הסייעת עזבה, התלמיד הנכה נשאר בבית

רוצה ללמוד כמו כולם. מזה חודש תום נמר בן ה-15 שוהה בביתו ביהוד ולא הולך לבית הספר. נמר, בעל מאה אחוזי נכות, סובל מאפילפסיה ולקות בשמיעה ובראייה כתוצאה מתסמונת אונקולוגית נדירה. עד לפני חודש ליוותה אותו סייעת לבית הספר, אבל לדברי אמו היא לא עמדה בקצב העבודה וההורים ביקשו להחליפה בסייעת אחרת.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

• הפקרות: 16 ילדים במיניבוס של 9 נוסעים
• תלמיד כיתה ד' דחף מורה, שהובהלה לבי"ח
• אלף תלמידים בבית בצפת: "מסוכן בחוץ"
  

תום לומד בבית ספר רגיל, תיכון מקיף י' בעיר מגוריו, ובמסגרת תוכנית "שילוב צמוד" הוא זכאי לסייעת צמודה ול-15 שעות פרטניות. תפקידה של הסייעת ללוות את תום במהלך שהותו בבית הספר, היא כותבת עבורו, מתווכת בשיעור בינו לבין המורה, מלווה אותו בהפסקות, ונותנת מענה בזמן התקף. עד כה לא נמצאה לתום סייעת מחליפה והוא נאלץ להישאר בביתו.

תום נמר."כולם ממשיכים ואף אחד לא יחכה לי"

מתוך ייאוש, הוא התיישב וכתב בפייסבוק פוסט לשר החינוך שי פירון, פוסט שלא זכה למענה. "אין לי כרגע סייעת ואתם כבר מכירים את הסיפור שלי", כתב. "הורי עובדים קשה כדי למצוא סייעת שתהיה איתי. בינתיים אני ממשיך לקבל שש שעות לימוד עם מורה בבית. זה לא מספיק ואני מפסיד המון חומר. לא נבחנתי במקצועות שאני לומד, כי כולם ממשיכים ואף אחד לא יחכה לי. אי אפשר לתת לי ציונים. אני מבקש שתעזור לנו לפתור את הבעיה. אני יודע ומבין שאתה עסוק. גם אני עסוק, בלנסות להשלים את מה שאני מפסיד. אני לא כל כך מצליח לעשות הכול ומבקש שתמצא פתרון בשבילי".

תום המשיך וכתב: "אני תלמיד במדינת ישראל ומגיע לי ללמוד כמו כולם. אני לא אשם שיש לי מחלה מסובכת, שמפריעה לי ושבגללה אני צריך עזרה. אני נלחם בה ורוצה ללמוד, עכשיו גם בך אני צריך להילחם כדי שתקשיב לי? האם תסכים לעזור לי? שר חינוך זה תפקיד חשוב, אני חולם להיות שר חינוך כשאהיה גדול, ואני בטח אענה לילד שיכתוב לי, או לפחות אחשוב על פתרון בשבילו". את הפוסט חתם תום במשפט: "מילד אחד שרוצה ללמוד כמו כולם".

"ההורים שלי מתחננים לפיתרון"

בהמשך הוא העלה פוסט נוסף, לאחר שהקודם הוסר, לדבריו, מהעמוד של השר. "כתבתי קודם פוסט בקשר לבעיה שלי בדף של שי פירון, ומחקתם אותי. אתם כועסים עליי שאני כותב על זה? ואני לא כועס? שלושה שבועות ההורים שלי מתחננים לפתרון ואתם לא עוזרים. אני אזרח במדינת ישראל, ההורים שלי בחרו בכם, אנשי יש עתיד, ואני צריך הנגשה שתתאים לקשיים שלי, כי זה מגיע לי".

שרונה, אמו של תום, סיפרה: "ברגע שהסייעת עזבה התחלנו לחפש סייעת אחרת אבל כל מי שנפגשנו איתה לא התאימה לתום. צריך להבין, הוא סובל מכמה וכמה לקויות וצריך איתו מישהו מקצועי, בעל ידע בחינוך. זה לא בייביסיטר. כרגע הוא הולך לבית הספר רק בימי ראשון, בהם יש לו סייעת. הוא מתחיל את היום מאושר מאוד ומסיים אותו במצב רוח רע מאוד".

שרונה לא עובדת בשל מחלתו של בנה ולכן הציעה ללוות אותו עד שתמצא סייעת ראויה, אך לדבריה נענתה בשלילה. לדבריה, אין ביכולת המשפחה להשלים את שכרה של המסייעת, כפי שעושות משפחות אחרות. "מדובר באלפי שקלים בחודש, אנחנו חיים ממשכורת אחת ואין לנו את היכולת הכלכלית לכך. משרד החינוך, שמתיימר לשלב בעלי לקויות בבתי ספר רגילים, צריך למצוא פתרון כדי שתום יוכל לחזור לבית הספר".

עד שזה יקרה, תום ממשיך לשבת בבית. "בזמן הזה חבריו לכיתה מתקדמים בחומר", אומרת שרונה. "הוא מפספס מבחנים ועבורו זה משמעותי מאוד כי בניגוד לחבריו קשה לו להשלים את החומר ולהדביק את הפער. מעבר לבעיה הלימודית, יש גם בעיה חברתית. תום לא יכול לצאת החוצה, והאפשרות היחידה שלו לראות חברים זה רק בבית הספר. עכשיו הוא מנותק לגמרי".

דנה אהרון, יו"ר עמותת אי"ל (אגודה ישראלית לאפילפסיה), אמרה: "כואב לשמוע על תום שמתמודד גם עם אפילפסיה קשה ובנוסף לכך עם מניעת זכויותיו הבסיסיות, כמו למידה בבית הספר לצד חבריו הטובים.

היינו מצפים ממדינת ישראל ומשרד החינוך לתמוך יותר באוכלוסיית האפילפטיים בארץ בכל הדרכים האפשריות: בדאגה לרווחתם על ידי סייעות ובהכנסת תרופות נוספות שיכולת להפוך את חייו של תום ורבים כמותו למאוזנים וטובים יותר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי לתלמיד הוקצתה סייעת כבר מראשית שנת הלימודים (תשע"ד). "בשל אי-שביעות רצון מהסייעת ובהתאם לבקשת ההורים, זו סיימה את תפקידה. להורים הוצעו מועמדים רבים אחרים ראויים וכן לפנים משורת הדין, פתרונות נוספים אחרים. ברגע שההורים יבחרו את הפתרון המתאים להם, המשרד ייתן את המענה באופן מיידי, שכן לנגד ההורים והמשרד עומדת טובת הילד".

באשר להורים שמשלמים לסייעות, אמרו במשרד החינוך: "אנו רואים את התופעה כפסולה ונרענן את הנהלים וההנחיות בנושא".