לינקים: חרם הטוויטר, סנטה הכוסית

הסיפור, שדווח בתחילה באוסטרליה, התפשט בהדרגה לכל העולם. כמובן: כי הוא מסמל משהו שרלוונטי לרבים - שהרי אם האישה הייתה קוראת עיתון ונופלת, זה היה מעניין אולי את המקומון קול המזח או משהו.  זה סיפור עולמי כי הוא מעין מטאפורה לבעיה שעשוייה להיות: העברה של החיים לרשת מבלי להתייחס לחיים האמתיים שקורים מסביבנו. בדרך כלל זה בסדר, אבל לפעמים - כוח המשיכה עשוי להיות אכזרי.

ציפורים רבות בסתר

ברשתות החברתיות האכזריות הפוטנציאלית של החיים לא קיימת. כלומר כן, אתם יכולים להיות בצד הלא טוב של ביוש פומבי לאחר שחניתם בחניה של נכה, או לריב עם איזה טבעוני על אם שמרים זה רצח, אבל ברוב היום, אתם מוקפים באנשים שאוהבים או אדישים לסטטוסים שלכם.

מבחר ציוצים

או לציוצים. טוויטר, מקום יותר ציני מפייסבוק, סער מעט לאחרונה. הכל בגלל טיפוס בשם
גיא  (@Theboringmanthe), צייצן שמצא לו תחביב של העלבת צייצנים אחרים. הצורה של ההעלבה, אפשר לכנותה אכזרית או קשה. כמו עם איזמל מנתחים הוא מפרק את המבנים התחביריים של ההומור ברשת המיקרו בלוגינג ומסביר אותם יחד החולשות שגורמות לאנשים להעלות ציוץ זה או אחר.

:(

נניח - מישהי כתבה:

 "אז מה שקרה עכשיו זה שזר מוחלט הזמין אותי לקפה וארוחה רק בגלל שהרשמתי אותו עם החניה המושלמת שדפקתי! זה מצחיק כי זו חניה ובכל זאת מדובר בי!". הוא הגיב:

"כשמתחילים איתי אבל אתם לא יודעים שהתחילו איתי זה כאילו שלא התחילו איתי".

וכך באותו סגנון לעוד רבים בבלוגספירה הטוויטרית. הוא כל כך רע (או טוב) שכבר היו קריאות לחרם - כלומר להפסיק לעקוב אחריו בטוויטר ואחרי מי שעוקב אחריו, ויש שגם יישמו. לדוגמה, מור  (@MorZahavi) שאומר: "החלטתי לחסום אותו ואת מי שחושב שמה שהוא עושה זה לגיטימי. ביניהם היו חבריי הקרובים". מור מוסיף שאינו עוקב יותר אחרי כאלו שעוקבים אחרי גיא, ולמי שתהה - הוא הסביר מדוע.

גיא מבחינתו לא מבין על מה ההמולה. "אני לא רוצה לפגוע. אני רוצה להראות נקודת מבט אחרת", הוא אומר בצ'אט, ו"משתדל לא לרדת נמוך מידי". החרם עלה לשיטתו מהסיבה ש"פגעתי להם באגו", עם האשמה לפיה הציוצים תוקפניים ואגרסיבים, הוא לא מסכים ואומר שגם אלו שהוא יורד עליהם לא עדינים במיוחד. "אבל שם זה בלי פנים ממוקדים מאחורי הציוץ. אני שם פנים ועל זה הם כועסים. שיכעסו. זאת התנהגות טיפה צבועה שלהם. לצחוק על כל העולם זה בסדר אבל כשזה עלייך זה לא".

אגב, החרם הפתיע? עצבן?

הפתיע כן, לא חשבתי שאנשים מבוגרים יתנהגו ככה. עיצבן? לא, בכלל לא. זה אפילו החמיא לי כל השיח הזה שנוצר סביבי. בעקבות זה ראיתי כל מיני דברים שאנשים כתבו, ביקרו הביעו תמיכה קיללו. זה נחמד לעורר עניין".

ג'וקר

האם גיא הלך רחוק מדי האם הוא רשע? אולי, אבל לא זו השאלה. השאלה המרכזית היא למה הוא בעצם גורם. וכאן יכול להיות שהוא בעצם הילד שאומר שהמלך עירום, או ליצן החצר שמעביר את הרעיון לגבי הרשת הנרקסיסטית בה אנחנו מקיפים את עצמנו בענן ורוד של אהבה לא אמיתית. אולי הוא קול שאומר אתם לא מה שאתם חושבים שאתם, צאו מהרשת החוצה. "שששש. שתוק", נענה לו. אם בכלל נשים לב שהוא מדבר, כשזה לא ספציפית על היוזר שלנו. מתי יגיע ההוא שינתח את הציוצים של גיא וישאל מה בדיוק מפריע לו באחרים?

רשות הנמלים

עוד הפרה של מרקם החיים הרשתי הייתה בסרטון שהעלה AnthillArt בנובמבר ושהגיע כבר לכ-20 מיליון צפיות. הסרטון מתאר הפיכת קן של נמלי אש ליצירת אמנות. סוג של. זה מתחיל בשפיכת אלומיניום מותך ורותח לתוך הקן ולאחר שהוא מתקשה, הוצאתו מהאדמה וניקויו. הנמלים עומדות בצד ומריעות. סתם, הן לא. הן כנראה מתו בשואה החרקית שסידר להן האמן שכעת אוחז בדגם תלת מימד של הקן.

בסדר או לא? ביוטיוב הושבתו התגובות בכל מקרה. יש להניח כי אחרי נאצות של אלו אינם אוהבים הרג ולא משנה של מה למען אמנות. בכל מקרה הפייסבוק של היוצר משמש כמקום ויכוח עבור אלו שחושבים שנמלי אש עשויות להכאיב ולא משנה אם ימותו, לבין אלו ששואלים אם האמן יסכים שישפכו אצלו אלומיניום רותח בסלון. באי-ביי אגב נמכרים היצירות הללו בכ-600 שקל החתיכה. 

מנגד בניו יורק טיימס מראים שמדובר בחיות מדהימות, גם לא כדקורציה. "הפיזיקה של הנמלים" היא הדרך בה הן עובדות יחדיו כדי ליצור צורה מוצקה או נוזלית, כדי לצוף וכדי לבנות גשרים. מדהים, אם כי פחות ויראלי.

הו הו הו!

ועוד השבוע: בחברת הפרסום הויראלי Victors & Spoils יצרו פרסומת לעצמם לרגל החגים. הטוויסט שלהם הוא על נושא הפוטושופ והמוסריות שלו. הם לקחו את סאלי גיפורד שעוררה מהומה זוטא כשהפיקה עם בעלה סרטון המראה איך הופכים אותה לדוגמנית על. כעת הופכים אותה לסנטה שמנמנן.

כלומר, הכל עובד בשני הכיוונים. מעניין מתי יקחו דוגמנית ויהפכו אותה לאדם בינוני וסביר.  

הסרטון המקורי:

עוד באווירת החג: פרסומת בכיכובו של הגבר האולטימטיבי צ'אק נוריס. ואן דאם על משאיות? הוא על שני מטוסים כשעליו צנחנים. עם הרבה עבודת מחשב - כמובן.

הווווווו

ובפינת הצחוקים: בערב הסעודית לא יודעים להתמודד עם שלג. או לצלם לרוחב.

 אולי הוא חשב שהוא שועל!

 ולסיום, עסקנו בנושא השבוע והנה - סמינר מקוצר לבנים בנושאי הודעות טקסט.

בנות? פשוט שלחו "הי אני ערה".