מי שלא קופצת
יותר ויותר אוהדות מגיעות למגרשים, אבל המספרים עדיין נמוכים. למה נשים נרתעות מהיציעים, איך אפשר לעודד אותן ומה הבינו בעולם שלא הפנימו בארץ? ספורט נשים בישראל - כתבה שלישית בסדרה
עוד ב-ynet ספורט:
"בדרום אמריקה חיים את הספורט מגיל אפס," אומרת נטליה, בת ,25 שעלתה לישראל מצ'ילה .1996-ב "לפני שהרסו את אוסישקין התאהבתי בהפועל ת"א, ורציתי ללכת למשחק לפני שהאולם נעלם, אבל גרתי באילת והחברות שלי לא היו בעניין. לא הלכתי, ועכשיו אני מצטערת על זה. אני לא אוהדת ותיקה והמשפחה שלי לא גדלה על הפועל ת"א. אבל עכשיו אני כבר לא רק אוהדת הפועל, אני אוהבת אותה. גבר שמנהל איתי שיחה של שתי דקות קולט מיד שאני מבינה יותר ממנו. אני כמו עיתון ספורט מהלך."
נטליה היא חלק מתופעה שהולכת וצוברת תאוצה: יותר ויותר נשים מגיעות למגרשים בישראל. קשה למצוא נתונים רשמיים על הנוכחות הנשית באצטדיוני הכדורגל ובאולמות הכדורסל בארץ, אבל כל מי שהולך למשחקים באופן קבוע מרגיש את זה באופן חד וברור: נשים שהדירו את רגליהן מהיציעים כבר לא מפחדות. חלקן מגיעות בעקבות בן הזוג. אחרות לוקחות את הילד שכל כך אוהב את הקבוצה שלו. ויש כאלה שהתחברו לספורט בעצמן, בלי דחיפה גברית. הן פשוט אוהבות ספורט, ולא חוששות ללכת בעקבות הלב.
"אחרי הדאבל של הפועל 2010-ב הופיעו הרבה נשים ביציע," מספרת נטליה. "אפילו הרגשתי כאילו באו ולקחו לי את המקום, אבל ברור שאני רוצה שיהיו יותר נשים במשחקי כדורגל. זה מרגש אותי. אוהדות רק עושות טוב לאווירה ועוזרות למתן את האלימות. הרבה גברים מתביישים ומתנהגים אחרת כשאנחנו בסביבה."
מה אוהדות רוצות
כפי שטוענת נטליה, אי-אפשר להמעיט מההשפעה שיש לנשים על הנעשה ביציעים. מחקרים בעולם כבר הצביעו על הקשר בין עלייה במספר הנשים במגרשים לבין הירידה באלימות ובגזענות. בנוסף, מדובר בפוטנציאל כלכלי עצום ובלתי ממומש, והקבוצות מפסידות הזדמנות להרחיב את בסיס האוהדים ולהגדיל את ההכנסות.
בכנס של המרכז הבינלאומי ללימודי ספורט בשווייץ ב-2011 הוצג מחקר שעסק ברצונות ובהעדפות של אוהדות בעולם. המחקר טען כי נשים רבות נרתעות מההתנהגות הגברית הטיפוסית ומהשפה במגרשים. הן רוצות להתקבל בקהילות האוהדים בתנאים שלהן, כאוהדות לגיטימיות ואותנטיות.
לפי חברת מחקר הספורט הגרמנית, Sport Markt, ב-2009 היו 200-כ מיליון אוהדות כדורגל בעולם 38 – אחוז מכלל האוהדים. במונדיאל בגרמניה 2006-ב שיעור הנשים ביציעים עמד על כמעט 50 אחוז. במחקר נטען גם כי אוהדות מתעניינות באופנה ספורטיבית יותר מגברים, ולכן כדאי להפנות לציבור הזה מאמצים שיווקיים משמעותיים יותר.
למרות שכל הסימנים מראים שהמצב בישראל משתפר, היציעים עדיין נשלטים על ידי גברים. על פי סקר שנערך השנה, בזמן 68-ש אחוז מהנשים מגדירות עצמן כ"מתעניינות בספורט," רק שני אחוזים העידו כי הן הולכות למשחקים לעיתים קרובות. הנשאלות הצביעו על סיבות רבות ומגוונות שמרחיקות אותן מהאצטדיונים: אלימות פיזית וגזענות היו הגורמים המרכזיים, וכן חשש מהטרדה מינית ומחירי הכרטיסים הגבוהים, וכך גם התנאים במגרש, כמו ההיגיינה בתאי השירותים. מהסקר עולה כי שיעור הנשים מקרב רוכשי המינויים עומד על כעשרה אחוזים בלבד.
חלק מהקבוצות בישראל פועלות לחיזוק הנוכחות הנשית במשחקיהן, אך הדבר מתמקד בעיקר בהוזלת הכרטיסים 50-ב אחוז. כך, למשל, הפועל חיפה מכרה כרטיס לנשים למשחק מול מכבי ת"א 44-ב שקל במקום .88-ב בית"ר ירושלים מציעה הנחה של 300 שקל ברכישת מינוי וכך נוהגים גם מועדונים נוספים.
עם זאת, מדהים לגלות שאף אחד לא באמת יודע כמה נשים מתייצבות במגרשים. להתאחדות לכדורגל אין נתונים רשמיים, ורבות מהקבוצות לא יודעות מהם המספרים. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהכרטיסים המוזלים נמכרים לא רק לנשים, אלא גם לחיילים ולבני נוער.
