ביה"ד הארצי לעבודה: נילי ארד פרשה, יגאל פליטמן נכנס

השופטת נילי ארד סיימה היום (ה') את תפקידה כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בטקס חגיגי בירושלים, לאחר שלוש שנים בתפקיד. במקומה יושבע לתפקיד נשיא בית הדין השופט יגאל פליטמן, ששימש עד כה כסגן הנשיא.

• עוד כתבות בערוץ קריירה
  

ארד פורשת לגמלאות עם הגיעה לגיל 70 - גיל הפרישה הקבוע בחוק לשופטים. הנשיא הנכנס, השופט יגאל פליטמן (65), מכהן כשופט בבית הדין לעבודה מזה 25 שנים ובתפקיד סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה החל ממרס 2011. לתפקיד סגנית נשיא בית הדין תמונה שופטת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט לבנה.

"היום הזה אני מסירה מעל כתפי את הגלימה ונפרדת מכס השיפוט", אמרה ארד בדברי הפרידה שנשאה. "ראיתי עצמי חוליה בשרשרת פסיקתם של הנשיאים והשופטים שקדמו לי, ובפיתוחה על ידי חבריי השופטים מאז ועד היום. בדרך זו, המשכתי, כמיטב יכולתי, בעשיית הדין והצדק, תוך הנחלת נורמות על דרך הפיתוח והצמיחה, בהתאמה למציאות החיים ולשינויים המתחוללים כל העת בהליכות חיינו, ובמיוחד ביחסי העבודה במשפט הפרטי והקיבוצי, שהם מתמשכים ודינמיים על פי מהותם".

היוצאת והנכנס: השופטת נילי ארד והשופט יגאל פליטמן(צילום: אוהד צויגנברג)

ארד הוסיפה כי "ראיתי להמשיך בפיתוח הלכות חובת השימוע וזכות הטיעון ויישומן בתחום משפט העבודה; בהתוויית מימוש הזכויות המוקנות לתושב ולאזרח לפי חוק הביטוח הלאומי על מגוון פניו, ולפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, באמצעות ועדות החריגים של קופות החולים; בהגנה על כבודם וזכויותיהם של החלשים בחברה, בהם העובדים הזרים ונשים קרבנות סחר.

"במשפט הקיבוצי ייחסתי חשיבות להקפדה על ערך השוויון, הערבות ההדדית והפרטיות, לזכות היסוד של התארגנות עובדים, לזכות היסוד הקנינית של המעסיק במקום העבודה וזכות הניהול הקנויה לו כפועל יוצא מכך. זאת, מתוך ששילוב הזכויות הללו והאיזון ביניהן, נושא עימו תרומה של ממש למעסיקים לעובדים ולהתנהלות מקום העבודה. ואכן, זה עתה התבשרנו, כי נחתם הסכם קיבוצי בחברת פלאפון, אשר כהגדרת הצדדים לו "משפר את תנאי השכר תוך שמירה על גמישות ניהולית". ויהא זה שכרנו בעמלנו".

עוד ציינה ארד, כי "ההידברות והקשב האמיתי לצרכי האחר, היא ראשיתו של פתרון בדרכי שלום. בהתאם לכך, פיתחנו והרחבנו בבית הדין לעבודה על ערכאותיו, את הליכי הפישור והגישור, ככלי לעשיית הדין בסכסוכי היחיד, במהירות ביעילות, ובהשגת הסכמה ושיפור השיח בין הצדדים.

עיקרים אלה עמדו לנגד עיני אף בבירור הסכסוכים הקיבוציים... רק משהגיעו הצדדים למבוי סתום ובאין ברירה, נדרשנו לפסיקה לדין".

מדיניות של "שפיטה במקום שביתה"

הטקס נערך במעמד נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, ובהשתתפות שרת המשפטים ציפי לבני; פרקליט המדינה שי ניצן; הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם; יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכלים צביקה אורן ויו"ר ההסתדרות הנכנס - אבי ניסנקורן.

נכחו בטקס: מבקר המדינה יוסף שפירא ונשיא ביהמ"ש העליון אשר גרוניס(צילום: אוהד צויגנברג)

הנשיא הנכנס, יגאל פליטמן, אמר כי ארד קידמה את השמירה על זכויות הפרט של העובד, שהיא קבעה שצריכה להיות עילת פיטורין אמיתית ודאגה לשמירה על חופש ההתארגנות. עוד הוא ציין כי בית הדין שלה דגל "בשפיטה במקום שביתה".

אורן אמר כי "לא צריך להתעלם מהעובדה שמעסיקים מרגישים שנוטים יותר לטובת העובדים, אני לא בטוח שזה נכון אבל בית הדין לעבודה צריך להתייחס גם לפניות מעסיקים". ניסנקורן ציין, כי "גם להסתדרות יש ביקורת לפעמים על החלטות שיפוטיות של המוסד הזה, אבל בסופו של דבר הוא הוכיח את החיוניות שלו בישראל. אנחנו לא נאפשר פגיעה במוסד הזה. הניסיון לפגוע בסמכויותיו הוא לא דמוקרטי".

