעה מאישום ההריגה. סנגורו של ברבי: "ההסדר לא עושה חסד, זה על גבול תאונה בלתי-נמנעת"
"ברור היום שמראש לא היו צריכים ללכת על הריגה, מלכתחילה טיפסו באמת על עץ גבוה ומנסים לרדת ממנו במקסימום שאפשר". השופט בדימוס שלי טימן לא הופתע מהפרסומים בדבר הסדר הטיעון המתגבש בעניינו של שושן ברבי, שדרס למוות באוגוסט 2012 שלוש נשים ונמלט מזירת התאונה. הפרקליטות וסנגוריו של הדורס מנהלים משא ומתן שבסופו יימחק האישום נגד ברבי בהריגה ויומר בסעיף של גרימת מוות ברשלנות. עבירת ההפקרה תישאר על כנה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
עיריית ירושלים: הלימודים מחר יתקיימו כרגיל
היועמ"ש וינשטיין: לא אערער על זיכוי ליברמן
מלכתחילה התלבטו בפרקליטות אם התיק שהובא לפתחם יכול להחזיק סעיף של הריגה. התביעה חשבה שניתן יהיה להוכיח במהלך המשפט כי ברבי נהג בזמן התאונה בשכרות ואף נסע במהירות גבוהה מהמותר ובשל כך הועלתה הסברה שאפשר לכוון את האישום כמה שיותר גבוה. אלא שבמהלך דיוני המשפט אותה סברה קרסה. העדים שעלו לדוכן גרמו לשופטת ורדה מרוז להעיר שמדובר בתיק של גרימת מוות ברשלנות.
אחד מעדי התביעה שהתייחס לנושא שתיית האלכוהול טען כי ברבי שתה מים. לעניין המהירות הגבוהה מהמותר לא נמצאו ראיות תומכות, ובוחן התנועה הציג בעדותו חוות דעת שלפיה הסיכוי שברבי חצה אור אדום לפני שדרס למוות את אלכסנדרה רובינוב (66), סבטלנה יגודייב (56) ובתה שושנה יגודייב (25), קלוש ביותר.
התאונה המחרידה והתנהלותו של ברבי שנמלט מהזירה ונתפס רק לאחר שלושה ימים של חיפושים, יצרו רושם שמדובר בתיק חמור מאוד שייגמר בהרשעה בהריגה. בסופו של דבר דיני הראיות הם אלה שמכריעים בסיס לכתב אישום, הרשעה וגזר דין. במציאות המורכבת של תיק ברבי ניתן לומר שאין די ראיות כדי להרשיעו באופן חד משמעי בהריגה.
סנגורו של ברבי, עו"ד מוטי כץ, הסביר כי כמה נקודות בעייתיות הן אלה שצפויות להפחית את סעיף האישום נגד מרשו לגרימת מוות ברשלנות. "במשפט לא הוכח שמהירות הרכב עלתה על 60 קמ"ש", ציין עו"ד כץ. "ליתר דיוק, לפי מומחה התביעה זהו המקסימום שניתן לקבוע לפי הנזקים ברכב שמתאימים למהירות זו. בנוסף, שדה הראייה היה מוגבל ביותר וכמו כן הוכח במשפט פוזיטיבית לפי מומחה הרמזורים של התביעה, שהולכות הרגל חצו את מעבר החצייה באדום ואילו הנאשם חצה בירוק".
עו"ד כץ הדגיש כי "בניגוד למה שפורסם בתקשורת, הנאשם לא תועד שותה את כמויות האלכוהול שיוחסו לו בכתב האישום. לפי עדויות עדי התביעה, הנאשם לא היה שיכור ולפי הנתונים שהוכחו במשפט, כמות האלכוהול בדמו לא עברה על המותר בחוק, דהיינו לא מעל 50 מיליגרם".
באשר לטענה שלפיה שלוש הקורבנות חצו את הרמזור במעבר החצייה באדום אמר סנגורו של ברבי כי "היו שלושה עדים שעמדו בכל צדדי הצומת וכל אחד מהם ציין איזה רמזור היה אצלו בצומת. אלה עדים אובייקטיבים ולא קשורים לנאשם. לוקחים את הנתונים האלה ומעמידים אותם מול תוכנית הרמזורים, מחשבים שאת הזמן שהן שהו במעצר החצייה ובהסתברות של 99.99 אחוז מתקבל שהן עברו באדום והוא בירוק".
