מושחתים נמאסתם. ארדואן בקרב על הבית
העם הטורקי סלח לראש ממשלתו על היחסים הרעועים עם מצרים וכישלונו להפיל את אסד בסוריה. אך כשמדובר בפרשת שחיתות המצב שונה לגמרי
השלג באיסטנבול כבר נמס, אבל כדור השלג הפוליטי שמתגלגל בעקבות פרשת השחיתות בטורקיה, רק הולך וצובר תאוצה. שבוע לאחר חשיפת הפרשה, התפטרו אתמול (יום ד') שלושה שרים מממשלתו של רג'פ טאיפ ארדואן: שר הפנים, שר הכלכלה, והשר לענייני סביבה ותכנון עירוני. האחרון שבהם אף הרחיק לכת וקרא לארדואן להתפטר בטענה שראש הממשלה היה מודע לחלק ממעשי השחיתות. קריאות מסוג זה הן לא דבר שבשגרה בטורקיה של העשור האחרון. ארדואן לא הסתפק בכך והודיע לנשיא המדינה כי הוא מחליף כמחצית משרי ממשלתו.
עוד חדשות בעולם :
זעם בסין: ר"מ יפן ביקר ב"מקדש הפושעים"
האיש הנופל מבניין בוער: התמונות של 2013
'גזל יצירות מיהודים שניסו להינצל מהתופת'
נלחם להמית את אשתו ההרה שבתרדמת
בחודשים האחרונים התרגלה הממשלה בראשות "מפלגת הצדק והפיתוח" של ארדואן
להתמודד עם אתגרים בתחום מדיניות החוץ, בייחוד בכל הנוגע למזרח התיכון - המשבר ביחסי טורקיה-מצרים והכישלון המתמשך של טורקיה להביא לנפילתו של בשאר אסד בסוריה. בעיות אלה אמנם שימשו כלי ניגוח בידי האופוזיציה בטורקיה, אך לא היה בהם כדי לערער בצורה מהותית על עוצמתו הפוליטית של ארדואן. על דברים מסוג זה העם הטורקי מוכן לסלוח.
כשמדובר בפרשיות שחיתות, המצב הוא שונה. ממשלות בטורקיה כבר סיימו את דרכן בעבר בגלל מעשי שחיתות. הרי "מפלגת הצדק והפיתוח" עצמה עלתה לשלטון בשנת 2002 בהצבעת מחאה נגד מערכת פוליטית מושחתת ולא מתפקדת. באותה מערכת בחירות, כל המפלגות שהיו מיוצגות בפרלמנט קודם לכן לא עברו את אחוז החסימה. ארדואן ומפלגתו הצטיירו כנקיי כפיים וכלוחמים בשחיתות. זהו דימוי שהם הוסיפו לטפח במהלך העשור לשלטונם.
כמו בעבר, ארדואן עסוק בקונספירציות
כעת הדימוי הזה נסדק, ובגדול. למרות היעדרה כיום של אלטרנטיבה משמעותית ל"מפלגת הצדק והפיתוח", פרשת השחיתות בהחלט יכולה לתת את אותותיה על המערכת הפוליטית הטורקית. בחודש מרס הקרוב ייגשו אזרחי טורקיה להצביע בבחירות המקומיות. יהיה זה מבחן כוח לארדואן לקראת הבחירות לנשיאות בקיץ 2014, שבהן הוא שוקל להתמודד. מאז 2002, "מפלגת הצדק והפיתוח" הולכת ומגדילה את כוחה. אם תתהפך מגמה זאת בבחירות המקומיות הקרובות, יתרבו סימני השאלה לא רק לקראת הבחירות לנשיאות, אלא גם לקראת הבחירות הכלליות המתוכננות ל-2015.
לכן, יש חשיבות פוליטית רבה לאופן ההתמודדות של ארדואן עם המשבר הנוכחי. הוא פועל למסגר את פרשת השחיתות באופן דומה לאירועים קודמים שמהם הצליח להיחלץ - "פרשת ארגנקון" שבה נעצרו ראשי צבא באשמת תכנון הפיכה והמחאה החברתית של קיץ 2013. במקרים אלה תקף ארדואן בחריפות את מתנגדיו באשמת קונספירציות שרקחו נגדו והטיח האשמות בגורמים בטורקיה ומחוצה לה שזוממים להפיל את שלטונו. גם הפעם יצא ארדואן למתקפה, ושאת עיקר החצים ספגה תנועתו של איש הדת פתהוללה גוּלֶן, שמתגורר בארצות הברית והיה בעבר בעל בריתו של ראש הממשלה.