"אין ספק שיותר נשים ביציעים זה אינטרס של ההתאחדות ושל המועדונים. זה מגדיל את ההכנסות ומפחית את רמת האלימות. לצערי, לא עושים את זה מספיק," אומרת ד"ר שלומית גיא, מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, מומחית למניעת אלימות בספורט וחברה בוועדת זליכה. "הנשים בישראל מגיעות למשחקים בעיקר מאחר שהן רואות הרבה נשים במשחקי כדורגל באירופה. בישראל לא נעשית שום פעולה שמטרתה עידוד נשים, למרות שכולם יודעים שיש להן תפקיד חשוב ביציעים."
לדברי ד"ר גיא, התנאים במגרשים הם סיבה משמעותית שמרחיקה נשים. "בהרבה אצטדיונים אין שירותי נשים. ואם יש, התנאים מחפירים. כאן אפשר לראות את תהליך ההדרה," היא מסבירה. "נשים צופות במשחקים בבית, כי התנאים יותר נוחים. אין שוטרת שעושה עליך חיפוש, השירותים זמינים ונקיים. ככל שהתנאים ישתפרו, והם באמת משתפרים בשנים האחרונות, נשים רואות שאפשר לבוא ולהשתתף בחגיגה הזאת."
גם מחירי הכרטיסים, אומרת גיא, משחקים תפקיד משמעותי. "ההוזלה לנשים עוזרת, אבל מועדון שחושב לטווח ארוך חייב להביא את הילדים ואת המשפחות שלהם לאצטדיונים," היא טוענת. "הייתי מאפשרת כניסה לנשים עם ילדים בחינם, או במחיר מוזל משמעותית. האווירה היא אחרת כשיש משפחות ביציעים. זה פוטנציאל לא ממומש של תרבות והכנסה לטווח ארוך."
פחות שוביניזם, יותר כבוד
בעולם מתחילים להבין את הפוטנציאל. שיעור האוהדות NBA-ב עומד על 40 אחוז, באנגליה הוא עומד על 25 אחוז, וכך גם בבונדסליגה. בעולם גם כבר הבינו שההכנסות מהגברים קרובות למיצוי, ופונים לשווקים לא ממומשים.
בליגת ה,NFL- למשל, מפנים משאבים משמעותיים לקירוב הנשים. בתקופה הקרובה תצא הליגה עם סדרת פרסומות, בעיתונות ובטלוויזיה, שיפנו לאוהדות. בנוסף, הליגה משיקה אופנת ביגוד ספורט המותאם לנשים, שתימכר בין השאר בחנויות ייעודיות באצטדיונים.
קבוצת הבייסבול ניו-יורק יאנקיז מציעה לאוהדות חוויה מופלאה שנקראת "מחנה פנטזיה" לנשים בלבד, שבו הן הופכות לשחקניות לרגע. האוהדות מגיעות לשלושה ימים במתקן האימונים המשוכלל של הקבוצה בפלורידה, זוכות לבגדי משחק רשמיים, לומדות את סודות הבייסבול מהצוות המקצועי, מתאמנות ומשחקות עם כוכבי העבר של המועדון. כשהן חוזרות מאושרות הביתה, האהבה שלהן לקבוצה רק מתחזקת.
ישראל, לעומת זאת, עדיין רחוקה שנות אור. קשה למצוא כאן קבוצות שיוצאות במבצעים או יוזמות המיועדים לנשים בלבד. מכבי ת"א בכדורגל, למשל, ערכה בעונה שעברה תחרות שבמסגרתה התבקשו אוהדות להעלות תמונות שלהן בצהוב-כחול לעמוד הפייסבוק של הקבוצה, וזו שקיבלה את מספר הלייקים הגדול ביותר זכתה באירוח זוגי בתא הכבוד בדרבי התל-אביבי. יוזמה נחמדה, אבל עדיין טיפה בים.
אם תשאלו את ג'נט בשן, דווקא יש סיבות לאופטימיות, לפחות באופן שבו גברים מתייחסים לנשים במגרשים. בשן, מנהלת משרד נסיעות ואוהדת מושבעת של מכבי ת"א בכדורסל, עלתה לישראל מטורקיה ב,1991- וכעבור שנה רכשה מינוי בהיכל נוקיה, בעקבות אביה. "אני עם מכבי גם בארץ וגם טסה איתם לחו"ל, אני חיה את המשחק," היא אומרת, "בהפסדים מאוד קשה לי. כמו שאת אמא שלי אני לא אחליף, גם את הקבוצה לא. כשהפסדנו אליפות, בכיתי ולא יצאתי מהמגרש. והיו צריכים להוציא אותי בכוח."
לדבריה, אפשר להבחין בשינוי ביחסים בין גברים לנשים ביציעים. "הגברים אמנם עדיין חושבים שאנחנו לא מבינות גם במושגים בסיסיים, ובהתחלה באמת היה שוביניזם, אבל לאט-לאט זה משתפר," היא מסבירה. "אנחנו מעורבות בוויכוחים על דברים שקשורים למשחק, ומתייחסים בכבוד לדעות שלנו. אפשר להגיד שיש התקדמות."
בשן נזכרת איך הייתה כמעט לבדה בים של גברים סביבה. "פעם, כשהיינו נוסעים למשחקי חוץ, היו שלוש עד חמש נשים באוטובוס. היום זה חצי אוטובוס," היא מספרת. "אני רואה את הריבוי בנשים ביציעים משנה לשנה. זה כיף לי בתור אישה. זאת התקדמות גדולה מאוד לתרבות הספורט בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
