תקציב 2015 יקטן בכ-5 מיליארד שקל
ראש הממשלה ושר האוצר החליטו שתקציב 2015 יגדל ב-2.5% ולא ב-4% על פי הנוסחה הנוכחית. משמעות ההחלטה היא הגדלה משמעותית של היקף הקיצוצים שיידרשו חברי הכנסת לאשר לקראת סוף שנת 2014
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, יאיר לפיד, קיבלו החלטה סופית להנמיך את תקרת ההוצאה בתקציב הבא, מכ-331 מיליארד שקל לכ-326 מיליארד שקל.
האוצר: נקצץ בחצי את הרזרבות בתקציב
אושרו עוד כ-5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
ה-OECD מייעץ לממשלה שוב להעלות מסים
משמעות ההחלטה היא הגדלה משמעותית של היקף הקיצוצים שיידרשו חברי הכנסת לאשר לקראת סוף שנת 2014. על פי הערכות בנק ישראל, היקף ההתחייבויות של הממשלה לשנת 2015 חורג כבר עתה בכ-5 מיליארד שקל ממה שמתיר החוק. לאחר ההחלטה הזו, יגדל היקף החריגה לכ-10 מיליארד שקל שאותם תצטרך הממשלה לקצץ מהוצאותיה.
ההחלטה באה לאחר מספר שנים שבהן גדל תקציב המדינה בקצב מהיר, יחסית. בשנת 2010 הוחלט כי תקציב המדינה יגדל מדי שנה בהתאם לממוצע הצמיחה בעשור שקדם לשנת התקציב, כפול יעד החוב הממשלתי, לחלק לחוב בפועל.
בשלוש השנים האחרונות הביאו שיעורי הצמיחה הגבוהים יחסית, יחד עם הצמצום ההדרגתי בפער שבין יעד החוב לחוב בפועל, לגידול מהיר בתקציב. גידול זה הביא עימו העלאות מסים תכופות, בשל הצורך להגדיל את הכנסות המדינה בהתאם.
השינוי בנוסחה צמצם העלאות מסים
לאחרונה החליטו נתניהו ולפיד לפעול לשינוי הנוסחה הקובעת את קצב הגידול של התקציב, כדי לצמצם את הצורך בהעלאת מסים. בתחילה, הצהיר לפיד על רצונו לחזור לנוסחה הקודמת, שהצמידה את התקציב לשיעור הגידול באוכלוסיה.
במשרד האוצר תמכו בעמדת השר, בטענה שהגידול המהיר בתקציב אינו מוביל באמת לשיפור של רמת השירותים לאזרח. באוצר סבורים כי הגדלה מוגזמת של התקציב רק מגדילה את "תיאבונן" של קבוצות לחץ במגזר הציבורי - כמו משרד הביטחון, הסתדרות העובדים, המתיישבים ביהודה ושומרון והמפלגות החרדיות.
באוצר מעריכים כי הגידול המהיר בתקציב של השנים 2011-2012 הוא זה שהוביל לתוספות החריגות לתקציב הביטחון, להעלאת שכר עובדי המדינה ולהסכם השכר עם הרופאים. צעדים אלה גרמו בסופו של דבר לכך שלמרות הגדלת התקציב, נאלצה הממשלה לצמצם הוצאות בשנה האחרונה בגלל שהתחייבויותיה חרגו מתקרת ההוצאה המותרת בחוק.
בבנק ישראל, לעומת זאת, התנגדו להצמדת התקציב לקצב הגידול באוכלוסיה וטענו כי מהלך כזה יביא לשחיקה של היקף ההוצאה האזרחית בישראל. ההוצאה האזרחית בישראל נחשבת גם היום לקטנה ביותר בקרב מדינות המערב, לאחר שמאז שנות השמונים של המאה הקודמת הונהגה משמעת תקציבית נוקשה.
בבנק ישראל טענו כי לא ניתן להפריד לאורך שנים את קצב הגידול בתקציב מקצב הצמיחה במשק. לטענת בכירי הבנק, תקציב המדינה חייב לשקף את העלייה ברמת החיים שנובעת מצמיחת המשק, על מנת שרמת השירותים שמעניקה הממשלה לאזרחים תתאים לרמת החיים שמכתיבה הצמיחה.
בפשרה שהתקבלה בסופו של דבר, הוחלט כי התקציב יגדל בהתאם לקצב הגידול באוכלוסיה (1.8%) בתוספת היחס בין יעד החוב לחוב בפועל. עם זאת, הוחלט להוריד את יעד החוב מרמה של 60% מהתוצר לרמה של 50% מהתוצר. כלומר, תקציב 2015 יגדל ב-2.5% (1.8%+50%/68%).
על פי הכלל הישן, היה אמור התקציב לגדול ב-4%. הפער בין התוצאות של שתי הנוסחאות הוא 1.5% מבסיס התקציב של שנה זו, כלומר, כ-5 מיליארד שקל.
לפנייה לכתב/ת 
ראש הממשלה ושר האוצר
צילום: EPA
מומלצים
