שירה: "ארובות העיניים העלו עשן שחור"
"ואני נזכרתי בסבא שמת/ עוד לפני שנולדתי ואיך עיניו היו/ תמיד טובות ואפורות אלי מתוך/ התמונות וחשבתי איזו ציפור/ הוא יכול היה להיות". שירה מאת ערן צלגוב
וַאֲנִי נִזְכַּרְתִּי בְּסַבָּא שֶׁמֵּת
עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי וְאֵיךְ עֵינָיו הָיוּ
תָּמִיד טוֹבוֹת וַאֲפֹרוֹת אֵלַי מִתּוֹךְ
הַתְּמוּנוֹת וְחָשַׁבְתִּי אֵיזוֹ צִפּוֹר
הוּא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת וְכֵיצַד בִּגְלָלוֹ
לֹא יָדַעְתִּי אֵימָה לְבָנָה וְכַמָּה דְּמָעוֹת
נְחוּצוֹת לְכִבּוּי הֶעָשָׁן וְאֵיךְ
אֵין לִי סִיגַרְיָה אַחַת
לִרְפוּאָה.
*
הָאָבָק בַּחֶדֶר הַזֶּה
נוֹזֵל עָיֵף מֵהַתְּרִיסִים
וְנוֹגֵעַ בַּאֲוִיר בְּמִילְיוֹנִים
שֶׁל קַוִּים וְהוּא פּוֹרֵשׂ עַצְמוֹ
כְּמוֹ בֶּן בַּיִת עַל הַמִּטָּה
וּמִתְרַפֵּק עַל הַסְּפָרִים
הַחֲדָשִׁים וְהַיְּשָׁנִים לְלֹא הֶבְדֵּל
לְלֹא מַשֹּׁא וְיֵשׁ בּוֹ רְגָעִים
שֶׁהָאָבָק כִּמְעַט פְּלוּמַת אֲוִיר רַכָּה
עוֹשֶׂה עַצְמוֹ שָׁקֵט כָּזֶה שֶׁל תַּתְחִילוּ בִּלְעָדַי
אֲנִי לֹא פֹּה וְהוּא עוֹטֵף הַכֹּל
כְּמוֹ זְמַן נִרְאֶה בְּמִיקְרוֹנֵי הָאוֹר
הֲכִי קְטַנִּים עַל הַפָּנִים שֵׂעָר
חָזֶה יָרֵךְ שֶׁלָּךְ וְלֹא מַרְפֶּה
וְלֹא הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם
גַּם כְּשֶׁנֵּצֵא הוּא יִשָּׁאֵר
וְלֹא יִשְׁאַל מָתַי נַחֲזֹר
גַּם אִם נָמוּת וְגַם אִם לֹא
מֵאָז וְעַד בִּכְלָל.
שירים אלו לקוחים מתוך ספרו של ערן צלגוב, "בחירות" שראה אור לאחרונה בהוצאת "פרדס".