פנינה איטלקית: חופשה בדרום איטליה

לא מעט תיירים פוקדים מדי שנה בשנה את ארץ המגף. חלקם מגיעים לרומא הבירה, חלקם מגיעים לפלרמו, אחרים לנפולי ולטורינו או למילאנו שבצפון. יש אף מי שהגיע לבארי שבקרסול המגף. אבל מי שינצל את שהותו באיטליה וירחיק עוד קצת דרומה במחוז קמפניה, יזכה להגיע לעיר קטנה וציורית, ולא יתחרט.

עוד טיולי חו"ל בערוץ התיירות:

• לגור בסוויטת פאר
• הג'ונגל בהישג יד: 5 חופשות אקולוגיות במזרח הרחוק
• 5 שוקי חג המולד הכי טובים באירופה
  

סלרנו (Salerno) היא פנינה אמיתית שקל להתאהב בה. היא עיר נמל קטנה השוכנת לחוף הים הטירני, ויש בה טיילת יפהפיה, המאפשרת לטייל לאורך הים הכחול הצלול בשעות היום וליהנות ממנו בשעות החשיכה. בתי המלון והמסעדות שבה בנויים על הרכסים ומשקיפים מקרוב על הים התכול.

גן עדן. סלרנו(צילום: shutterstock)

אפשר להתהלך בסמטאותיה הצרות והעתיקות של העיר, בין הבניינים הצפופים, על מדרכות האבן, לשאוף את האוויר הצלול וליהנות מהאווירה הציורית והנעימה. תיירים מעטים בלבד מגיעים לעיר, והמקומיים אינם דוברי אנגלית. הדבר אמנם מקשה על יצירת שיחה, אפילו בסיסית, אולם מי שרוצה דווקא לחוש את האווירה האותנטית ולהתרחק מהערים הגדולות הנגועות בגלובליזציה, יכול ליהנות מאוד מהפשטות וחוסר היומרה של המקומיים.

האורות של סלרנו

גולת הכותרת בעיר היא קישוטי חג המולד מנובמבר ועד ינואר. לכאורה לא מדובר בעניין יוצא דופן, שכן איזו עיר נוצרית ראויה לשמה אינה מתקשטת לכבוד החג? אולם, קישוטים כמו אלה שבסלרנו סביר להניח שטרם ראיתם. זה שמונה שנים שהעיר מוארת באורות צבעוניים שעיצבו אומנים, והם כמובן מרהיבים במיוחד בשעות הערב והלילה. בכל הסמטאות הצרות בעיר העתיקה נתלו קישוטים שונים - ציפורים מעופפות, פרחים עדינים בצורות ובצבעים מגוונים ובלונים - וכולם מוארים בנורות צבעוניות. בכיכר הגדולה, בשיאו של הסתיו, מתגלה "פסטיבל האביב" עם שלל המנורות הקטנות והצבעוניות שיוצרות גן פרחים מרהיב ביופיו התלוי על מרפסות הבתים, ובין הפרחים נגלית דמותה של נערה.

האורות של סלרנו (צילום: אורית אושר)

עוד הגדילו בעיר ועשו: על הסלעים בים, ממש מול הטיילת, ניצבים פינגווינים. דמויות לבנות ויפות המהוות מראה יוצא דופן באזור גם באור יום, זוכות בלילה לתאורה חגיגית ולמראה מרשים כמו מעולם אחר.

קרמיקה - אבני חן מקומיות

סלרנו ידועה כמוקד ייצור קרמיקה. בכניסה לעיר שוכנת החנות הידועה Solimene, שבה ממוקם גם המפעל. החנות עצומה ומרהיבה. היא עמוסה בערמות של צלחות צבעוניות בגדלים שונים, קערות, כוסות, כלי אוכל והגשה, חפצי נוי יפהפיים וצבעוניים ומה לא. קשה להשאיר את הארנק סגור, בייחוד לאור המחירים הזולים (צלחת גדולה עולה חמישה אירו לעומת 120 שקלים בארץ). כל מקום שמכבד את עצמו בעיר מקושט באריחים של החנות המפורסמת - הרצפה, הקירות והשולחנות. הצבעוניות היפהפייה הנוצרת ייחודית מאוד לאזור ומשובבת נפש.

מכל הצבעים והגוונים. קרמיקה

פסטום: טיול במקדשי יוון העתיקה

מעט דרומית לסלרנו כדאי מאוד להמשיך לעיר פסטום (Paestum), אתר ארכיאולוגי והיסטורי נדיר. במקום נשתמרה יפה עיר יוונית עתיקה. אפשר לראות היטב את חומותיה וכן אמפיתיאטרון ואף שלושה מקדשים על עמודיהם. אפשר לטייל בשבילי הערים, לגעת בעמודים ולהרגיש כמי שזכו לנסוע במכונת זמן.

