ההנחות לנערים שנאשמים באונס
אחרי הזעזוע הראשוני, בדיקת פרשות קודמות של מין קבוצתי בין ילדים ונערים מראה שזה נגמר לרוב בעסקת טיעון, אם בכלל מוגש אישום. סנגורית מסבירה איך להוציא קטינים בקלות: "בכלא אין טיפול, צריך שיקום"
פרשת האונס של הילדה בת ה-12 מאזור המרכז הולידה ממצאים קשים עד בלתי נתפסים, וחוקרים שמעורבים במקרה הגדירו אותו כ"חמור ביותר בשנים האחרונות". מבט לאחור לעבר פרשות קודמות מזכיר את הצפוי בהמשך: הסנגורים מדגישים את תמימותם של הנערים, שנשלחים לרוב לקבלת טיפול או שיקום - והתיק שכולם הזדעזעו ממנו נגמר בעסקת טיעון מקלה, אם בכלל הגיע לכתב אישום.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- התפרצות בעליון: "חיים תחת איום זרים"
מדוע בעצם זה קורה? סעיף העקרונות בחוק הנוער קובע כי ההליכים שננקטים כלפי קטין במערכת המשפט בישראל, ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין. כמו כן יש לתת משקל לשיקומו של הקטין, הטיפול בו ושילובו בחברה. למעשה, השיקום הופך למטרת על והחוק במדינה מגן על קטינים שביצעו עבירות. במהלך המשפט יקבלו השופטים תסקירים וחוות דעת שונות, שיסבירו את ה"דרך" שעבר הקטין מאז המקרה שבו הואשם ושהכול "יהיה בסדר".
אז איך תיגמר הפרשה שהסעירה השבוע את המדינה? מי יבוא על עונשו ואיך? כך זה הסתיים בפרשות קודמות.
האונס בצפון תל אביב: נהפכה לשפחת מין
במשך כשלוש שנים, בין 2007 ל-2010, התעללו 13 נערים בתלמידת בית ספר בצפון תל אביב. הם הואשמו במעשי אונס, מעשי סדום ובמעשים מגונים בנערה בת 15.
א', הנאשם המרכזי בפרשה, הכיר את המתלוננת בבית הספר שבו למדו. הוא קיים עמה קשר זוגי אך עם הזמן הוא נותק. המתלוננת סיפרה לו על אהבתה אליו ואמרה שתעשה כל מה שיחפוץ, ובלבד שלא ייפרד ממנה.
על רקע זה החליט הנאשם להפוך את הנערה לשפחת המין שלו ושל חבריו. תלותה בו הייתה ידועה לשאר הנערים שניצלו עובדה זו ו"השתמשו" בה. א' אמר להם שאפשר לקיים עמה יחסי מין, ואכן הוא וחבריו בעלו אותה במקומות שונים, לפעמים גם בפומבי, בזה אחר זה, בצוותא ולחוד. הם ביצעו בה מעשי סדום ומעשים מגונים תוך ידיעה שהיא נאלצת לבצע את הוראותיו של א', שבו הייתה מאוהבת, כדי שלא יסיים עמה את הקשר.
בשנת 2010 התיק נסגר בסופו של דבר בהסדר טיעון. שישה מ-14 הנערים קיבלו מאסר בפועל, שנע בין תשעה חודשי מאסר לשש שנים (א' קיבל את העונש החמור ביותר). על שלושה נאשמים נגזרו עבודות שירות של בין שישה לתשעה חודשים והשאר נענשו במאסר על תנאי ושירות למען הציבור. עוד נקבע כי הנערים יפצו את המתלוננת ב-200 אלף שקל.
החוב לחבר נסגר ביחסי מין עם קטינה
מקרה אונס נוסף של קטינה הסתיים החודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב. תלמיד תיכון שכנע את חברתו לקיים יחסי מין עם אחיו ועם כמה מחבריו, שלאחד מהם היה חייב כסף.
הנערה הכירה את החבר בבית הספר שבו למדו. הם החלו בקשר אינטימי שבמהלכו קיימו יחסי מין, והנער ניצל את רגשותיה כלפיו ושידל אותה לשכב עם חבריו ועם אחיו. הנערים קיימו עמה יחסי מין בדירה ובמקלט, בזה אחר זה ומספר רב של פעמים.
בתחילה האשימה הפרקליטות את כל המעורבים באונס, אולם לאחר מכן חתמה איתם על הסדר טיעון שבמסגרתו הומרו עבירות האונס לבעילה אסורה בהסכמה. על הנאשם העיקרי נגזרו שנה וחצי מאסר בפועל, על נאשם נוסף תשעה חודשי מאסר ועל שאר הנאשמים חצי שנה של עבודות שירות. בנוסף, כל אחד מששת הנאשמים יפצו את הקטינה ב-15 אלף שקל.