הרביעית בתפקיד

ארד נולדה ב-1943 בישראל וסיימה את לימודי התיכון בקריית חיים. ב-1976 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר שהוסמכה ב-הוסמכה כעורכת דין, החלה לעבוד כשכירה המתמחה בעיקר בתחום הנזיקין והביטוח.   

ב-1983 החלה לעבוד בפרקליטות המדינה, שם ניהלה את מחלקת הבג"צים ובהמשך שימש כמשנה לפרקליטת המדינה בתחום החוקתי-מינהלי. ב-1996 מונתה לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים ובשנת 2000 מונתה לשופטת בבית הדין הארצי לעבודה.

באוקטובר 2009 מונתה לסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, ובנובמבר 2010 נבחרה להיות נשיאת בית הדין – האדם הרביעי בתפקיד מאז הקמת בית הדין ב-1969. בתקופת כהונתה נרשמו מספר פסיקות תקדימיות בתחום יחסי העבודה בישראל, לצד פסיקות שנקטו בקו פשרני, במסגרתו נשלחו הצדדים למשא ומתן.

בין הדוגמאות הבולטות כלולים פסק הדין התקדימי בפרשת פלאפון, שאסר על מעסיקים להתערב בכל דרך שהיא בהתארגנות ראשונית של עובדים. פסק דין נוסף הוא זה שניתן בפרשת מחסני חשמל - שאפשר להסתדרות להקים בה ועד עובדים. על פי ההחלטה, הרשת אינה יחידת מיקוח נפרדת משתי הרשתות האחיות שלה - ביג סנסור ושקם אלקטריק, וכי על מנת לקים ועד - ההסתדרות צריכה להשיג את החתימות של שליש מהעובדים בכל 3 הרשתות. נגד שני פסקי הדין תלוי כיום בג"צ.

בשביתת הרופאים והמתמחים ב-2012 - קבעה ארד תקדים כשפסלה פעמיים את ההתפטרות של מאות מתמחים, בנימוק שזה צעד ארגוני בלתי חוקי המשול לשביתה ללא אישור. בשביתת הרכבת ב-2011 קבעה, כי אף שמדובר בעילת שביתה לגיטימית - השביתה אינה מידתית וניתן נגדה צו מניעה.

בחלק ניכר מהסכסוכים שלחה ארד את הצדדים להידברות. כך למשל בשביתת עובדי הקבלן ב-2011, בסכסוך הנתבים בנמל אשדוד, בשביתת עובדי חברת החשמל במחאה על קידום הרפורמה ובסכסוך "השמיים הפתוחים" - אז מנעה ההידברות שביתה בשדה התעופה. 

ארגוני המעסיקים טענו מצידם, כי פסיקות בית הדין בתקופתה של ארד, הקצינו את המגמה של קודמיה בתפקיד ונטו יתר על המידה לטובת העובדים. כך למשל, נשיא איגוד לשכות המסחר טען בעבר, כי פסיקות בית הדין "הפרו את האיזון בין זכויות העובדים למעסיקים". 

פליטמן: צנוע ומקצועי

פליטמן, שיחליף את ארד בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, נולד ב-1948, בשנת 1973 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית וב-1974 הוסמך כעו"ד. בשנים 1988-1975 עבד במוסד לביטוח לאומי, שם שימש כמנהל לשכה משפטית. ב-1988 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ב-1997 מונה לנשיא בית הדין, ב-1999 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה וב-2011 מונה לסגן הנשיא.

הוא נחשב לאדם צנוע ומקצועי, שלא נרתע מלהחזיק בדעת מיעוט. בתוך כך, הוא עמד בראש הרכב השופטים שאסר בספטמבר האחרון על העובדים בנמלים לשבות, במסגרת הסכסוך מול הממשלה על הקמת נמלים חדשים ופרטיים. בית הדין קבע, כי למדינה יש זכות מלאה להקים נמלים חדשים מבלי לקבל את הסכמת העובדים, אך שלח את הצדדים להידברות.

ב-2007 הכריע פליטמן בתביעה של עובדת סיעוד לשעות נוספות, כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים זרים בתחום הסיעוד וכי הם אינם זכאים לגמול שעות נוספות. אף שפליטמן היה בדעת מיעטו - עמדתו התקבלה. נגד פסק דין זה הוגש בג"ץ אולם העתירה נדחתה.

ב-2011 הכריע בדבר החוקיות של הגבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שארים לשנה בלבד. פליטמן גם הצטרף לפסק הדין שניתן אשתקד בנושא פלאפון וחידד, שגם אם המעסיק סבור שעובדים הפיצו מידע שקרי בהליך התאגדות ראשונית - אסור לו להביע דעתו בפניהם.