מתחילה לפעול: תוכנית לאומית נגד התאבדויות

בתקווה להציל חיים: התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות תובא מחר (א') לאישור הממשלה, בתקווה שתצמצם משמעותית את מספר המתאבדים בכל שנה, שעומד כיום על 500 בני אדם ועוד כ-10,000 המנסים להתאבד. שרת הבריאות יעל גרמן מאמינה שתוך שלוש שנים ניתן יהיה להוריד את מספר המתאבדים ב-20%. 

עוד על התוכנית למניעת התאבדויות :

• מניעת התאבדות: מה תפקיד המדינה במאבק?
• בקרוב: תוכנית לאומית לבלימת מגמת ההתאבדויות
• היום: הכנסת תאשר התוכנית להורדת מספר המתאבדים
• תוכנית לאומית למניעת התאבדויות? ספק אם יצליח
  
  

בשנים 2010-2007 חלה עלייה במספר ההתאבדויות המדווחות בישראל, מ-290 בשנת 2007 ל-431 בשנת 2010. על פי ההערכות, שיעור ההתאבדות המדווחים נמוכים משיעורי ההתאבדות בפועל, בשל בגלל בושה, סטיגמות ושיקולי ביטוח. מקובל להניח ששיעור ההתאבדויות גבוה ב-25% מזה המדווחים על ידי רשויות הבריאות.

התאבדות היא גורם המוות השני בקרב בני 15 עד 24, ובקרב יוצאי אתיופיה מתאבדים פי 3.6 מכלל האוכלוסייה. קשישים מתאבדים בשיעור כפול מכלל האוכלוסיה ויוצאי ברית המועצות לשעבר מתאבדים פי 1.6 מהאוכלוסייה הכללית.

צמצום מספר ההתאבדויות בישראל הוא אחד היעדים הבולטים שהציבה לעצמה השרה גרמן כאשר נכנסה לתפקידה לפני מספר חודשים. "אובדנות אינה גזירה משמים", היא אומרת. "מחקרים מראים כי ישנם אנשים הנמצאים במצוקה נפשית, חושבים על התאבדות ואף מנסים לעשות זאת, אך אם מצליחים לאתר אותם בזמן ולטפל בהם - הם לא יחזרו למעשה האובדנות.

"המחיר האנושי שהמדינה משלמת, ובעיקר המשפחות, מחייב התגייסות לאומית כדי לפעול לצמצום התופעה. התאבדות היא 'המוות השקט' מפני שהחברה לא מדברת על כך, אבל למה? יש צורך לדבר על כך ולא לטאטא את הבעיה".

מה תכלול התוכנית?

התוכנית, שעד כה פעלה כפיילוט ברמלה, ברחובות ובכפר כנא, כוללת תשע נקודות שבאמצעותן מקווים במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה נוספים השותפים לנושא להפחית את הנתון המבהיל:

• העלאת המודעות לתופעת האובדנות.
• הקמת מאגר מידע.
• איתור אנשים בסיכון.
• הכשרת "שומרי סף" כגון מורים, עובדים סוציאליים ואחרים.
• נקיטת פעולות להבטחת פנייה לטיפול שיכללו גם הנגשה תרבותית ולשונית.
• צמצום הנגישות לאמצעים קטלניים.
• סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו.
• עידוד מחקרים בנושא.
• קביעת יעדים ומדדים כדי לבחון את הצלחת התוכנית.
  

תפקיד שומרי הסף יהיה לזהות אנשים שנמצאים בסיכון ולעודד את הנמצאים במצוקה לא להתבייש ולפנות לטיפול. "אדם במצוקה מאותת לנו ואנו צריכים לדעת לזהות זאת", אומרת גרמן, "למשל כשאדם לא אוכל, כשעיניו עצובות - ושומרי הסף יוכלו לקלוט את האותות ולמנוע את ההתאבדות".

בין הדרכים לצמצם גישה לאמצעים קטלניים נמצאת האפשרות להקטין את חפיסות התרופות, להפחית את מספר הרישיונות לנשיאת נשק, והתקנת מעקות וגדרות שימנעו קפיצה ממבנים ומגשרים.

לומדים מהניסיון בחו"ל

הצעת המחליטים שתובא לאישור הממשלה מחר מראה כיצד במקומות אשר החילו בהם תוכנית לצמצום ההתאבדויות אכן חלה ירידה במספר המקרים. בפינלנד, למשל, חלה ירידה של 40% בשיעור ההתאבדויות מאז שיושמה התוכנית לפני כעשרים שנה. בגרמניה חלה ירידה של 24%, ביפן של 50%, בבריטניה של 25% ובסקוטלנד של 18%.

גם בישראל היו ניסיונות מוצלחים להקטין את מספר המתאבדים, אך במסגרות ספציפיות. בצה"ל, למשל, אשר החיל את התוכנית בשנת 2006, ירד המספר מ-207 חיילים ואנשי קבע בשנים 2005-1999  ל-143 מקרים בשנים 2012-2006. כך גם הצליחה התוכנית למניעת התאבדויות של יוצאי אתיופיה הנמצאים בפנימיות: בשנתיים שקדמו להחלת התוכנית התאבדו תשעה נערים, ומאז 2007 התאבדו שלושה בלבד.

היחידה למניעת התאבדויות שתוקם במשרד הבריאות תוביל את התוכנית, ותעבוד במסגרת זו מול משרדי החינוך, הרווחה, העלייה והקליטה, המשרד לאזרחים ותיקים ומשרד ראש הממשלה.

התוכנית אמורה להיכנס לפעולה מלאה עד שנת 2016, ועלותה תעמוד על 55 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות. זאת לעומת העלות הציבורית של תופעת ההתאבדות בכל שנה שעומדת על פי ההערכות על כ-90 מיליון שקל.

המודל העומד לנגד משרד הבריאות הוא התוכנית למניעת תאונות דרכים, שמופעלת על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מאז 2006 ואשר הקטינה את מספר ההרוגים בתאונות ב-40%. "285 אנשים נהרגים בתאונות בישראל", אומרת גרמן. "זהו מספר מזעזע, אך מספר המתאבדים הוא כמעט כפול".