עו"ד כץ הוסיף כי "בנסיבות האלה העסקה לטעמי לא עושה חסד עם הנאשם כי בנתונים כאלה זה על גבול תאונה בלתי-נמנעת לחלוטין. האיחור בתגובה שמייחסים לנאשם, גם לפי נתוני עדי התביעה, מגיע לסדר גודל של שברירי שנייה. הביקורת על העסקה היא מתלהמת ובלתי מוצדקת. מלכתחילה התביעה התלבטה טרם הגשת כתב האישום אם להאשים בהריגה, ורק כתוצאה מלחץ של גורמים חיצוניים הביאה להגשת כתב אישום כפי שהוגש".
לדברי עו"ד כץ, בית המשפט היה זה שהעיר לתביעה בנוכחות משפחות הקורבנות כי הוא לא רואה כיצד ניתן יהיה להוכיח נהיגה בשכרות ואת עבירת ההריגה. "אחרי שמיעת שני המומחים המרכזיים מטעם התביעה, לא נותר כבר שום ספק ולכן התביעה עשתה משהו שחובתה לעשות על פי דין. מדובר בעסקת טיעון לאחר שמיעת עשרות עדים וניתוח מעמיק של הראיות לעיני כל מי שנכח באולם ולא משהו שנעשה במחשכים ובמסתור".
"מרשי מצטער על תוצאות התאונה"
ואיך מגיב ברבי עצמו להתפתחויות? לדברי עו"ד כץ, "כרגע עוד לא הגענו לניסוח הפרטים הקטנים ולכן נכון לרגע זה לא נחתם שום הסדר. מרשי מצטער מאוד על תוצאות התאונה, אבל מה שיוחס לו בכתב האישום לא תואם את המציאות באופן קיצוני".
פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, התייחס לנושא מעמד נפגעי העבירה בעת גיבוש הסדר טיעון. לדבריו, "לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, קיימת חובה להתייעץ עם הנפגעים לפני שמחליטים על הסדר טיעון, אך אין חייבים להחליט לפי עמדתם. לאחר הבעת דעתם, הפרקליטות חופשית להחליט כרצונה".
השופט בדימוס שלי טימן, שלא הופתע מההתפתחויות בעניינו של ברבי, אמר בנוגע לנאשם כי "צריך להיות ברור שהאיש הוא לא נחמד, כלומר הוא איננו נורמטיבי. הוא עשה תרגילים, הפקיר נשים שפגע בהן, הוא נעלם לכמה ימים באופן שאי אפשר היה לבדוק אם יש אלכוהול בדמו או לא. כרגע, כנראה חוץ מאיזושהי תמונה שבה הוא שותה משהו, ולא ברור אם זה גזוז, אין לפרקליטות שום דבר".
טימן ציין עוד כי "אם הנאשם אכן נהג מהר, זו באמת גרימת מוות ברשלנות, כי צריך לנהוג לאט ולשים לב למעבר החצייה, אבל כדי להוכיח הריגה, אדם צריך להיות מודע, לנחש או לתאר
לעצמו את התוצאות הטראגיות. כלומר, אם היו מצליחים להוכיח שהוא נהג תחת אלכוהול, או שעבר באדום, זו הייתה הריגה. המוזיקה שהייתה והיעלמותו אינם עוזרים לתביעה ואני חושב שמראש העץ היה גבוה מדי. הפרקליטות נתנה את הרושם שיש לה ראיות. מסתבר שאין להם".
על ההבדל הדק שבין אישום בהריגה לאישום בגרימת מוות ברשלנות ציין השופט בדימוס טימן כי "אדם שנוסע למשל ברחוב פרויד בחיפה או בירידות לים המלח במהירות 200 קמ"ש ייאשם בהריגה כי הוא צריך היה לצפות שיקרה משהו. אדם שנוסע תחת השפעת סמים או אלכוהול צריך לצפות שיקרה משהו, וזה מספיק מבחינת המחשבה הפלילית להריגה, שעונשה הוא 20 שנה. גרימת מוות ברשלנות יכולה להיעשות גם על ידי האדם הכי נחמד בעולם - פשוט לחץ יותר מדי על הגז, עשה זאת בהיסח דעת או הסתכל בטלפון".
לפנייה לכתב/ת 
