הסופה הוכיחה: אנחנו חיים באקלים חדש
קיווינו שנצליח לחמוק מהצרה הזאת, אבל שינוי האקלים משפיע גם עלינו - ואת ההוכחה ראינו בסופת השלגים. הגיע הזמן שנפסיק להתכחש למציאות
השלג כבר נמס ועמו הדיון הציבורי שרובו הטחת האשמות הדדיות - הרשויות המקומיות כלפי המשטרה, המשטרה כלפי פיקוד העורף, וכולם כלפי חברת החשמל. הדבר המרתק בדיון הוא ניתוקו מן המציאות אשר גרמה לסופה. הוא מתקיים בגבולות הידע הציבורי הקיים, וכמעט אינו נוגע בנושא אשר ניתן היה לצפות כי הוא יהיה מרכזי, כאשר הדיון הוא על תופעה אקלימית: אנחנו חיים באקלים חדש.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
תחרות סטודנטים תציל את חקלאות שפרעם?
זעם בעמק חפר: צינור דלק יוצמד לצינור הגז
העובדות שלא מספרים לכם על משק המים
הסופה איננה "היסטורית". התפיסה שלפיה סופה כזו מתרחשת פעם ב-150 שנה, היא היסטורית ולא רלוונטית. פאנל החוקרים הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC) כולל מאות מדענים מרחבי העולם. ממצאיו מייצגים יותר מ-95 אחוז מהמדענים אשר עוסקים באקלים. והקונצנזוס הזה קובע כי שינוי האקלים מתרחש כאן ועכשיו.
על מנת להקטין את הנזקים נדרשת הפחתה מהירה ומשמעותית בפליטות גזי חממה, למשל באמצעות מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת. במקביל, נדרשת היערכות לשינויים באורח החיים כפי שאנו מכירים אותם.
שינוי האקלים מורגש היטב בכל העולם. שנת 2012 הייתה החמה ביותר בארה"ב מאז שהחלו המדידות. בסוף שנה זו התרחשה סופת ההוריקן סנדי, ששיתקה לחלוטין את ניו יורק. באותה שנה, חוותה אוסטרליה גל חום חסר תקדים שבו נשברו כל השיאים המוכרים ושריפות ענק השתוללו ברחבי המדינה. החזאים נאלצו להוסיף צבע חדש, סגול, המסמל את הטמפרטורות הגבוהות ביותר בסקאלה.
הארגון המטאורולוגי הבינלאומי סיכם כך את 2012: "שנה נוספת של אירועי אקלים קיצוניים". ומה לגבי 2013? בימים אלה עדיין מתמודדים בפיליפינים עם נזקי הטייפון הייאן אשר מחק עיר שלמה עם רוחות במהירות 300 קמ"ש והביא למותם של אלפי אנשים.
ילדינו ישלמו על המחדל
התחושה היא שישראל איננה חלק מן המשחק. קיווינו בסתר ליבנו שמן הצרה הזו נצליח לחמוק. יש לנו אוסף צרות משלנו. אנחנו מוכנים לוותר על שינוי האקלים לטובת אוסטרליה ושבדיה. ואכן ויתרנו, הנושא לא קיים בישראל. אך מסתבר שגם לישראל יש אקלים, למרות שאנחנו לא רוצים בו.
המשרד להגנת הסביבה פרסם דו"ח המתאר את ההשלכות של שינויי האקלים על ישראל ובו נכתב: "לשינויי האקלים שהם חלק מן המציאות העכשווית, יהיו השפעות ניכרות, צפויה פגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות, פגיעה בתשתיות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים - שיטפונות, הצפות, סערות". האקלים שונה, זה כבר לא סוד. השאלה שצריכה להישאל היום היא איך קורה שמדינה שלמה לא מודעת ולא נערכת לאקלים החדש?
הילדים שלנו ישלמו על המחדל. אנחנו משאירים עולם עם מזג אוויר שבו איש לא באמת
מעוניין לצאת מן הבית. אך לפני כן נשלם אנחנו, דרך מיסים. ב-2006 פרסם הכלכלן סר ניקולס שטרן דו"ח מקיף עבור ממשלת בריטניה, בו נכתב כי יש להשקיע 1% מן התמ"ג העולמי על מנת להקטין את ההשפעות של שינוי האקלים. לעומת זאת, חוסר הצלחה בהתמודדות עם שינויי האקלים יעלה לאנושות עד כ-20% מהתמ"ג העולמי.
השנה, באופן אירוני, הקפיאה הממשלה את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי החממה שבה תוכנן להשקיע 2.2 מיליארד שקלים. ב-2009 הקימה הממשלה את "מרכז הידע לשינויי אקלים". הידע נאסף, אך עדיין לא נעשה בו שימוש.
ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, השווה את הסופה האחרונה להוריקן סנדי. להזכירכם, כאשר מושל ניו-יורק, אנדרו קואומו, דיבר על הוריקן סנדי, הוא אמר כי "כל מי שאומר שאין שינוי דרמטי בתבניות מזג האוויר פשוט מכחיש את המציאות".
אולי הגיע הזמן שגם אנחנו נפסיק להתכחש למציאות. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, יש לנו אקלים שכיף לחיות בו, ויש לנו עדיין זמן.
צור משעל הוא מנכ"ל עמותת "אקולנוע" וחבר בקואליציית "דרכים לקיימות"
לפנייה לכתב/ת 
