פורץ כל מחסום
חייו של איתמר קפלן (16), הסובל מהפרעה התפתחותית באינטרקציה חברתית, השתנו כאשר הצטרף לקבוצת ראגבי: "זה עושה אותי מאושר. אף אחד לא מוותר לי, וזה טוב". מאמנו: "אין לאף שחקן יותר מוטיבציה ממנו"
עוד ב-ynet ספורט:
- בן-שמעון: "מיליון איש לא ישנו את דעתי על עצמי"
- הוא חזר: צביקה שרף חתם בראשל"צ
- כמה טוב לראות אותך שוב / על שרף
- צפו בשערי המחזור של ליגת העל
הלוקים בהפרעה מתקשים, בין השאר, ליצור קשר עם בני שכבת גילם, לנהל שיחה ולתקשר דרך הבעות פנים. לכן, השתלבותו של קפלן בקבוצה יוצאת דופן. האימונים מהווים עבורו חיבור חברתי, ובזכות הפעילות המשותפת עם ילדים אחרים, הוא מתגבר בצורה מסוימת על האוטיזם.
קפלן נחשף לראגבי לפני כשנה, כשיוסי אוחיון, מורה בתיכון "עמק החולה" ושחקן נבחרת ישראל בעברו, שילב את המשחק כחוג בבית הספר. קפלן התלהב והחליט להצטרף לקבוצת נוער מקצועית המשחקת בליגה. בזכות המוטיבציה שלו להצליח, בשנה האחרונה הוא נבחר לספורטאי מצטיין מטעם המועצה האזורית גליל-עליון.
"הוא השתלב אצלנו מצוין," מספר המאמן עמירם פורת. "החברים לקבוצה לא נותנים לו יחס מיוחד. אמנם כשסיפרנו להם עליו, בהתחלה הם לא ידעו איך לקבל אותו, אבל מהר מאוד נוצר חיבור טוב. איתמר לא מקבל הנחות. לפעמים ההחלטות שלו הן בדיליי, אבל כשהוא מקבל הוראות מדויקות, הוא מתפקד מצוין. אין למישהו מהשחקנים יותר מוטיבציה ממנו. הדרישות שלי גבוהות, ואיתמר עומד בהן."
"הוא מוסיף הרבה לאימונים, יוצר אווירה של חברות," אומר חברו של איתמר לקבוצה, דניאל מילר. "הוא משחק מצוין ומבין את המשחק." שחקן נוסף בקבוצה, טל אילן: "ידענו על המוגבלות שלו, אבל זה לא שינה את הרושם שהוא השאיר בקבוצה. הוא בולט יותר מכולם, מרגישים את המחויבות שלו לקבוצה."
"מוסיף לביטחון העצמי"
איתמר, המתגורר בקיבוץ בגליל העליון, הוא בן להורים ממוצא אנגלוסקסי שנחשף כבר בבית לענף. הוא התחבר לפעילות ספורטיבית רק בגיל ,13 כשבמקביל החליט גם להפחית במשקל. איתמר התאמן בחדר כושר, שיחק כדורגל, אבל רק הראגבי ממש עשה לו את זה.
"סוף-סוף גיליתי משחק מאוד קבוצתי, שבו אתה כל הזמן נמצא בתנועה," הוא אומר, ומודה כי בעבר היה ביישן והתקשה להכיר חברים: "העיסוק בראגבי במסגרת קבוצה מוסיף לביטחון העצמי שלי, ובכלל, עושה אותי מאושר. אף אחד לא מוותר לי, וזה טוב, כי אני מרגיש שמתייחסים אליי כמו לכולם."
הראגבי עצמו הוא ענף בפריחה בישראל, ומשחקי הנבחרת מושכים קהל רב. לאיתמר חשוב להפריך את הסטיגמה לפיה מדובר בספורט אלים. "בראגבי חוטפים מכות, אבל אני מבין שזה חלק מהמשחק. זה משחק קבוצתי - לא לשם אלימות - שדורש הרבה מחשבה. אם אין שיתוף פעולה בין השחקנים, אי-אפשר להצליח. זה לא כמו בכדורגל, שמספיק שיש לך שחקן כמו מסי שיכול לנצח לבד משחק. קבוצת ראגבי היא כמו מכונה, כשכל שחקן בקבוצה תורם את שלו, ואם משהו משתבש, מישהו אחר צריך לעזור."
מה החלום שלך?
"ליהנות מכל רגע ולפרסם את הראגבי, שידברו על זה בכל מקום. שכולם יידעו שאם אני יכול, אז כל אחד יכול להשתלב בקבוצת ספורט רגילה. מי יודע, אולי יום אחד אשחק בחו"ל. אני רוצה להתקדם ולשחק במקום הכי מקצועי."
התקדמות מעבר לספורט
הראגבי הפך לטירוף בתיכון "עמק החולה," אבל נראה שאיתמר הרוויח הרבה יותר מהצלחה ספורטיבית. יוסי אוחיון: "בתקופה הראשונה שלו בראגבי, איתמר לא היה מסוגל להפסיד. הוא קיבל את זה קשה. השינוי שחל בו הוא שאיתמר למד להתמודד עם הפסדים, או עם תיקול לא חוקי. זה שינוי מהותי עבורו."
המחנכת של איתמר, תמר שמואלוף: "איתמר התבגר מאוד. זה בא לידי ביטוי בהתנהלות שלו מול תלמידים ומורים. אני משייכת את זה למשחק ולחוויה הקבוצתית. בשכבה רגילה, עם ילדים שהוא לא מכיר, איתמר יותר סגור ורגיש. אבל כשהסביבה תומכת בו, כמו למשל בקבוצת הראגבי, הוא יודע להעריך עבודת צוות."
לפני תשע שנים נפתחה בבית הספר שבכפר-בלום כיתה של נערים ונערות המאובחנים על הרצף האוטיסטי. מדובר בכיתת קש"ת (קשיי תקשורת) שנועדה לאפשר את השתלבותם מבחינה לימודית וחברתית במסגרת חינוכית רגילה, תוך מתן מענה לצרכיהם המיוחדים.
לכיתה מגיעים בני-נוער הלוקים בתסמונת אספרגר, או אוטיזם ברמת תפקוד גבוהה. לעיתים תגובותיהם נתפסות כ"מוזרות" בחברה, כיוון שהם נוטים לפרש באופן מוטעה מצבים חברתיים. שמואלוף מספרת: "ההשתלבות שלו במסגרת קבוצת ספורט מקצועית היא גם בזכות מה שהוא קיבל בכיתת התקשורת שבה הוא לומד להתמודד עם קשיים. איתמר גם בר-מזל שיש לו משפחה מדהימה ותומכת."
בבית הספר מספרים שאיתמר מודע ללקות שלו, ויש לו מוטיבציה גבוהה להשתלב בחברה. מעבר לפעילות הספורטיבית, הוא פעיל בתחום החברתי, ומתנדב פעם בשבוע במטבח של מלון: "זה עושה לו טוב שאנשים מקבלים אותו ומקרבים אותו. הוא אוהב לקחת אחריות."
לפנייה לכתב/ת 