במקום יש מוזיאון יפה המיטיב להמחיש את החיים בעיר העתיקה בתלת-ממד: המבקר יכול לעמוד מול קיר שעליו מוקרן שרטוט חי של העיר שהייתה במקום. באמצעות תנועות גוף אפשר לכוון את המסך לזווית הרצויה - אם מניפים את הידיים לצדדים, רואים את העיר ממעוף הציפור. אם מצמידים את הידיים לגוף, מדמים הליכה בסמטאות לצד האנשים המאוירים וכן כניסה למקדשים. הבולטים במוצגים הם קירותיהם של קברים בני יותר מ-2,000 שנה (!) ועליהם ציורים עדינים. הציור המפורסם הוא "הצולל", המתעד את האדם קופץ אל בריכה ריקה, כמטאפורה למעבר מחיי העולם הזה אל המוות, אל הלא נודע.

אתר היסטורי. פסטום(צילום: אורית אושר)

צועדים על קיבתנו

אי אפשר לדבר על איטליה בלי להזכיר את המטבח האיטלקי ואת הגידולים המקומיים. האיטלקים אוהבים לאכול, וארוחת ערב יכולה להימשך ארבע שעות שלמות. מנות האוכל לאו דווקא גדולות, אך הן רבות ומגוונות, ובדרך כלל שבעים כבר אחרי המנה הראשונה. במנות הראשונות אפשר למצוא נקניקים, עגבניות שרי וגבינות מוצרלה, מוצרלה מעושנת וריקוטה, אולם לא מדובר בגבינות המוכרות לנו מהארץ כלל וכלל.

גאווה מקומית. מוצרלה

האיחוד האירופי הכריז כי המוצרלה מחבל קמפנייה היא המוצרלה האותנטית. מכאן מייצאים אותה לכל רחבי העולם. לעתים היא מוגשת ככדורים בגדלים שונים, אך לא אחת היא מוגשת כחלה, ממש כמו חלת לחם, שפורסים אותה לפרוסות ומחלקים בין יושבי השולחן. אוכלים אותה על לחם עם שמני זית מסוגים שונים. הריקוטה, גם היא מחלב בפאלו, בעלת טעם נייאטרלי המאפשר לשלבה עם מאכלים שונים, מלוחים ומתוקים כאחד.

מלבד הגבינות והנקניקים אוכלים כמובן ריזוטו נהדר המתובל לא אחת בלימונצ'לו. ואי אפשר בלי פסטה. הפסטה חייבת להיות אל-דנטה, קשה, לעיסה, והיא מוגשת ברוטב עגבניות, שמן זית או שמן דגים (ולא בשמנת!). אפשר להוסיף לה ירקות, פירות ים או דגים.

האיטלקים לא זנחו גם את הצמחונים. הם מגדלים באזור קישואים, חצילים, ארטישוקים נהדרים, עגבניות שרי, זיתים ולימונים. הסקרנים שבכם מוזמנים לבדוק גם את גלידת הארטישוק המקומית.

(צילום: ליאת פלד)

ואחרונים חביבים - הקינוחים. האיטלקים אוהבים סברינות, והקינוח המקומי הוא "בבה", מעין עוגת ספוג בצורת גביע גלידה, קלילה ואוורירית. לעוגות הקטנות הללו הם מוסיפים קרמים ופירות יער, והסועדים נהנים לא רק ממזון לחך, אלא גם לעיניים. לא בכדי אומרים שתושב האזור שמת ומגיע לגן עדן - אינו מבחין בהבדל.

אסור לוותר עליהם

בונוס: ניוקי ברוטב עגבניות שרי, בזיליקום ומוצרלה

המרכיבים:

1 חבילה (כ-500 גרם) ניוקי תפוחי אדמה של פסטה דלה קזה

1 סלסילת עגבניות שרי אדומות ומתוקות, חצויות לאורכן 

1 בצל לבן בינוני, חתוך לקוביות

6 עלי בזיליקום, קצוצים לרצועות

2 כדורי מוצרלה טריים, חתוכים לקוביות - עדיף להשתמש במוצרלה מחלב בפאלו

שמן זית - לפי הטעם 

1 כפית מלח

אופן ההכנה:

1. מכינים את הרוטב: מחממים שמן זית במחבת גדולה, מוסיפים את הבצל ואת עלי הבזיליקום ומטגנים קלות.
2. מוסיפים את עגבניות השרי, ומטגנים כ-5 דקות עד שהעגבניות מתבשלות.
3. מבשלים את הניוקי: מכניסים את הניוקי לסיר עם מים רותחים על אש גבוהה, בוחשים, וממתינים עד שהניוקי צפים.
4. בסיום הבישול מסננים את הניוקי מהמים ומוסיפים למחבת הגדולה עם הרוטב.
5. מוסיפים לרוטב כף ממי הבישול של הניוקי. מוסיפים את קוביות המוצרלה ומעט מלח. מערבבים קלות, טועמים ומגישים.
   

• ניתן לצפות בתוכניתו של השף משה בראל על איטליה בערוץ החיים הטובים או להיכנס לאתר התוכנית .
  

• הכותבת הייתה אורחת של חברת אליטליה ושל לשכת המסחר של סלרנו.