האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי"
האם שעתרה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול לכפות עליה למול את בנה, לפי בקשת האב - מספרת על ההתנגדות העקרונית לברית, שאף בעלה היה שותף לה: "היום כופים עלי למול את בני, ומחר יכפו עליכם לא לאכול פיתה בפסח". בית הדין הרבני: דואגים לשלום הילד ולרווחתו
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אתמול (יום ד') היא עתרה לבג"ץ באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בדרישה לבטל את פסק הדין התקדימי, כפי שפורסם כאן לראשונה, וכן את הקנס המדובר. "היום כופים עלי למול את בני במסגרת הליך גירושין", היא אומרת בראיון ל-ynet, "ומחר יכפה בית הדין הרבני על צד אחד לא לאכול פיתה בפסח, כי זה מפריע לצד השני שבהליך הגירושין".
"בעלי חילוני יותר ממני"
האם, תושבת השרון שלה שני ילדים, טוענת כי בעלה שלף את "קלף ברית המילה" רק כשכבר היו בעיצומו של
הליך הגירושין, מתוך תועלתנות. "הוא יותר חילוני ממני", היא אומרת, ומתארת הסכמה הדדית שלא למול את התינוק.
"ההתנגדות למול את בני הגיעה לאחר שנחשפתי לכל המידע בנושא, ולמדתי וחקרתי. הבנתי שיותר בריא לא לעשות ברית מילה, ללא כל קשר להליך הגירושין... הוא לא התנגד, הייתה שתיקה של שנה - ואז זה עלה לראשונה בבית הדין הרבני. אני קיבלתי פיק ברכיים, הייתי בשוק טוטלי"
היא מספרת עוד כי בדיון שנערך ללא נוכחותה - קם הבעל והעלה את טענת ברית המילה, "והופתעתי לגמרי. תוך שלוש שעות כבר התקבלה ההחלטה, ללא שניתנה לי האפשרות להגיב. פשוט שלפו את הטענה הזו, ובית הדין קפץ וחגג על העגלה".
בית הדין הגדול מחה בהחלטתו על התנגדות האם לקיום הברית – דבר שהדיינים לא נתקלו בו במסגרת תיק גירושין במשך עשרות שנים, והזהירו מפני תקדים שיהפוך את העניין לכלי שימושי להישגים במאבקים דומים. אבל האם רואה בזה ניסיון להצדקת כפייה דתית, כדבריה. עו"ד מרסלה וולף המייצגת אותה, מכנה זאת "ספקולציה שנעשתה על ידי בית הדין עצמו. הטענה לא עלתה לא על ידי הבעל ולא על ידי האישה קודם, הם ניסו לעשות כריכה כדי לקנות לעצמם סמכות משפטית, כי אין כזו".
בהחלטתם חשבו הדיינים אחרת, וציינו כי "עיכוב ברית המילה עלול לעכב אדם זה מלהינשא כדת משה וישראל - דבר שנתון ללא ספק בסמכותו של ביה"ד".
"מה פתאום בית הדין מתערב?"
ביתיים, מבקשת עו"ד וולף מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את כל הסנקציות והקנסות כלפי האם, כמו גם את
ההחלטה שמחייבת אותה למול את בנה: "אני מבינה את הוויכוח הציבורי שיכול להתעורר סביב סוגיית ברית המילה", היא אומרת, "אך השאלה והעתירה כאן היא משפטית מובהקת: האם יש סמכות לבית הדין הרבני לדון בנושא הזה. העתירה לא לוקחת צד בוויכוח הציבורי, ומהבחינה הזו אין שום עילה לבית הדין הרבני".
האם עצמה מצפה למה שנראה בעיניה כ"צדק". "לא יעלה על הדעת שבית הדין - כברירת מחדל ומונופול של נישואין וגירושין - ינצל את ההזדמנות, ויכפה עלי פולחן דתי שנוגד את השקפתי, משהו שאינני מאמינה או רוצה בו. לא ייתכן שהוא יכפה על התינוק שלי הליך כירורגי בלתי הפיך. זה פשוט לא יעלה על הדעת.
"צריך להבין שפה מדובר בגוף שלישי, בילד שלא שואלים אותו, כשאי-ההסכמה היא בן שני ההורים. מצב כזה, כשאין מדובר בעניין רפואי, לא מאפשר התערבות של מישהו, ובטח לא של בית הדין הרבני".
בית הדין: סמכות מלאה לפעול בנושא
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "בתי הדין הרבניים דנים בנושאי משמורת הילד, חינוכו וגידולו בהתאם
לקריטריון המובהק של טובת הילד. היות וכיום, כמעט ללא יוצא מן הכלל, כל הילדים היהודים הנולדים במדינת ישראל נימולים בילדותם - הרי שילד זה עלול לסבול קשות לכשיגדל ויבוא בחברתם של ילדים אחרים, כאשר יתבגר ויגיע לגיל שירות צבאי, וכן להיתקל בבעיות קשות כשיבוא להירשם לנישואין ולהינשא כדת משה וישראל. על כן, מנקודת מבטו של הילד, חייב בית הדין לדאוג לשלומו, לטובתו ולרווחתו".
בית הדין הגדול ציין כי האם משתמשת בילד כמנוף לדרישתה שבעלה יחזור לשלום בית. "אנו סבורים כי שימוש בילד לכל מטרה שהיא - כולל שלום בית - פסול מעיקרו. עירוב הילד במאבק שבין ההורים תוך התעלמות מן הנזק הנגרם לו בהווה ובעתיד, הוא מעשה פסול. ראוי לציין כי לבית הדין הרבני סמכות מלאה לדון בנושא, כאשר עניין משמורת הילדים נכרך בתביעת הגירושין״.
לפנייה לכתב/ת 
