ילד אסור, ילד מותר

תרבות ה"בא לי" הולידה את ה"מגיע לי" שהביאה לתודעה את ה"מותר לי" ומחקה את מה שאסור, פשוט כי אין דבר כזה. ככה מגיעים למצב שבו הורים לא מבינים מה לא בסדר, כי כל מה שהבן שלהם עשה זה לקיים יחסים עם ילדה. וכשנותנים אותה כמתנת יום הולדת לחבר זה גם "בסדר". כי ילדה בת 12 היא כמו בושם או חולצה. אפשר לתת אותה במתנה. הרי היא הסכימה, אז זה הופך את זה ל"בסדר".

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מח"כים להציץ לנו / זיו לנצ'נר

ההטעיה הגדולה של חזקת הגיל הרך / דפנה הקר

הלו! הורים, תתעוררו. יש שחור ויש לבן, יש אסור ויש מותר, ואת זה אתם צריכים ללמד. מה יותר ברור מזה שזה לא בסדר? זה זועק לשמיים, אבל הילד עדיין לא מבין את זה. גם אחרי שבילה כמה לילות במעצר הוא רק רצה לצאת מחלום הבלהות הזה ולישון במיטה החמה שלו ולהאמין שהוא נהג כשורה.

הנערים החשודים בדרך למעצר בית. ההורים נכשלו(צילום: בני דויטש)

אתם ההורים אשמים, רק אתם. שכחתם, נרדמתם בשמירה, לא שאלתם, לא התעניינתם, הספיק לכם לדעת "בגדול" ולטפוח לעצמכם על השכם שהילד שלכם הפך לגבר. וואו, כל הכבוד. איזה יופי. מצטערת. לא נותר לי אלא לומר לכם שנכשלתם. שכחתם להשגיח, שכחתם לתפקד, שכחתם שאחריות הורית היא בין השאר ללמד להבחין בין טוב לרע, שכחתם לתקשר ושכחתם לדבר.

התבלבלתם, אתם לא החברים של הילדים שלכם, אתם ההורים שלהם. אתם אמורים לדבר איתם על הכול. למרות שאתם לא מבלים הרבה זמן בבית, למרות שאתם עסוקים עד מעל הראש, למרות שאתם יודעים שהוא כל היום באינטרנט ואלוהים יודע אילו סרטי פורנו הוא ראה היום. ואתם יודעים שהוא ראה, רק עדיף לא לדבר על זה כי לא נעים, אז מדחיקים. חוץ מזה שהכול יהיה בסוף בסדר, לא?

ואז הם יחקו את מה שהם ראו בסרטים הכחולים כי זה נראה להם גם בסדר ויצלמו את הנערה באותן התנוחות שראו וזה אחלה כי ככה זה גם בסרטים. הכי קרוב למציאות.ואיפה אתם? אתם פשוט "שם", ברקע, מאמינים שנתתם את כל כולכם. רציתם שהילד לא יבכה כי "בא לו". רציתם להשקיט את מצפונכם אז "מגיע לו", וויתרתם. לא רציתם להתווכח איתו אז האסור הפך למותר, שחור הפך ללבן, למי בעצם אכפת?

אתם כל כך עסוקים ביומיום שלכם, טרודים בעומס, טובעים בעבודה. באותו הזמן הילדים שלכם מגלים את החיים בעצמם. הם כבר גדלו, עושים לעצמם ארוחת צהריים, יש להם עולם שלם משלהם, הם כבר "לא רואים ממטר", ולכם? לכם יש מספיק על הראש והתרגלתם לתשובות ממצות של "כיף" ו"בסדר". הילדים שלכם הם שלכם, נקודה. הם לא של אף אחד אחר ולכן האחריות עליהם היא שלכם. אותה אחריות ללמד לא לפגוע בזולת, לא לנצל את החלש, לדעת לקרוא סיטואציות ולהבין אותן. כי כשהילדים שלכם יגידו אחר כך "לא ידעתי שזה לא בסדר", תדעו שנכשלתם כהורים.

המושכות נמצאות בידיים שלכם. הכוונה אינה בהכרח לשימוש בכוח, באיסורים ובהגבלות. זה הרי לא יעזור. מושכות הניווט - להראות להם את הדרך. פשוט לחנך, להסביר, לתקשר ולדבר, הרבה לפני שהשוטרים יגיעו לביתכם. להוביל אותם לתובנות, לא מסובכות מדי, לא מורכבות מדי. למשל, שכאשר רואים ילדה, ולא משנה בת כמה היא, ולא משנה מה היא מסכימה שיעשו לה, ולא משנה שהיא שוכבת עם כולם - שיתרחקו משם. כי זה לא בסדר. פשוט שיבינו את הברור מאליו: דגל שחור מתנוסס מעל הסיטואציה הזו. זה אסור וזו האחריות שלכם, ההורים.

נעמה כהן פרידמן, כתבת לענייני משפט ב-ynet

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il