המתמחה ניתח, הרופא הבכיר התרשל - ביה"ח יפצה

הניתוח הסתיים בסדרת סיבוכים - וברשלנות רפואית מוכחת: בשנת 2004, בעקבות צרבות חוזרות ונשנות שנגרמו בשל מחלת רפלוקס וטיפול תרופתי שלא הטיב את המצב, הומלץ למטופל מ' לעבור ניתוח לטיפול ברפלוקס בבית החולים איכילוב. הניתוח בוצע בגישה לפרוסקופית, ובמהלכו יצרו הרופאים מעין שסתום בין הקיבה לוושט.

• אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוד על רשלנות רפואית:

• רשלנות רפואית: מתי יש צורך לתבוע?
• רשלנות רפואית לפני הלידה: 10 סימנים
• "רשלנות במעקב הרפואי של חולים גורמת למותם"
  

הצוות לא התייחס לתלונות

את הניתוח ביצע ד"ר י', שבאותה העת היה מתמחה, ובפיקוח לכאורה של ד"ר ש', רופא בכיר ומיומן. אלא שכבר בצאתו של מ' מחדר הניתוח התעוררו בעיות, והרופאים נאלצו להרדימו פעם נוסף ולהעבירו במצב זה לחדר ההתאוששות. כשלושה ימים לאחר הניתוח הוא שוחרר מבית החולים והחל לסבול מכאבים, מבחילות, מסחרחורות ומהקאות - תופעות שבשלן אושפז מ' פעם נוספת.

בבדיקה התברר כי לאחר הניתוח, בעקבות סיבוך מוכר בניתוחים מסוג זה, "החליק" חלק מהקיבה לחלל הביניים בבית החזה. מ' נאלץ לעבור ניתוח נוסף כדי להחזיר את הקיבה למקומה, אך במהלך הניתוח השני הוא ספג פגיעה בלבלב שהותירה הפרעה במערכת העיכול שלו - ו-20% נכות.

מ' תבע את בית החולים איכילוב, ובפסק דינה של השופטת יעל אילני בבית משפט השלום בת"א נקבע כי מחדליו של הצוות הרפואי הובילו לאיחור בלתי סביר באבחנה של סיבוך מוכר, ומכאן שאף נגרם איחור בביצוע הניתוח המתקן. מחוות הדעת של המומחים ומהחומר הרפואי שהוגש בתביעה עולה תמונה שלפיה חרף מצבו הקליני החמור של מ' ולמרות כל נורות האזהרה שחייבו את הרופאים לברר את מצבו - הצוות הרפואי לא התייחס כראוי לתלונותיו של מ' ולא ערך להן בירור סביר.

הרופא לא פיקח על המתמחה

נקודה מעניינת נוספת שעלתה בפסק הדין היא בהיבט תפקידו של הרופא הבכיר בחדר הניתוח, שאמור לפקח על עבודת המתמחה ולוודא שהניתוח נעשה בצורה טובה ואיכותית. במהלך המשפט העיד ד"ר גדעון אלמוגי, מומחה כירורג בכיר בבית החולים הדסה בעין כרם, כי "...מי שכתב את זה הוא מתמחה. אני לא יודע באיזה שנה הוא היה, שנה שנייה, שלישית. להעריך בקע בגודל הזה צריך הרבה ניסיון".

עוד ציין ד"ר אלמוגי בעדותו כי "אם אראה למתמחה שנה שלישית בקע ואשאל אותו אם זה בקע גדול או קטן, אני בטוח שהוא לא ידע מה להגיד".

בהסתמך על הנתונים ועל חוות דעת המומחים הרפואיים שהובאו לבית המשפט, קבעה השופטת אילני כי "הניתוח בוצע בידי מתמחה חסר ניסיון, שפעולותיו לא פוקחו על ידי מומחה מיומן ובכיר במידת הפיקוח הראויה שנדרשה במיוחד לאור נתוניו של התובע, וכי לא מן הנמנע כי החלקת הקיבה לחזה לאחר הניתוח נגרמה עקב חוסר מיומנותו (באותה עת) של המנתח".

חשוב לציין כי הרשלנות הרפואית אינה טמונה בעצם העובדה שמתמחה ניתח את המטופל, אלא שבמהלך הניתוח לא פיקח הרופא הבכיר שנכח בחדר כראוי על מהלך הדברים.

מקרה זה מדגיש ביתר שאת את החשיבות של הימצאות רופא בכיר ומיומן בחדר הניתוח – ולא פחות חשוב מכך שהרופא הבכיר אכן יבצע פיקוח יעיל ואמיתי.

הכותב הוא מרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובמכללות למשפטים, בעל משרד עורכי דין בתחום רשלנות רפואית.