והרי התחזית הביזארית ל-2014

ספוילרים: אחד הספורטאים הגדולים אי פעם יפרוש, לברון ג'יימס יושווה למייקל ג'ורדן וליונל מסי ועינת שרוף יוזכרו בנשימה אחת. שרון דוידוביץ' כבר יודע איך השנה הקרובה תסתיים

פרישת השנה - רגע לפני שנגמר, רוג'ר

אי אפשר לומר על 2014 שזו הייתה השנה של רוג'ר פדרר. הטניסאי המצליח בכל הזמנים רשם השפלה אחר השפלה והוריד עד קצוץ מהכבוד שצבר לעצמו במהלך 13 השנים האחרונות בסבב הטניס.

מסכמים את 2013 ב-ynet ספורט:

מאליפות אוסטרליה הפתוחה הוא הודח בסיבוב הראשון על ידי אמיליו גומס מאקוודור שעלה מהמוקדמות והפך לגיבור לאומי בארצו. גם בסבב טורנירי המאסטרס הוא רשם הפסד אחר הפסד, שדירדרו אותו עד למקום ה-79 בעולם. השווייצרי נאלץ לשחק בטורנירי צ'אלנג'ר באוזבקיסטן וארמניה, כשבאחד מהם הוא מפסיד אפילו בחצי הגמר לאמיר וינטרוב. העיתונים קוטלים, הפרשנים המומים, כותרות האתרים זועקים - "פדרר, תפרוש".

רוג'ר פדרר. הנפילה(צילום: גטי אימג'ס)

לא היו לו מספיק נקודות דירוג בכדי להיכנס להגרלה הראשית של ווימבלדון, אבל כמובן שמארגני הטורניר סידרו לו כרטיס חופשי. ומה שהלך שם, לא יישכח במהרה. זה היה פדרר הישן. נע מצד לצד על משטח הדשא כמו בלרינה. פעם בגב היד, פעם בכף היד, מביס יריב אחר יריב, כולל 2:6, 4:6, 5:7 חלק על נובאק ג'וקוביץ' בחצי הגמר.

בגמר חיכה רפאל נאדאל, מי אם לא הוא. גמר שנכנס לספרי ההיסטוריה. שני היריבים הוותיקים הגיעו למערכה חמישית לאחר 7 שעות וחצי של התמודדות ובסיומה, פדרר מנצח 17:19 ומניף גביע ווימבלדון שמיני ותואר גראנד סלאם 18. ופורש.

רוג'ר פדרר. החזרה(צילום: AFP)

גיבור השנה - התקווה השחורה של הספורט הלבן

כחלק מהעידוד של הוועד האולימפי למדינות לא חזקות בספורט להשתתף במשחקים האולימפיים, נוסעת משלחת של 4 אנשים מקונגו. שלושה שופטים בהחלקה על הקרח וספורטאי בודד, נאמסו שלגו – המתמודד בתחרות הקפיצה לרוחק בסקי.

בקונגו מעולם לא היה שלג. הפעם הראשונה שנאמסו ראה את הפלא הלבן הזה, התרחשה רק חודש וחצי לפני כן, במחנה האימונים המיוחד שנערך בהרי ירושלים.

שלג בירושלים(צילום: דוד בן שימול)

התוצאות ההתחלתיות שלו לא היו מרשימות, וזה בלשון המעטה. בניגוד לשיא העולם העומד על 246.5 מטרים, שלגו הצליח בנסיון הראשון שלו רק לקפוץ ממדרכה אחת לשנייה בשכונת ממילא וסיים את מחנה האימונים עם 143 מ' עלובים. אבל בקפיצה השלישית והאחרונה בתחרות האולימפית, משהו קרה. נאמסו שלגו מצא את הרוח האלוהית, את הרוח המקסימלית ואת שאר הרוח, בכדי לספק קפיצה שתיכנס להיסטוריה – 244 מ', כולל נחיתה מושלמת, שהקנו לו את מדליית הזהב.