קרב על הבית במפלגה האיסלאמיסטית
אך לא הכול הלך חלק. חילוקי דעות בין ארדואן לגולן התגלעו כבר ב-2010. גולן יצא נגד החלטת ממשלת טורקיה לאפשר למשט המרמרה להפליג אל עבר עזה ותנועתו הפגינה עמדה מתונה יותר מהממשלה ביחס לישראל לאורך המשבר בין המדינות. אולם, חילוקי דעות אלה עדיין היו נסבלים. יריית הפתיחה במלחמה הפוליטית בין ארדואן לבין גולן באה רק לאחרונה - בדמות יוזמה של ארדואן לחקיקה שמשמעותה סגירת רבים מבתי הספר של תנועת גולן בטורקיה ובדמות הדלפת מסמכים על מהלכים שתכננה ההנהגה הטורקית נגד תנועת גולן.
לאחר שהצליח ארדואן להצר את צעדי הממסד הצבאי והחילוני, נראה שהוא פנה לצמצם גם את כוחה של תנועה מתוך המחנה הפוליטי שלו שמהווה איום פוליטי פוטנציאלי. זהו ההקשר שבו רואים בטורקיה את פרשת השחיתות הנוכחית. השוטרים שהובילו את החקירה הסמויה, מבלי לדווח לממונים או לדרגים פוליטיים, מואשמים כתומכי תנועת גולן וכמי שפעלו בשמה. ארדואן עצמו טען שהחקירה המשטרתית נעשתה ממניעים פוליטיים בלתי-לגיטימיים, על ידי סוכנים שפועלים כ"מדינה בתוך מדינה", ברומזו לתנועת גולן. בתגובה, העביר ראש ממשלת טורקיה מתפקידם מספר רב של שוטרים המעורבים בחקירה.
דווקא הנשיא ממצב עצמו כמנהיג האחראי
בדומה למחאת פארק גזי, גם הפעם היה זה נשיא המדינה עבדוללה גול (שארדואן שוקל לרשת אותו בקיץ הבא), שנקט קו מתון ופייסני יותר. גול טען שמדינה במעמדה של טורקיה לא יכולה להרשות לעצמה שלא להתייחס בכובד ראש לטענות שחיתות שכאלה, ושהיא מחויבת לחקירתן. גול שב ומיצב את עצמו כמנהיג אחראי, שמשקף את הערכים המקוריים שבשמם עלתה "מפלגת הצדק והפיתוח" לשלטון. הוא עוד עשוי להיות המרוויח הגדול מהטלטלות הפנימיות שחווה טורקיה לאחרונה.
בהיעדר כוח פוליטי שיכול לקרוא תיגר על "מפלגת הצדק והפיתוח", הסכנה לארדואן היא דווקא מתוך מפלגתו. אנשי תנועת גולן מואשמים שמטרתם היא לייצר "מפלגת צדק ופיתוח" נטולת ארדואן.
כלומר, להביא להתפטרותו ולהחלפתו בידי חבר מפלגה אחר, או לפחות להביא להחלשתו באופן משמעותי. הדרך לכך עוד ארוכה, אך כבר עכשיו ארדואן מוגבל ביכולתו לצעוד במסלול הפוליטי שהוא ייחל לו. שאיפותיו להנהיג שיטת משטר נשיאותית ולדלג בקלילות ללשכת הנשיא כבר קשות הרבה יותר להשגה.
ארדואן מבין שהוא מחויב להתמודד עם פרשת השחיתות ואינו יכול עוד להתעלם ממנה. בהקשר זה ניתן לראות את שינוי הגישה שלו כלפי השרים המעורבים בפרשה, את החלטתו להביא לסיום תפקידם, ואת הודעתו על שינויים דרמטיים נוספים בהרכב ממשלה (שלא כולם קשורים לפרשת השחיתות). בכך מקווה ארדואן להרחיק עצמו מהפרשה ולשמור על תדמיתו כאביר המלחמה בשחיתות. אך יהיו שינסו לעשות את ההיפך, לקשור את שמו לפרשה ולטעון שגורלו צריך להיות זהה לזה של השרים המעורבים. השר הטורקי לענייני סביבה כבר עשה כן. סביר שיהיו גם נוספים. כדור השלג התורכי עוד יוסיף להתגלגל.
ד"ר נמרוד גורן הוא יו"ר מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית - ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