אונס ומעשים מגונים במקלט
פרשת אונס מזעזעת נוספת התפוצצה ביולי השנה, אחרי שתשעה נערים נעצרו בחשד לאונס ילדה בת 12. הנערים, בני 18-15, הגיעו לילדה דרך הפייסבוק, לאחר מכן עברו לשיחות בווטסאפ, משם לשיחות רגילות ולבסוף למפגשים פיזיים בביתם של חלק מהנערים ובמקלטים. הם אנסו אותה וביצעו בה מעשים מגונים, בזה אחר זה.
עדיין לא הוגש כתב אישום בפרשה, ולפני כחודשיים נערך שימוע לנערים. לדברי עו"ד חן מאירי, שייצגה שניים מהם, הוצגו לפרקליטה המטפלת בתיק, אנה אבידוב מפרקליטות מחוז מרכז, פלטי תכתובות בין המתלוננת לחשודים, שמראים כי הילדה שיתפה פעולה, לפחות ביצירת אווירה שהיא רוצה להיות מקובלת ולזכות בתשומת לב, שאותה ניצלו הנערים.
עורכי הדין של הנערים הציעו לפתוח עבורם קבוצה טיפולית שמתמקדת בניצול מיני, להבדיל מקבוצה המטפלת בעבריינות מינית. מדוברות משרד המשפטים נמסר כי "בעקבות טענות שעלו בשימוע, התיק נשלח להשלמות חקירה".
הליך טיפולי או ענישה?
עו"ד נגה ויזל ייצגה את אחד הקטינים בתיק האונס בצפון שהחל ב-2007 בתל אביב. על העבודה במקרים כאלה היא אומרת ש"בשלב החקירה יש לשמוע את הגרסה של הקטין ולבנות קו הגנה שיוכיח את חפותו. יש להתייחס לגילה של המתלוננת, לקשר שהיה לה עם הקטין ומה המניע להגשת התלונה נגדו".
עו"ד ויזל אומרת כי "בשלב המעצר יש לחזק את רוחו של הקטין כדי שלא יישבר ויודה בדברים שלא עשה, כתוצאה מהלחץ של המשטרה או הרצון להשתחרר ממעצר". אם חלה התפתחות הנובעת מכך שהנער הודה בעבירה המיוחסת לו, עו"ד ויזל אומרת ש"יש לעשות כל שניתן לשחרר אותו למעצר בית, כדי שיוכל לקבל טיפול מאיש מקצוע, מומחה בעבירות מין של קטינים, ולשלבו בטיפול פרטני וקבוצתי. אם הקטין לא שוחרר, יש לדרוש לקבל הערכת מסוכנות מאיש מקצוע, מומחה בתחום, שינהל שיחות טיפוליות ויערוך בדיקה מעמיקה לקטין (שלא כמו שירות מבחן, נכ"פ)".
עו"ד ויזל סיכמה: "אין טיפול לעצורים בכלא, לכן אם ברור שיוגש כתב אישום, כבר בשלב זה יש לשלב את הקטין בטיפול פרטני וקבוצתי, כדי שיבין את חומרת מעשיו ובית משפט ייווכח שאכן כך.
במקרה זה הוא ישקול להפנות את הקטין להליך טיפולי שהוא חשוב יותר מאשר ענישה. לפני גזר הדין, יש לדאוג שהגורם הטיפולי יעיד בבית המשפט על ההליך הטיפולי והשיקומי של הקטין".
ומה צפוי לחשודים בפרשת האונס שנחשפה בשבוע האחרון, של הילדה בת ה-12? עו"ד גדי זילברשלג, שמייצג שניים מהקטינים בפרשה, אומר כי "יכול מאוד להיות שבמקרה זה לא יוגשו לבסוף כתבי אישום. במקרים כאלה מעורבות של קצין מבחן מונעת לפעמים הגשת כתב אישום. גם אם יוגש, בית המשפט מעדיף בדרך כלל את הדרך השיקומית".
ואיך ישוקמו הילדות והנערות שנפגעו בכל אותם מקרים, אם בכלל? ספק אם העונשים הקלים שגוזר בית המשפט עוזרים להן להתגבר על טראומה כזו, שתלווה את הקורבנות כל חייהן.
חשודים בהכאת אחד הנערים שנעצרו
בתוך כך, בספיח לפרשה האחרונה - שלושה נערים בני 16-14 מנתניה נעצרו בחשד שהיכו והשפילו את אחד החשודים בפרשת האונס של הילדה בת ה-12 וגנבו את נעליו. על פי החשד, הם תקפו את החשוד בתוך רכב הסעות של שירות בתי הסוהר. השלושה יובאו להארכת מעצר בבית המשפט לנוער בתל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