שלגו הופך לכוכב על. הוא מופיע במהדורות החדשות בכל העולם, סיפורו משמש השראה לאלפי ילדים ברחבי העולם, בובות שלו כגיבור על מופצות, הוא הופך לכוכב נחשק בהוליווד, מחליטים לעשות עליו סרט ואז נמאס לו. הוא עוזב הכל...ועובר לקרלינג.

קפיצת סקי(צילום: גטי אימג'ס)

מייקל ג'ורדן של השנה - לברון ג'יימס והיד הנעלמת

לברון ג'יימס של 2013/14 הגיע הכי קרוב שאפשר למייקל ג'ורדן. ממוצעים של כמעט טריפל דאבל עם 27 נק', 9.2 ריב' ו-7.5 אס'. האחוזים הכי גבוהים בקריירה מחוץ לקשת, ל-2, מהעונשין ואפילו שחקן ההגנה של השנה, יחד עם תואר MVP חמישי בדיוק כמו המספר שיש לג'ורדן.

אבל רק בשניות האחרונות של משחק מספר 7 בסדרת הגמר מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר, הבנו שיש מייקל ג'ורדן חדש. אלופת המערב הוליכה בנקודה, חמש שניות לסיום. הכדור היה אצל לברון ג'יימס במחצית המגרש, כשבמקום לזרוק, הוא מחליט לנסות ולעלות לדאנק.

לברון ג'יימס. ג'ורדן החדש(צילום: AP)

הוא עולה גבוה ולפתע נתפס על ידי מספר שחקני אוקלהומה. הוא מחליט לעשות מעשה – הוא מותח את ידו הימנית שהופכה לגמישה וארוכה באופן לא אנושי, שולח אותה קדימה ומטביע פנימה את הסל המנצח שמקנה לו ולמיאמי היט אליפות שלישית ברציפות. גם בסרט לא היו חושבים על תסריט כזה.

האירוע הביזארי של השנה - איזה אולם

בחודש פברואר היינו בהלם. לפתע כל המיתוסים וכל האגדות הפכו למציאותיות. אליפות העולם באתלטיקה קלה באולם נערכה בפולין.

התחרות כולה, שבעה ימים שלמים, נערכה בחושך כשהשופטים לא הסכימו לעשות את מלאכתם, אלא רק לשבת בצד, לבד, לסבול בשקט. שאף אחד לא ישים לב. בנוסף, אלפי גברים ביציעים נראו מתוסכלים וכשהיו מתקשרים הביתה לנשים, היו נאלצים להמתין מספר רב של צלצולים עד שהן היו עונות.

טדי טאמגו. יקפוץ בחושך?(צילום: AFP)

האירוע המרגש - ארץ מסי וירושלים

ב-13 ביולי, ליונל מסי סוף סוף שם סוף להשוואות שלא היו להן סוף. תצוגת שיא שלו במשחק גמר גביע העולם מול ברזיל, כולל שני בישולים ושער ב-1:3 על הנבחרת המקומית, החזירו לארגנטינה את התואר, 28 שנה אחרי שדייגו מראדונה הניף אותו, וקבעו חד משמעית: מסי הוא הגדול בהיסטוריה.

מסי באימון ששינה את הכל(צילום: ראובן שוורץ)

ומבין כל החגיגות, מתרחש האירוע המרגש ביותר, לפחות עבורנו: כשהוא רץ מסביב למגרש, הוא מוציא מהתחתונים את דגל ישראל ומנופף בו. מאוחר יותר הוא יסביר לתקשורת מדוע:

"אני חושב שלא הייתי זוכה בתואר הזה לולא אותו אימון ביפו. אותם 60 דקות על הדשא בבלומפילד שינו את כל תפיסת עולמי על כדורגל. שינוי לי את כל החשיבה לגבי הצלחה מהי. ידעתי שאם עינת שרוף נחשבת לזמרת ויכולה לשיר, גם אני יכול להיות אלוף עולם. הכל אפשרי בחיים".